לראשונה בעולם: האיחוד האירופי בדרך להטיל מס גבולות פחמני

לאחר משא ומתן אינטנסיבי, פרלמנט האיחוד האירופי הגיע היום (ג׳) להסכם ראשוני, לפיו לראשונה בעולם יוטל מס גבולות פחמני.

מחוקקי האיחוד האירופי מקווים שהמס, שייגבה מיבואנים על פליטות פחמן בייצור פלדה, ברזל, מלט, אלומיניום ודשנים, יצליח להגן על התעשייה המקומית של מדינות האיחוד, ולשדרג את הסטנדרטים הסביבתיים ברחבי העולם, שכן יצרנים ידרשו לעמוד בתקינה מתקדמת כדי להוסיף ולסחור עם מדינות אירופה. לוח הזמנים ליישום מלא של החוק עדיין נמצא במשא ומתן, אך הוא צפוי להתחיל ב-2026 או ב-2027. ההסכם הסופי תלוי בשיחות שיערכו במהלך סוף השבוע. לאחר סיכום הפרטים האחרונים, יעבור המנגנון להצבעה ואישור בפרלמנט האירופי.

חברי הפרלמנט האירופי סיכמו על הקמת מערכת שתגבה מהיבואנים מס על פליטות הפחמן של מוצרים עתירי אנרגיה, כדי להשוות את העול המונח על כתפי היצרנים המקומיים, שכבר היום משלמים מסי פחמן מעל רמות פליטה מוגדרות, ולכן מצויים בעמדת נחיתות אל מול יבוא של מוצרים עתירי אנרגיה מחוץ לגבולות האיחוד. כעת, היבואנים יצטרכו לקנות היתרים לפליטת הפחמן שלהם באותו המחיר אותו שמשלמים היצרנים המקומיים במסגרת מערכת הסחר בפליטות פחמן. זהו אמצעי סחר שנועד להגן מפני הסיכון שתעשיית האיחוד האירופי תבצע ׳מיקור חוץ׳ או דליפה של ייצור מזהם לאזורים עם סטנדרטים סביבתיים נחותים.

הרציונל של המס הוא שבעוד שייצרנים באיחוד נדרשים לשלם עבור התרמת מפעליהם לסטנדרטים סביבתיים מחמירים ולשלם על פליטות גזי חממה (כך שיתומרצו להפחית פליטות), כיום יבואנים לא נדרשים לשלם על סחורות עתירות אנרגיה המיובאות ממדינות ללא סטנדרטים סביבתיים, וזוכים לייתרון תחרותי שאף מוביל לזיהום כבד ופגיעה ביכולת לצמצם את פליטות גזי החממה העולמיים.

מוחמד צ׳הים, חבר הפרלמנט שהוביל את המו״מ, אמר כי מנגנון התאמת מס הפחמן למס גבולות, ״יהווה נדבך מכריע במדיניות האקלים האירופית״. ההחלטה של האיחוד קודמה למרות החשש מפני סכסוכי סחר שעלולים לפרוץ בעקבותיה, כמו גם שאלות הנוגעות לחוקי ארגון הסחר העולמי, כשהמדינות שצפויות להיפגע מכך באופן המשמעותי ביותר הן רוסיה, סין, טורקיה, הודו ודרום קוריאה. חלק מהנושאים עדיין דורשים הסכמה ויידונו במהלך סוף השבוע. כך למשל, מחירי הפחמן אותם משלמים היום היצרנים באיחוד במסגרת תוכנית המסחר בפליטות של האיחוד האירופי, נחשבים נמוכים, ועשויים להשתנות.

עד שנת 2030 לפחות, מס הגבולות הפחמני (Carbon Border Adjustment Mechanism ) יחול על יחול על ברזל, פלדה, מלט, אלומיניום, דשנים, ייצור מימן וחשמל, כמו גם על כמה מוצרים מיוצרים כמו ברגים וברגים – מוצרים האחראיים לכ-60% מטביעת הרגל הפחמנית התעשייתית של הגוש. מדינות האיחוד החליטו לכלול גם את המימן בחבילת המס, שכן האיחוד האירופי רוצה להבטיח שמה שנקרא מימן ירוק, המיוצר באמצעות אנרגיה מתחדשת, יוכל להתחרות במימן "אפור" זול בהרבה, המיוצר מפירוק גז טבעי שפולט כמויות גדולות של גזי חממה. מכוניות עשויות להיכלל גם הן, לאחר תקופת ניסיון שתחל באוקטובר הקרוב, במהלכה יצטרכו היצרנים רק לדווח תחילה על פליטות הפחמן הדו חמצני שלהם.

בשנה שעברה הכריז האיחוד האירופי על תוכניות להפחתה של 55% בפליטת גזי החממה עד שנת 2030. כדי להאיץ את השגת ההתחייבויות השאפתניות, יצטרכו באיחוד האירופי גם להעלות את מחירי הפחמן אותם משלמים התעשיינים, ולעבור להליכי יצור מזיקים פחות לאקלים – עניין הכרוך בהשקעת משאבים רבה. כעת, המשמעות כלפי חברות המעוניינות למכור פלדה, מלט או מוצרים עתירי אנרגיה אחרים – היא שהן יצטרכו לקנות ׳תעודות׳ זיהום התואמות את רמת נזקי האקלים שגרם הליך הייצור שלהן.

על פי חישובים שביצעו חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג׳, מדינות האיחוד יכולות להפיק תועלת ממחירים גבוהים יותר עבור סחורות מזיקות יותר לאקלים. דו"ח על ממצאיהם מצביע על כך שעד 2030, האיחוד האירופי יכול לראות עלייה של עד 0.2% בתוצר המקומי הגולמי, ויצירת לא פחות מ-600 אלף מקומות עבודה חדשים בשל המס.

בארגון אוקספם הביעו חשש כי דווקא המדינות העניות ביותר בעולם, תהיינה הראשונות להיפגע מהטלת מס גבולות פחמני באיחוד האירופי. תעשיות הפלדה והאלומיניום במוזמביק למשל, שבה 70% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני, מייצאת למעלה ממחצית מהאלומיניום שלה לאיחוד. מנגד, אין לה משאבים שיאפשרו להתאים את התעשייה לסטנדרטים הנדרשים. מבחינת היצוא הישראלי לאירופה, בשלב הראשון תושפע תעשיית הדשנים. מסי הגבולות עשויים לתמרץ את ICL לפעול להקטנת טביעת הפחמן שלה ולקידום אנרגיות מתחדשות.