אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מתווים לקוד: 8 מוזיקאים מוכשרים שעשו הסבה להייטק

מתווים לקוד: 8 מוזיקאים מוכשרים שעשו הסבה להייטק

האם יש דמיון מבני בין מוזיקה לתכנות, האם לשני המקצועות נדרשים תכונות אופי זהות, וכיצד ניתן להסביר את התופעה שמוזיקאים שחיפשו אפיק נוסף לפרנסה מצאו אותו דווקא בתחום הזה: ״מתכנתים, כמו מוזיקאים הם אנשים שמנסים שוב ושוב דברים עד שזה עובד״

27.05.2022, 07:43 | מאיה נחום שחל

קטי קלירפילד (28) ידעה מגיל צעיר שהיא רוצה להיות כנרת. אחרי שסיימה תואר ראשון באקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב, הצטרפה לתזמורת הקאמרית הישראלית ולימדה נגינה פרטי ובקונסבטוריון. היא מתכנתת שלוש שנים בחברת Varonis העוסקת בסייבר סקיוריטי וביג דאטה ומספקת שירותי אבטחת מידע לאלפי לקוחות בעולם.

"זה לא קרה ביום אחד, אבל הבנתי שאני צריכה תפנית בחיי. באופן כללי מצב המוזיקה בישראל מאוד מצער. 30% מחבריי המוזיקאים עברו מקצוע ואלה שהצליחו רובם כי נאלצו לעזוב לחו"ל. המשכורת הממוצעת לנגן תזמורת בישראל היא קצת מעל המינימום. בהייטק זה הרבה מעל. התחלתי לחשוב האם אני עד כדי כך אוהבת מוזיקה שאני מוכנה להקריב את החיים בישראל עבורה? החלטתי לחפש משהו אחר", אמרה קלירפילד.

קשה להגיד האם מוזיקאים שעושים הסבה לתחום ההייטק זו תופעה שהולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, אבל סיפורם של 8 מהם.

קאטי קלירפילד,  עמנואל קלירפילד קאטי קלירפילד | עמנואל קלירפילד קאטי קלירפילד,  עמנואל קלירפילד

"גם מוזיקה היא שפה״

הזיקה לתכנות היתה עוד מתקופת התיכון כשלמדה בכיתה טכניונית מדעים ומתמטיקה. "השקעתי את רוב הזמן במוזיקה אבל כשחשבתי מה אני יכולה לעשות אם לא מוזיקה, תכנות היה הרעיון הראשון. נרשמתי לקורס פיתוח תוכנה לאקדמאים", הוסיפה קלירפילד.

"גם מוזיקה היא שפה, והיא מאוד מתמטית בתפיסה. אם להפשיט בצורה גסה במוזיקה המערבית המשחק הוא עם שבעה צלילים (תווים) ובתכנות עם שני ביטים (אפס ואחד). אנחנו עוטפים את הביטים האלה בשפה תכנותית עילית קריאה לאנשים, כמו שהתווים הפכו ליותר קריאים עם השנים.

יש גם את אלמנט הרגשי. כמה שיצירה תיכתב מושלם היא לא תבוצע בלי הנשמה שהמבצע מכניס בה. אותו דבר בתכנות, כל הזמן שואפים לייצר את המוצר האידיאלי. אני רוצה שהמוצר שאני מפתחת ירגש את הלקוח. הורגלנו לחשוב שיש קפיצה דרמטית בין מוזיקה לתכנות, אבל בתכלס זה ממש קו ישיר!", הוסיפה קלירפילד.

״המוזיקה היא עולם שמורכב מחוקים סדורים״

אילון רוזמן (31) מתכנת בחברת ארטליסט המספקת ליוצרי תוכן ברחבי העולם תוכנות חדשניות לעריכת וידאו ותמונה, פחות מתחבר למילה הסבה. "אני מגיע מתחום של יצירה והלחנה וממשיך לעשות את זה. הרבה מלחינים מתפרנסים מהוראה או תחומים אחרים במוזיקה, ויש כמוני שמחליטים לקחת דיילי ג'וב ולהמשיך את היצירה. באיזשהו שלב החלטתי לחפש תחום נוסף אבל אני ממשיך להגדיר את עצמי כמוזיקאי יוצר".

