תע"א מול רפאל: הבכיר שחצה את הכביש מעורר מתח בצמרת התעשיות הביטחוניות של ישראל

שתי התעשיות הביטחוניות הממשלתיות רפאל והתעשייה האווירית מתמודדות בימים אלה עם אתגרי ייצור חסרי תקדים ברקע מבול הזמנות מחו"ל בעקבות המלחמות באוקראינה ובישראל שהזניקו את הביקוש לנשק לשיא של כל הזמנים. אלא שבמקביל, בצמרת של שתי החברות ניכרות מתיחויות ותזזיתיות שיעסיקו אותן בקצב גובר בתקופה הקרובה.

לפני פחות מחודש רפאל בחרה את יואב תורג'מן, מנכ"ל חברת המכ"מים של התעשייה האווירית אלתא, למנכ"ל הבא שלה, שיחליף בקרוב את המנכ"ל היוצא יואב הר־אבן שחותם כהונה של שמונה שנים. תורג'מן נבחר בתום הליך איתור שהוביל יו"ר רפאל יובל שטייניץ, וההחלטה הותירה שובל של מועמדים מאוכזבים שכולל גם שלושה סמנכ"לים בכירים וראשי חטיבות ברפאל שלטשו עיניים לתפקיד - ראש חטיבת יבשה וים ד"ר רן גוזלי, ראש חטיבת אוויר ומודיעין יובל מילר וראש חטיבת ההגנה האווירית פיני יונגמן.

מסוף 2016 תקופת הכהונה של בעלי תפקידים בכירים ברפאל קצובה לחמש שנים ולהנהלת החברה עומדת האפשרות להאריך אותה, בתיאום עם רשות החברות הממשלתיות, בתקופה נוספת של כשנתיים. בקיץ הקרוב יונגמן ימצה את תקופת הכהונה שנקצבה לו לאחר ההארכה שקיבל ועל פי הערכות יסיים את תפקידו בחברה, אלא אם ימונה לתפקיד חדש.

גורם שמקורב לסמנכ"ל מילר אמר כי הבחירה בתורג'מן דוחקת בו לבחון את המשך צעדיו בחברה וכך, גם המשך דרכו של גוזלי בשורות רפאל לא ברור. הם מכוונים גבוה, יודעים שמנכ"לים ברפאל מאריכים שנים ועשויים להבין שהגיעו כעת לתקרת זכוכית שיתקשו לפרוץ. תורג'מן יהיה המנכ"ל השלישי של רפאל ב־20 השנים האחרונות לאחר שכהונתו של ידידיה יערי ארכה 12 שנה וזאת של מחליפו, הר־אבן, נמשכה שמונה שנים.

בעיית תקרת הזכוכית הזאת מתווספת גם למסר בעייתי שבכירים בשורות רפאל יכולים לקלוט מהמינוי, שמנכ"לי החברה מיובאים אליה מבחוץ ולא צומחים מתוכה. יערי והר־אבן הוצנחו לתפקיד המנכ"ל אחרי קריירות צבאיות ארוכות שסיימו אותן בדרגת אלוף. בתפקידם האחרון בצבא יערי היה מפקד חיל הים והר־אבן היה ראש אגף המבצעים במטכ"ל.

שני העשורים האחרונים התאפיינו בהישגים טכנולוגיים בולטים ופורצי דרך שמיצבו את רפאל כאחת החברות הממשלתיות המובילות. אל מול איום הרקטות מעזה היא פיתחה את כיפת ברזל ובהמשך גם את מערכת היירוט המתקדמת קלע דוד. היא פיתחה גם את מערכת ההגנה לטנקים ולנגמ"שים מפני טילי נ"ט, מעיל רוח, ובימים אלה היא עסוקה בפיתוח מערכות עתידיות כמו מגן אור, שאמורה ליירט רקטות ופצצות מרגמה במהירות האור ובאמצעות קרן לייזר רבת־עצמה, וקלע־חד, מיירט חדשני שאמור להוות תשובה הגנתית לטילים היפר־סוניים שמהירותם גבוהה ממהירות הקול.

ההצלחות שרפאל הציגה היתרגמו לביצועים כספיים טובים שמתבטאים ביתר שאת בשנתיים האחרונות מאז פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה שהזניקה את הביקוש העולמי למערכות הגנה ישראליות שהוכיחו יעילות בשדה הקרב. בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 היא רשמה עלייה של כמעט 50% בהזמנות לעומת התקופה המקבילה ב־2022 והן הסתכמו ביותר מ־15 מיליארד שקל וצבר ההזמנות שלה זינק ב־32% למספר חלומי של יותר מ־43.5 מיליארד שקל. ברבעון השלישי מכירותיה גדלו ב־22% והסתכמו בכ־9.5 מיליארד שקל. גורם ברפאל אמר כי ברקע של כל אלה צמח בחברה דור מנהלים שיכול היה לקחת את המושכות לידיים ועם פרישתו של הר־אבן אפשר היה לצפות שהמנכ"ל הבא ימונה מתוך שורות החברה.

המינוי של תורג'מן נתפס על ידי עובדים ברפאל כהצנחה נוספת מבחוץ, אף שהוא מכיר היטב את פעילותה ואת מהלכיה. אלתא מערכות, החברה־הבת של תע"א, שניהל בארבע השנים האחרונות מקיימת יחסים הדוקים עם רפאל בהיותה קבלנית המשנה שלה בתוכניות של כיפת ברזל וקלע דוד, וזאת בהיותה המפתחת והיצרנית של המכ"מים המשמשים את שתי מערכות ההגנה.

