כרו לעצמן את הבור: הסחרור של חברות כריית מטבעות הקריפטו

איך יודעים שתעשייה בתחתית של התחתית? היא מקבלת רוח גבית מאחת המדינות המבודדות בזירה הבינלאומית – רוסיה. בשבוע החולף הודיע הבנק המרכזי הרוסי כי הוא יסכים ללגליזציה של כריית מטבעות קריפטוגרפיים בתנאי שכל ההכנסות מפעילות זו יומרו למטבעות פיאט מחוץ למדינה. רוסיה היתה עד לפני המלחמה ניצית למדי לשוק הקריפטו, והבנק המרכזי עצמו הציע איסור גורף על מרבית הפעולות הקשורות לשוק זה, רק בתחילת השנה.

מה מייצג שינוי משמעותי זה בסנטימנט? רוסיה מחפשת פעילות כלכלית מכניסה, בעוד הכורים של שוק הקריפטו צמאים לרגולציה מקלה וחשבונות חשמל קצת יותר נוחים כדי שיצליחו להושיעם מהדרמה שמתחוללת בתעשייה שלהם ואולי לייצר עבורם קצת רווח בזמן ששוק הקריפטו סובל ממשבר משמעותי. וזה חתיכת משבר שיכול להביא ללחץ גדול עוד יותר על מחיר הביטקוין ומטבעות אחרים, שכבר היום נסחרים בעשרות אחוזים פחות משיאם שנרשם בנובמבר האחרון. כך, למשל, הביטקוין נסחר סביב 19 אלף הדולרים, לעומת השיא של כ־65 אלף דולר, והאת'ר סביב 1,100 דולר לעומת 4,700 דולר בשיאו.

רשת התשלומים של ביטקוין ומטבעות קריפטו אחרים מאפשרת מעבר של ערך ללא גבולות או רגולציה (לכאורה). אך מערכת זו עדיין זקוקה למי שיאמת את העסקאות וירשום אותן בפנקס ציבורי. הליך זה מתרחש בצורת תחרות: חידה נוצרת – ושורה של יריבים מנסים לנחש את הפתרון שלה ראשונים באמצעות מחשבים שזו כל תכליתם. מי שפותר את החידה מאשש את העסקאות במערכת ומתוגמל בביטקוין חדש. ככל שמחיר הביטקוין עולה, כך עולה גם התמריץ לנצח בתחרות. ככל שיריב משיג לעצמו יותר כוח חישוב, כך הוא מגדיל את סיכוייו לפתור ראשון את החידה. אך ככל שיש יותר מחשבים, כך התחרות צורכת יותר חשמל (עבור המחשבים ומערכות הקירור שתומכות בהם). תחרות זו מכונה "כרייה", המשתתפים בה הם "כורים" והשיטה נקראת proof of work.

אבל בתוך השיטה הזו יש כוכבית. כרייה נועדה להיות עסק יקר ובזבזני מבחינה אנרגטית כדי להבטיח שרק שחקנים אמינים ישתתפו בה. ה"hashrate" של ביטקוין, שמודד את עוצמת החישוב הכוללת שמשמשת לאבטחת הרשת, גדל ככל שיש יותר מחשבים שמצטרפים לרשת. בתגובה להייפ והצמיחה העזה בתעשיית הכרייה רשת הביטקוין, לפי עיצובה, העלתה את רמת הקושי ומקשה על הכורים לקבל תגמולים. מה קיבלנו? תעשייה זוללת אנרגיה. לפי מדד צריכת החשמל של אוניברסיטת קיימברידג', הביטקוין צורך 0.5% מכל החשמל בעולם, ואם הביטקוין היה מדינה, הוא היה במקום ה־32 במונחים של צריכת חשמל. וזה בלי לדבר בכלל על כמויות המים העצומות שתעשייה זו דורשת כדי לשמור על כל חוות השרתים שלה קרירות.

במשך שנים כורים שילמו את החשבונות שלהם באמצעות מכירת הביטקוין או כל מטבע אחר שכרו. כשלא היו משתמשים רבים על המערכת היה בכך היגיון. ההשקעה הכספית בתעשייה היתה יחסית מוגבלת, מספר הכורים היה עוד קטן, התחרות להשיג את הביטקוין היתה מצומצמת ולכן נדרשו מהכורים השקעה קטנה יותר בחומרה כמו גם הוצאות חשמל ותחזוקה אחרות. היום התעשייה הזו נפוחה למדי, לא עוד אדם פרטי מפעיל כרטיס גרפי בביתו, אלא חברות עם מאות אלפי שרתים, חלקן אף נסחרות בבורסה – הישג שאין כמעט חברה בשוק הקריפטו שיכולה להתהדר בו (בהנחה שזו אכן מחמאה עבורן). בג'יי.פי מורגן העריכו שהיום הביטקוין צריך להיסחר במעל ל־17,600 דולר כדי שפעולת הכרייה תהיה רווחית. מנהל נכסי הקריפטו IDEG העריך מחיר גבוה בהרבה של 28 אלף דולר, אם זה נכון התעשייה פועלת בהפסד כבר שבועות.