הוא מגיע מעולם הקונצרטים והמוזיקה הקלאסית. בוגר תואר ראשון בהלחנה מהאקדמיה למוזיקה בירושלים שכבר היה בדרך לתואר שני בחו"ל. אז הגיעה הקורונה ונולד ילד שני והוא עבד בכמה משרות הוראה, כתב להרכבים וליווה מקהלה. "זו לא היתה היצירה שלי, אלא בשביל הפרנסה. חיפשתי מסגרת שתעניין אותי ושאהנה בעבודה. התחלתי להתנסות בתכנות, בלי שום רקע. נרשמתי לבוטקאמפ, הפכתי למתכנת web. יצא שהמוצר של ארטליסט גם קשור לעולם שאני בא ממנו״, אמר רוזמן.

"לא חשבתי על זה כך אבל אם נכנסים לעומק, המוזיקה היא עולם שמורכב מחוקים סדורים ומערכת שלמה. לעולם התיאוריה יש לוגיקה פנימית משלו, וברמה האקדמית מתעסקים בדברים שמזכירים שאלות היגיון. אני לא מסתכל וניגש למוזיקה ככה ביום יום, אבל אפשר לומר שמאחורי הקלעים יש היגיון דומה. מצד שני, התחום שאני מתעסק בו הוא בניה ואני מוצא קצת קשר רפוי בניה ליצירה. כשכותבים תיזמור מתעסקים לפעמים בפיתרון בעיות או חשיבה", סיכם רוזמן.

״כתיכוניסט רציתי לכבוש את העולם, ודי מהר הבנתי שזה לא הכיוון״

שי טובול, מפתח (Senior software developer) בחברת סולוטו, מרכז הפיתוח הישראלי של ענקית ה-Tech Care האמריקנית Asurion, הבין מגיל צעיר שפרנסה ממוזיקה לא תגיע ונרשם לעתודה ללימודי מחשבים. "כתיכוניסט באילת חשבתי שאפשר לכבוש את העולם ודי מהר הבנתי שזה לא הכיוון, אבל מוזיקה היא אהבה גדולה שלי. בתיכון הקמנו להקה, בצבא המשכתי לנגן (גיטרה חשמלית) בבסיס והיום אני בלהקה של סולוטו".

שי טובול,  יח"צ סולוטו שי טובול | יח"צ סולוטו שי טובול,  יח"צ סולוטו

מסתבר שחברות הייטק רבות מתהדרות בלהקת בית המורכבת מעובדים. "לאנשים יש תחביבים ולא כולם יכולים להפוך אותם למקצוע ובוחרים בנתיבים אחרים. חברות ההייטק מצאו לנכון לתת הזדמנות למי שרוצה להביע את עצמו והחברה משתמשת בלהקה באירועי חברה.

גם ביצירת מוזיקה וגם בכתיבת קוד יש את היכולת להביע את עצמך וליצור. ישנה התבנית הבסיסית – במוזיקה זה תווים ובתכנות אלה שורות קוד ורווחים - צריך לתת בהם טוויסט. שני התחומים מאתגרים מחשבתית, מפתחים יצירתיות ומחשבה מחוץ לקופסה. כשעובדים על קטע מוזיקלי או על קטע בתוכנה, הניסיון והאימון מביאים לתוצאות שהולכות ומשתפרות", אמר טובול.

חיבור בין מתמטיקה לרגש

אחד החלוצים בתחום הוא יוני בלוך שהקים לפני כמה שנים את EKO, המייצרת פלטפורמת וידאו אינטראקטיבי בה הצופה בוחר לאן תתקדם העלילה, ואחריו נולדו חברות הייטק נוספות על ידי מוזיקאים, חלקן עוסקות בתחומים נושקים וחלקן לעולמות אחרים. לא מעט מוזיקאים הפכו למתכנתים ומנהלי פיתוח.

