מנכ"ל משרד השיכון: "מהמטרו ירוויחו דווקא אלה שרחוקים מת"א"

"מערכת מטרו יעילה תאפשר לקרוא עיתון בנחת וללגום קפה בדרך לעבודה. אבל כדי שהתסריט הדמיוני הזה יהפוך למציאות - לא מספיקה מנהרה ומסילה, הנדל"ן צריך להשתנות ולהפוך לצפוף הרבה יותר. התוכנית שתאפשר את התשתית הנדל"נית נרקמת היום במוסדות התכנון ונקראת תמ"א 70. בין הנושאים שמקבלי ההחלטות צריכים להכריע בעניינם נכללת גם ההתחדשות העירונית – פינוי בינוי ותמ"א 38. כך אמר היום (ד') עו"ד שלומי הייזלר, יו"ר מטה התכנון הלאומי, בפאנל בנושא שהתקיים בכנס המטרו של כלכליסט בהנחיית כתב כלכליסט אמיתי גזית.

"אני מניח שזו אחת השאלות שמטרידות הרבה יזמים של תמ"א 38. תמ"א 70 קובעת מגבלות למרחק של עד 800 מטר מתחנות המטרו ובמועצה הארצית האחרונה התקיים דיון בנושא אך הוא טרם הוכרע. נעלה זאת להחלטה בנובמבר כדי לא להשאיר את השוק ללא וודאות בנושא ההתחדשות העירונית". לגבי הפרקטיקה אמר הייזלר, כי ההמלצה של הרשות להתחדשות עירונית היא לחלק את האירוע לשלוש: טבעת הליבה שתהיה במרחק של עד 100-150 מטר מהתחנות, טבעת שנייה במרחק של 300 מטר, וטבעת שלישית ממרחק של 300 מטר והלאה. בטבעת הליבה לא יתקבלו היתרים ובשנייה והשלישית נהיה יותר מתירנים, בשלישית זה כנראה יתנהל בדיוק כמו קודם, ובטבעת האמצעית בין 100-300 מטר אנחנו חושבים שאיסור גורף על התחדשות עירונית הוא מרחיק לכת, ולכן נחפש פתרונות שיאפשרו זרימה של התמ"א למול שמירה על זה שהמטרו לא יסוקל". עוד אמר הייזלר בהתייחסו להתנגדויות רבות בנוגע למטרו: "אנחנו אלופים בלהגיד כמה יותר טוב בעולם אבל ברגע שמבינים את המשמעויות לא תמיד בוחרים בכך".

אביעד פרידמן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון התייחס להשפעה של המטרו על הנדל"ן ועל חיי התושבים, "כל מי שחי בחו"ל יודע שסיפור המטרו זה קודם כל דיור, בסוף שואלים אותך כמה קרוב אתה גר אל המטרו וכמה תחנות מטרו יש לך מהבית אל העבודה. למשל יכול להיות ששוהם קרובה פיזית לת"א אבל לא יהיה בה מטרו ולכן המשמעות שהיא תהיה "רחוקה" מת"א. צריך להסתכל על המטרו כהזדמנות ובמקומות מסוימים לבנות לגובה מתוך הנחה שהאנשים שיגורו שם לא ייסעו עם הרכב, הם יעלו על הרכבת וייסעו אל מקום העבודה שלהם. כבר עכשיו יש פקקים ובעוד 10-20 שנה רק כסילים ייסעו עם הרכב לעבודה".

פרידמן גם התייחס בהמשך למרוויחים הגדולים מהמטרו ואמר כי למרות שהכי טבעי להגיד שהעשירים ירוויחו יותר, בפועל מי שירוויחו יותר הם התושבים בערים הרחוקות יותר. "בכל פעם שמעגל אחד מסתיים המעגל הבא יתחיל להרוויח. זה יחבר את גוש דן ויהפוך אותו למטרופולין אמיתי". בנוגע להתקדמות המטרו אמר פרידמן: "אני בעיקר מודאג שלא יתנו לשלומי לעבוד ולהתקדם".

גל גבריאל, מהנדסת העיר לוד, התייחסה להיבט המוניציפאלי ולהיערכות הערים הרלוונטיות להגעת המטרו. כיום לוד כבר מקדמת תוכניות שנשענות על חמש תחנות המטרו בעיר ויאפשרו בניית 30 אלף דירות וכ-3 מיליון מ"ר של שטחי תעסוקה. לשיטתה, הרשויות המקומיות הן אלה שצריכות להוביל את התכנון: "לרשויות יש תמונה רחבה על ההתפתחות הצפויה, אנחנו פחות אוהבים נקודות מבט נקודתיות של יזמים למשל, צריך להתמקד בהיפוך הפירמידה ובתכנון נכון. בנוסף התעסוקה היא לא פחות חשובה ואנחנו מדברים על מערכת שמחברת. מספר התחנות מהבית לעבודה היא קריטית. בלוד יהיו חמש תחנות, וחשוב להתחיל את התוכניות למרחבים האורבניים סביב המטרו לפני שזה קורה".

לגבי הדרך שבה יש לתכנן אמרה גבריאל: "צריך להסתכל על איכות התכנון לאורך קווי המטרו ולראות כיצד הרשות המקומית יכולה לקדם פרויקטים, ואיך אפשר להפוך את הפירמידה כך שבראשה יעמדו הולכי הרגל, האופניים והתחבורה הציבורית. אנחנו בלוד מקדמים החלטה אסטרטגית שתהפוך את כל העיר למקדמת הליכה, כך שיהיו רחובות שיותאמו תכנונית אל המטרו".

ד"ר אפרת טולקובסקי, מנכ"לית מכון גזית גלוב לחקר הנדל"ן ויו"ר משותף, אקו סיטי, אמרה שהמטרו צפוי לחולל שינויים רחבי היקף בעולם הנדל"ן היזמי. "המטרו הוא פרויקט מרתק ויהיו מהלכים שנוגעים לשכונות שקודם לכן היזמים לא הגיעו אליהן. למשל שכונות וילות שנמצאות במרחק של 300-600 מטר מהמטרו ואפשר להעריך מה יקרה לחלקן. הסימון היזמי הוא חסר תקדים ברמת הדמיון. אזורים שלא הסתכלת עליהם היום ישתנו וצריך לחשוב איך התוכניות יעסקו גם באזורים האלה. לגבי התמ"א אמרה טולקובסקי: "השיטה הזו שכל הזמן יש דברים בלתי צפויים במנגנון של התמ"א שאמור להיות מאד פשוט בסך הכל - תמריצים לשיפוץ בניינים ישנים - מאד מפריעה. שינוי המדיניות פוגע ומייצר חוסר ודאות בשוק".