ככל שהעניין בשוק הקריפטו הלך וגדל, כך גם השתנו דרכי הפעולה של חברות הכרייה. במקום למכור את המטבעות שלהם ולהזרים אותם חזרה אל השוק, הכורים התחילו לאגור אותם במעין קריאת נאמנות לשוק (וההערכה כי כדאי להחזיק שהרי מחירם צפוי להגיע לירח) ואף התחייבו באופן פומבי לאסטרטגיית אחזקה של 100% (הכוונה להחזיק בכל המטבעות שנכרים). לפי CoinMetrics, כורי ביטקוין מחזיקים ביחד בכ־800 אלף מטבעות.

גישה זו הפכה להיות אטרקטיבית במיוחד עבור משקיעים שראו במניות חברות כרייה חשיפה זהירה לשוק הקריפטו התנודתי, ואף ראו איך הכנסות התעשייה זינקו. לפי האנליסטים של Arcane, אלו קפצו מ־5 מיליארד דולר ב־2020 ל־17 מיליארד דולר ב־2021. לכורים זה היה נוח, העליות בשוק הקריפטו היו מפתות והם חיפשו מקורות הון חדשים כדי לרכוש עוד שרתים, עוד כרטיסים גרפיים, לשלם על עוד חשמל ועוד מים כדי לקרר את השרתים ולצמוח מהר ככל הניתן.

לפי הערכות של החברה הפיננסית B. Riley Financial, חברות הכרייה גייסו בתקופת ההייפ בין 3 ל־4 מיליארד דולר בחוב. חלק מהחוב הציבורי גויס כשהכורים מעמידים את ציוד הכרייה שלהם כבטוחה, וחלק מההלוואות בשוק הפרטי ניתנו על ידי חברות הלוואת קריפטו כמו צלזיוס או בלוקפיי, כשהכורים מעמידים את מטבעות הקריפטו שלהם כבטוחה להלוואות במטבע פיאט (כגון דולר).

אבל כל מה שעולה חייב לרדת, וכששוק הקריפטו החל בסחרורו מטה בחודשים האחרונים ומחיר החשמל התחיל לעלות בעולם כולו, כך נפלו הכנסות חברות הכרייה משיא בנובמבר של 62 מיליון דולר ביום ל־18 מיליון דולר ביום. בהתאם, גם המניות התחילו לצלול. איך זה נראה במספרים? רע מאוד. Marathon Digital Holdings שנסחרה בשיאה במחיר של 76 דולר למניה ובשווי של 2.7 מיליארד דולר, נפלה ביותר מ־90% ונסחרת כעת במחיר של 6 דולר ולפי שווי של 645 מיליון דולר. Riot Blockchain שנסחרה ב־44 דולר למניה, נסחרת היום ב־4.73 דולר. Hut 8 נסחרה תמורת 16 דולר למניה וכעת נסחרת לפי 1.5 דולר. HIVE נסחרה תמורת 25 דולר למניה וכעת נסחרת תמורת 3.37 דולר. Terawulf נסחרה תמורת 41 דולר וכעת ב־1.32 דולר. Core Scientific נסחרה בשיאה ב־14 דולר וכעת נסחרת תמורת 1.7 דולר. אין מה לומר, תעשייה איתנה זה לא.

הנפילה היתה עקבית, והכורים מצאו עצמם בלחץ משולש. מצד אחד הירידה בשווי מטבעות השוק הפכה את הכרייה לפחות ופחות משתלמת (בשל העלות הגבוהה לכרות), מצד שני ההלוואות שלקחו כדי לממן את פעילות ההתרחבות שלהם הפכו גבוהות מערך הבטוחות שהעמידו (אם זה המטבעות או מכונות הכרייה שגם ערכן החל לצנוח) ומצד שלישי המטבעות שהחזיקו ברזרבות נפלו בערכם, הפילו את המניות וחתכו את שווי הנכסים במאזנים שלהם, מה שמקשה עליהם עוד יותר לעמוד בהתחייבויותיהם. הכל היה נראה עגום והחלטות קשות היו צריכות להתקבל. בלית ברירה כורים החלו לפעול במגוון ערוצים – למכור מטבעות, לסגור מרכזים, למכור ציוד ולמכור מניות.

כך, למשל, הכורה Riot התחיל למכור את המטבעות שלו ממרץ, הכורה Core Scientific שמכנה עצמו "מלך הביטקוין" מכר בחודש שעבר 7,202 מטבעות ביטקוין ב־167 מיליון דולר (79% מכל נכסיו) והמנכ"ל של הכורה Bitfarms הודה שהחברה הפסיקה להחזיק את מטבעות הביטקוין שהיא כורה כל יום. מאי היה החודש הראשון שבו כורי ביטקוין מכרו יותר מטבעות מאשר כרו, זאת אומרת התחילו להזרים לשוק את כל המטבעות שכרו וגם חלק מהרזרבות שלהם.

כמו כל שוק כלכלי, כשמציפים אותו בסחורה שנמצאת בירידה תלולה, אפילו אם הסחורה הזו עדיין נחשקת על ידי כמה, המחיר של אותה סחורה יילחץ עוד יותר מטה. אף שקשה להעריך בדיוק מה התרומה של המכירה בלחץ של המטבעות בשוק הקריפטו, קשה להאמין שאין לה שום ביטוי במחיר המטבעות, וקשה להאמין שאם עסקי הכורים ימשיכו להידרדר וההלוואות שלהם יהיו קשות יותר ויותר לתשלום, המחירים בשוק לא יילחצו עוד מטה בהתאם.

בניתוח של בורסת המסחר האמריקאית קוינבייס קבעו בדו"ח שפרסמו בשבוע האחרון שיש השפעה שולית על המחירים. "גם אם כל הביטקוין החדש שהונפק יימכר מיידית לשוק בכל יום", הם כותבים, "זה ישתווה רק ל־900 ביטקוין של לחץ מכירה יומי (או 0.005% מהיקף השוק)... יתרה מכך, ההנפקה החדשה היומית מייצגת רק כ־1.5%-1.0% מכלל נפח המסחר היומי". ג'יי.פי מורגן, שאולי יש לו פחות אינטרס להרגיע את השוק, הסביר במכתב למשקיעים כי מכירות הביטקוין על ידי הכורים "ככל הנראה הכבידו על המחירים".

אבל המטבעות זה רק חלק מהסיפור. שורה של חברות כרייה כמו Riot, TeraWulf, Mawson ו־Marathon הגישו תשקיפים למכירת מניות בעד 750 מיליון דולר בשבועות האחרונים. ואחרות התחילו לסגור מפעלים ולמכור את הציוד, כולל כרטיסים גרפיים במכירות חיסול אגרסיביות, חלקן מכירות בשידור חי. המכונות עצמן הן בעיה גדולה יותר, כי אין להן שום שימוש מלבד כריית קריפטו, ולאף אחד אין שום רצון בהן. מה שנותר זה לסגור מפעלים או לא לשלם את החשבונות ושיסגרו לך את המפעלים. רק בשבוע שעבר הודיעה חברת אירוח השרתים Dynamics Mining שהיא מפסיקה את החוזה שלה עם חברת הכרייה Compass Mining וטענה כי חברת הכרייה לא שילמה את חלקה בחשבון החשמל במתקן שבו היא מתארחת.

אם מחירי המטבעות ימשיכו לרדת, כך גם יגבר הלחץ על חברות הכרייה שכבר היום מתקשות לשמור על תזרים מזומנים למימון פעילותן. כל זמן שגם העולם ממשיך לחוות משבר אנרגיה, כך גם ההגבלות והביקורות יגדלו על פעילותם של הכורים, שהיא בזבזנית אנרגטית מטבעה. לא משנה כמה רחוק חוות השרתים של הכורים ינדדו, ולא משנה כמה אנרגיה מתחדשת הם ינצלו, ניצול האנרגיה כשלעצמו יסבול יותר ויותר מסנטימנט ציבורי ופוליטי שלילי. בינתיים, לפחות יש מנצח אחד מהטלטלה הזו – כדור הארץ. לפי הערכות של Digiconomist, נפלה צריכת החשמל של רשת הביטקוין בשליש לרמה שנתית של 131 טרה־וואט־שעה בשנה. זה עדיין המון ושווה לצריכה השנתית של ארגנטינה, כשעסקה אחת של ביטקוין דורשת כמות חשמל שמשק בית ממוצע בארה"ב ישתמש בה 50 יום.