"מוזיקה במהותה היא החיבור בין מתמטיקה לרגש", אומר בלוך. "ההבדל בין אקורד מז׳ור למינור זה ההבדל במרווח של אחד משלושה גלי קול שמנגנים ביחד. זה מוזר ומטורף ומפתיע שלא יותר ברור הקשר. קצב הוא שבר (שלושה רבעים. שבע שמיניות) ומלודיה היא רצף מספרים שנתפס כהגיוני או רפטטיבי אצל אנשים מסיבה כלשהי. אני חושב שגם מתכנתים, כמו מוזיקאים ואמנים אחרים הם לרוב אנשים אידיאליסטים עם רצון לשלמות והשפעה, עם סבלנות להשקיע את הנשמה בלנסות דברים שוב ושוב עד שהם עובדים. כשהייתי בן 4 אבא שלי קנה לי קומודור 64 ואמא שלי רשמה אותי לשיעורי פסנתר, אז ביליתי את ילדותי בבאר שבע משחק משחקי מחשב ומנגן מוזיקה קלאסית".

יוני בלוך,  אלון בנארי יוני בלוך | אלון בנארי יוני בלוך,  אלון בנארי


תומר להב (37), מתגורר בניו יורק, דירקטור מרכז מחקר ופיתוח בחברת EKO וגיטריסט בלהקה של בלוך (כשהוא בארץ), למד תכנות במכללת תל אביב.

"אצלי תכנות ומוזיקה התחילו יחד בגיל 10 ואני חושב שיש הרבה מקבילות בין תהליך בניית שיר ותהליך בניית תוכנה. בשניהם צריך בסיס חזק - בתוכנה זו ארכיטקטורה טובה ובשיר שיהיה שלד טוב. תהליך הבנייה הוא איטרטיבי מאוד. כשבונים שיר הלהקה מנגנת בחדר החזרות והשיר כל הזמן מתפתח ומשתנה, כך גם בתוכנה. כששומעים את התוצר המוגמר (אלבום או שיר) לא יודעים שהוא עבר המון גרסאות ונשמע שונה בשלבים שונים.


 יערה עשת יערה עשת  יערה עשת



להב הבין מהתחלה שממוזיקה בארץ לא יוכל להתפרנס והשקיע בשתי התשוקות שלו מאז ומתמיד. "זה מה שאני אוהב לעשות מילדות. היו לי הפרעות שינה, אז בלילות הייתי מתכנת כי את זה אפשר לעשות לבד מול מחשב. כך הכל התחיל".

יריב גוטליב (58) התעסק במחשבים עוד לפני המוזיקה. הוא מנגן על גיטרה, תמלילן, מלחין ושר והיה חבר בלהקת ז'ק מיראז' שהוציאה ב-97' אלבום שלא הצליח וביולי תציין 25 שנה לצאתו במועדון האזור. עשר שנים אחרי פירוק הלהקה הופיע לבד, עזב את עולם התכנות ועבר לכתיבה לטלוויזיה ("האלופה", "מועדון לילה"). לפני כמה שנים חזר והיום הוא ראש צוות פיתוח בחברת "מאזני שקל".

"קשה להבחין בזה מבחוץ אבל תכנות זו יצירה", אומר גוטליב (אחיו של השחקן אורי גוטליב). "יש חידה שצריך לפתור והדרך היא היצירה. זה לבנות, להתסכל קדימה, לראות מה יעבוד ומה יגרום למה".

״מוזיקה היא העיסוק האינדיבידואליסטי כדי למצוא את עצמי״

יאיר קלרטג, מתכנת בחברת ג'ויטונס העוסקת בפיתוח אפליקציית ללימוד נגינה, מצא דרך לשלב בין שני העולמות. הוא התחיל לנגן בגיל 10 על קלידים ופסנתר ובעל תואר ראשון משולב של מדעי המחשב ומוזיקה, תואר שני בהלחנה משוויץ ודוקטורט בהלחנה מאוניברסיטת קולומביה. "אני מלחין מוזיקה קלאסית עכשווית, תת ז'אנר לא מאוד פופולרי בישראל, מוזיקה לכלים תזמורתיים לפעמים עם אמצעים אלקטרוניים".

"אני לא מרגיש שיש דמיון מבני בין מוזיקה לתכנות, אני כן מרגיש שעיסוק בסאונד זה משהו מופשט שאי אפשר ללוש בו, מוזיקה היא גלים באוויר שאי אפשר לגעת בהם. אז כשאני מדמיין את זה מופשט יש מעט דברים שדומים למתמטיקה ומחשבים, אבל מעבר לזה אלה שני עולמות שונים".