בדומה למנהלים ברפאל שחשקו בתפקיד המנכ"ל ומחשבים כעת מסלול מחדש, בשנים האחרונות תורג'מן חווה מצב דומה בתעשייה האווירית. מאז 2006 הוא מילא בה שורה של תפקידים, בהם ראש מינהלת תוכנית החץ ומנהל מפעל מלמ של החברה. הוא מונה למנכ"ל אלתא באמצע 2018, לקראת סוף 2020 התמודד על תפקיד המנכ"ל והפסיד לבועז לוי. "ההבנה שלפני לוי עוד כמה שנים בתפקיד דחקה בו לחצות את הקווים, מה גם שהיחסים בינו לבין לוי היו רעועים במשך זמן רב והיו נושא לשיחות פיקנטיות בחצרות החברה. הוא הבין שבשנים הקרובות הוא לא יראה אופק כלשהו בתוך תע"א ומצא אותו אצל המתחרה הממשלתית רפאל", אמר ל"כלכליסט" גורם מקורב לנושא.

בכיר בתע"א מוטרד מחציית הקווים של תורג'מן. "אם הייתי בועז לוי לא הייתי שקט ממהלך כזה, מנסה למנוע אותו ואם כבר קרה, אז לעשות כל מאמץ למזער את השלכותיו באופן שרפאל לא תעמיד בעתיד קווים עסקיים שמתנגשים עם אלה של תע"א. בהיותו מנכ"ל אלתא הוא מכיר את הסודות המסחריים הרגישים ביותר בקשר לעבודה שלה עם רפאל, לרבות ה'פוילישטיק' של הצעות המחיר שהיא מעבירה לה על המכ"מים לכיפת ברזל וקלע דוד", אמר.

אף שרפאל ותע"א הן חברות ממשלתיות הן מתחרות ביניהן על מכרזים של משרד הביטחון ועל עסקאות נשק בחו"ל. בשנים האחרונות רפאל נכנסה לתחום הלוויינות הצבאית תוך ערעור על ההגמוניה המוחלטת של תע"א בתחום. משרד הביטחון, בהיותו הרגולטור והלקוח של שתיהן, לא התערב ומתכוון להרוויח מקרב הגלדיאטורים המתהווה.

גורמים בתע"א חוששים כעת שכפי שרפאל ביצעה דריסת רגל בתחום החלל, היא לא תהסס לעשות זאת גם בתחום המכ"מים, שוק שתורג'מן מכיר היטב. "ייתכן שהלקח מכל האירוע הזה הוא קביעת תקופות צינון במעבר בין חברות, וגם אם חוק חופש העיסוק מקשה על כך, אפשר להפעיל מנופים אחרים שישיגו את המטרה כמו התניית תשלום מענקים ובונוסים בהתחייבות לצינון כזה", אמר הגורם.

מינויו של תורג'מן טעון את אישור הוועדה למינויי בכירים בחברות הממשלתיות, בחתימת שר הביטחון יואב גלנט ובחתימת דודי אמסלם בהיותו השר הממונה על החברות הממשלתיות. לפי הערכות, התפטרות מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים לא אמורה להפריע לתהליך. אלא שבינתיים לא נקבע מועד לכינוס הוועדה למינוי בכירים, והמסמכים על מינוי תורג'מן למנכ"ל רפאל כלל לא הגיעו אל השרים.

הר־אבן, שתכנן לעזוב את רפאל בימים אלה, ממשיך בינתיים בתפקידו עד לכניסתו של תורג'מן, תהליך שיימשך לפחות כחודש, בתנאי שלא יצוצו הפתעות. כשלוי מונה למנכ"ל תע"א, שר הביטחון דאז בני גנץ "ייבש" אותו במשך יותר משנה ולא חתם על מינויו חרף אישורו בדירקטוריון. הוא חתם על המינוי רק לאחר שהיועמ"ש דאז אביחי מנדלבליט דחק בו לעשות זאת ובנימוק שאין כל סיבה לעכבו. גורמים שמעורים בנושא העריכו שגלנט לא יעשה לתורג'מן את מה שגנץ עשה ללוי, ובטח לא ייגרר למאבקי כוח כאלה בזמן מלחמה.

המעבר של תורג'מן לרפאל מייצר אפטר־שוק גם בתוך תע"א, ושמות רבים של מועמדים להחלפתו צצים. תע"א תפרסם בקרוב מכרז לבחירת מנכ"ל חדש לאלתא והמתעניינים בו מקרב בכירים בחברה רבים.

רשימת המתעניינים כוללת את סמנכ"ל הטכנולוגיות של תע"א איתן אשל, מנהל מפעל מערכות ההגנה דרור בר, מנהל מפעל מלמ יעקב גליפת, מנהל מפעל משגב באלתא אייל שפירא, מנהל מפעל היבשה באלתא צביקה ירום, וזאת רשימה חלקית. היום יתכנס דירקטוריון אלתא והוא אמור לבחור לממלא מקום המנכ"ל את ישראל לופה, סמנכ"ל הטכנולוגיות והמו"פ של החברה.