מחקר: חברות הדלקים חייבות לציבור פיצוי בגובה 209 מיליארד דולר בשנה על נזקי אקלים

אילו היו נדרשות לשלם, חברות הדלקים המובילות בעולם היו חייבות לפחות 209 מיליארד דולר בפיצויי אקלים שנתיים לקהילות הנפגעות ביותר בעולם בשל פעילותן המזהמת, כך חישב מחקר חדש. החוקרים מעריכים ששינויי האקלים יובילו לנזקים כלכליים עולמיים של 99 טריליון דולר בין 2025 ל-2050, מתוכם פליטות הנגרמות בשל פחם, נפט וגז האחראיות ל-69.6 טריליון דולר. החוקרים דורשים מחברות הנפט לשאת באחריותן ולפצות את הקהילות הפגיעות ביותר לאסונות אקלים ברחבי העולם.

ניתוח חדש של חוקרים מהמכון לאחריות אקלימית ואוניברסיטת מילאנו שפורסם השבוע בכתב העת One Earth, כימת לראשונה את הנטל הכלכלי העולמי הנגרם בשל השימוש במוצריהן של חברות המתעשרות באמצעות הפקת ומכירת דלקים המחממים את כדור הארץ. הוא מתבסס על מסד נתונים שעוקב ומתעד את פליטות הפחמן הנגרמות לאורך ההפקה, הייצור והשימוש במוצרי חברות הנפט, הגז והפחם השונות מאז שנת 1988. שנה זו נבחרה שכן בה הוקם פאנל המדענים הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (IPCC). לפי החוקרים "הטענות בדבר אי ודאות מדעית לגבי ההשלכות של פליטת פחמן הפכו בלתי ניתנות לתיקוף", שכן תפקיד האדם בגרימת שינויי האקלים הוצג בבירור.

החוקרים הציבו במוקד את הנזק הכבד לו גורמות חברות בודדות, בשל השלכות השימוש במוצריהן והיסטוריה שלהן: החברות פעלו באופן אקטיבי כדי לזרוע הכחשה של משבר האקלים ולהפיץ מידע מוטעה שהאט את הפעולה העולמית, תוך שימוש בלוביסטים ובאנשי פרסום ברחבי העולם. אקסון מוביל, של, טוטאל, שברון, BP וחברת הנפט הממשלתית של סעודיה הן בין 21 המזהמים הגדולים שאחראים לבצורת, שריפות בר, עליית פני הים והמסת קרחונים, בין שאר אסונות האקלים הצפויים עד אמצע המאה, כך לפי החוקרים.

החישובים שביצעו החוקרים מאפשרים לראשונה להציב תג מחיר על נזקי האקלים של יצרניות דלקי המאובנים, המהווים מנוע עיקרי לפליטות גזי חממה לאטמוספירה ולשינויי אקלים חסרי תקדים בעולם כולו. הם טוענים כי אותה "דרישת תשלום" מתבססת על הנחה מוסרית של "המזהם ישלם", לפיה תאגידי הדלקים אחראים לשינויי האקלים, ולכן עליהם להשתמש בחלק מה"עושר המזוהם" שלהם כדי לפצות קורבנות. לפי המחקר, מדובר בתג מחיר משמעותי אך שמרני, שכן המתודולוגיה אינה כוללת את הערך הכלכלי של אובדן חיים ופרנסה, הכחדת מינים ואובדן מגוון ביולוגי, כמו גם מרכיבי רווחה אחרים.

שינויי האקלים משפיעים על כל מדינה בעולם, אך השפעתם אינה שוויונית. בעוד שמדינות כמו ארה"ב וסין נמצאות בראש מצעד פולטות גזי החממה העולמיות, מדינות שחלקן היחסי בתרומה להתהוות שינויי האקלים קטן – הן עלו שעלולות לשאת במלוא הנטל והנזק. 1% העשירים בעולם תרמו 15% מהפליטות בין השנים 1990 ל-2015, יותר מפי שניים מ-50% העניים ביותר, שתרמו רק 7% אך סובלים מעיקר הפגיעה האקלימית.

במסגרת ועידת האקלים של האו״ם שהתקיימה בנובמבר בשארם א-שייח שבמצרים, לאחר עשרות שנים של לחץ כבד בעיקר מצד מדינות הדרום הגלובלי, סיכמו המדינות החתומות על הסכם האקלים העולמי להקים קרן "הפסד ונזק" שאמורה לפצות חלקית מדינות עניות על העלויות הכלכליות והנזקים הבלתי ניתנים לתיקון של קיצוניות אירועי מזג אוויר ואסונות אקלים. המחקר החדש מציע למסגר מחדש את הדיון על מימון אקלים בינלאומי, ולהתמקד באחריותן הפיננסית של חברות הדלקים – ובכך גם להגיש להן את התשלום.

בסך הכל, הנזקים הכלכליים העולמיים הצפויים ממשבר האקלים נאמדים ב-99 מיליארד דולר בין 2025 ל-2050 - מתוכם פליטות הקשורות לדלקי מאובנים אחראית ל-69.6 מיליארד דולר. המחקר מייחס באופן שמרני שליש מעלויות האקלים העתידיות לתעשיית הדלקים המאובנים העולמית, ושליש לממשלות ולצרכנים – כל אחת. החלוקה מטילה אחריות של לפחות 23 טריליון דולר מההפסדים הכלכליים הקשורים לאקלים הצפויים במהלך 25 השנים הבאות, או 893 מיליארד דולר בשנה.

הסכום הגדול ביותר המוטל על חברה הוא 43 מיליארד דולר, המיוחסים לארמקו הסעודית, האחראית על מירב הפליטות בין השנים 1988-2022. בשנה שעברה, הרוויחה החברה 161 מיליארד דולר. הבאה אחריה היא אקסון מוביל, לה מייחסים החוקרים נזקים הנאמדים בפיצויים שנתיים של 18 מיליארד דולר. כדי להימנע מענישה של אנשים במדינות עניות יותר הפגיעות יותר להשפעות שינויי האקלים ותרמו הרבה פחות מבחינה היסטורית, החוקרים "פטרו" ארבע חברות בבעלות ממשלתית במדינות בעלות הכנסה נמוכה, והפחיתו בכמחצית את האחריות לחברות בשש מדינות בעלות הכנסה בינונית.

על ידי תשלום הפיצויים המוצעים, חברות יתרמו לנטל המאבק בשינויי האקלים, נכתב בדו"ח, שכן אסונות טבע ועליית פני הים צפויים להחמיר בעשורים הקרובים. הפיצויים יספקו "מימון הכרחי להפחתת פליטות, להסתגלות ולפיצוי הפגיעים יותר - מהגרי אקלים ופליטים, עמים ילידים, קהילות של מיעוטים גזעיים ואתניים, אנשים עם מוגבלויות ואנשים במצוקה חברתית וכלכלית״.