יאיר קלרטג ,  יחצ יאיר קלרטג | יחצ יאיר קלרטג ,  יחצ

קלרטג לא הגיע להייטק רק משיקולי פרנסה. "אני אוהב את עולם המחשבים וכל השנים עבדתי בתכנות גם מתוך אהבה, וגם ממקום שאני מתעסק בעולם מוזיקלי לא מאוד פופולרי שאין בו הרבה כסף ולא רציתי להתפשר. מגיל 21 אני עובד בתחום בקונסטלציות ומינונים שונים. הדבר הטבעי עבורי היה להיות בעולם המתמטיקה והמחשבים ומוזיקה היא העיסוק האינדיבידואליסטי כדי למצוא את עצמי".

נטע מימון, חוקרת קוגניציה מוזיקלית ומרצה בבית הספר לפסיכולוגיה ולמוזיקה באוניברסיטת תל אביב מספקת את הזווית המחקרית. "אני מניחה שהיו שאמרו שיש קשר אינהרנטי בין מתמטיקה ותכנות למוזיקה, יש משקלים וגובה צלילים שאפשר להקבילם. המציאות האמפירית מאידך מספרת לנו שלא. אני מתייחסת בעיקר למחקר שנוגע לקשר בין יכולות מתמטיות ליכולות קוגניטיביות לבין לימודי נגינה. אם יש קשר הדוק אז אמורים לראות אצל מי שלומד לנגן העצמה בתחומי מתמטיקה ודומיה. הספרות המקצועית מלמדת שמתאם לא מעיד על סיבתיות. זו לא בהכרח המוזיקה שנתנה להם את הכלים לתכנת יותר טוב. חלק מהמוזיקאים במקור כנראה גם יותר טובים בתכנות, או שיש להם את הפוטנציאל".

"בתלמה ילין אני הגברתי פיזיקה ומתמטיקה כי הייתי חזקה גם בצד המדעי ונהניתי מהשילוב. לא הצלחתי להגיע למקסימום הטכני הנדרש כי לא הצלחתי לשבת ולהתמקד״

ובכל זאת ישנם מרכיבים באישיות שאופייניים לשני התחומים. "מוזיקאית מקצועית שעשתה הסבה היא כנראה סופר מקצועית. מישהי שבמשך שנים ניגנה והתאמנה שעות שוב ושוב, מלכתחילה יש לה אישיות שיכולה להתמיד בישיבה מול מחשב ולבדוק פסיק פסיק, נקודה נקודה בקוד. שנית, אלה אנשים פרפרקציוניסטים שרוצים לעשות את העבודה שלהם על הצד הטוב ביותר. לפחות בעולם הקלאסי זה חזק, מגיל צעיר עולם תחרותי שאומרים לך מה לעשות. דבר נוסף הוא שרוב מי שמלכתחילה מגיע לעולמות האלה בא ממצב סוציואקונומי מסוים וכנראה למד בבתי ספר שהוראת המתמטיקה היתה טובה. יכולים להיות אנשים שגם אם לא היו מנגנים על כלום, מעצם מבנה האישיות שלהם ומקום המגורים, בכל מקרה היו הולכים ללמוד תכנות. מוזיקאים הם בהחלט יותר יצירתיים ושם כן יש את הסיבתיות וכן יש התמדה".

מימון עצמה היתה צ'לנית הרבה שנים, היא בוגרת האקדמיה למוזיקה בירושלים, ניגנה גם עם דודו טסה. "בתלמה ילין אני הגברתי פיזיקה ומתמטיקה כי הייתי חזקה גם בצד המדעי ונהניתי מהשילוב. כשהלכתי ללמוד תואר בביצוע צ'לו ההתמקדות בכלי לא עשתה לי טוב. ממבצע קלאסי נדרש לשבת שעות ולהתאמן לבד בצורה סיזיפית ולא הצלחתי להגיע למקסימום הטכני הנדרש כי לא הצלחתי לשבת ולהתמקד. עברתי לתוכנית מצטיינים על שם לאוטמן באוניברסיטת תל אביב, עשיתי שני תארים שניים – במוזיקולוגיה ובפסיכולוגיה קוגניטיבית. אני אוהבת וחיה מוזיקה ונמשכת למדע ובקוגניציה מוזיקלית אני משלבת בין שניהם".


שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות