"כבר לא מספיק היום להציג רעיון על מפית כדי להשיג מימון לסטארט-אפ"

"אם לפני שנתיים ההיתכנות לגיוס כסף עבור סטארט-אפ הייתה עשויה להסתכם בהצגת מפית עם ציור, כיום נדרשת הוכחת היתכנות משמעותית ויש סיכוי גדול ששווי היקף הגיוס הראשוני יהיה קטן מבעבר", כך אומר תומר נוטקין, מנהל אשראי להייטק בפועלים הייטק, בראיון שנערך לקראת תחרות Startup+ של בנק פועלים וכלכליסט.

לאתר התחרות לחץ כאן

לדבריו, למרות המשבר בהייטק וההאטה בהשקעות, עדיין לחברות סטארט-אפ בשלבים מוקדמים יש בהחלט סיכוי להשיג מימון. "לצערי מצב הרוח הנוכחי שונה משמעותית מאווירת האופוריה שאפפה את שנת 2021, כתוצאה משילוב של כמה פרמטרים: העלאות ריבית, דיגיטציה איטית מהמצופה, חוסר רצון לחזור לשוק העבודה, ושוויים שאינם משקפים את המציאות נכונה, כל אלו הובילו לקיטון וקיפאון בהיקף ההשקעות בדגש מיוחד על שלבים מתקדמים אשר מחלחלים גם לשלבים המוקדמים יותר. למרות כל זאת, הטכנולוגיה לא תיעלם מהעולם וישנם מספיק כספי השקעות המיועדים לחברות טובות וצוותים איכותיים, השאלה היא באילו סדרי גודל של היקפים ושווים מדובר".

היקף העסקאות, היקף ההשקעה והשווי הראשוני של העסקאות להשקעה בסטארט-אפים בשלבים ראשוניים נמוך משמעותית כעת לעומת 2021, אבל לדברי נוטקין זהו תהליך רצוי ואף בריא. "תהליך זה, מייצר סנן שיאפשר כניסת יזמים וצוותים איכותיים יותר, עם יוזמות בשלות יותר, שלהם סיכויי הצלחה גבוהים יותר. יזמים אשר אינם בשלים דיים ינופו. בסיכומו של דבר, ניתן לומר, שהמציאות החדשה שנוצרה בריאה יותר למשק, לחברה הישראלית ולשוק העבודה בכללותו. יחד עם זאת, אנחנו מאמינים שישנה חשיבות להמשך צמיחתם של סטארט-אפים צעירים, כדי שתעשיית ההייטק תמשיך לשמש כקטר המוביל של המשק הישראלי. על-כן יש לשים לב לאיזון העדין בין המצב הנוצר בו יש "מסננת" דקה יותר של משקיעים בתמיכה בחברות לבין המשך בניית תשתית מתאימה ליצירת חברות חדשות", הוא אומר.

בנוסף למשבר העולמי, המשבר הפוליטי בישראל משפיע גם הוא על הזדמנויות הגיוס עבור חברות טכנולוגיה צעירות. "לפי מה שאנו רואים עד כה למשבר הנוכחי ישנה השפעה על כניסות כספים לישראל, בהינתן אלטרנטיבות ההשקעה הקיימות בזירה הבינלאומית, ולנוכח זאת גם על סיכויי הגיוס של יזמים בשלבים הראשוניים.

למרות זאת, המציאות מוכיחה כי אין לנו מקום אחר לפרוח בו - החברות והיזמים, מרוויחים את ההזדמנות לגייס את כוח האדם האיכותי אשר הצטבר בארץ ולהצמיח את החברות שלהם באקוסיסטם הישראלי. ישנם גופי השקעות ופיתוח עסקי גלובליים רבים אשר עודם פעילים בישראל ועלינו לשמרם לטובת התמיכה של סטארט-אפים", הוא אומר.

"הירידה בכמות ההשקעות שמגיעה לישראל בהחלט מטרידה", אומר חנן ברנד, סמנכ"ל הזנק ברשות החדשנות, "ואין ספק שקשה היום ליזמים בכל השלבים לגייס כסף. חשוב לציין עם זאת, שבשלבי הסיד דווקא הייתה עליה בשנה האחרונה, מ-1.3 מיליארד דולר שהושקעו ב-2021 ל-1.6 מיליארד דולר ב-2022 על פי נתוני SNC, ויש לא מעט קרנות, חדשות וקיימות, שלאור הרגיעה בהערכות השווי העבירו את מרכז הכובד שלהן להשקעות מוקדמות יותר, לעתים גם ממש משלב הרעיון. בנתונים שפורסמו השבוע, ברבעון הראשון של 2023 נצפית ירידה גם במספר עסקאות הסיד ביחס לשנה שעברה, אבל עדיין בקנה מידה של העשור האחרון, אנחנו במצב סביר - יש בארץ משקיעים מצוינים, כולל מיקרו קרנות ואנג'לים שנותנים ערך מוסף משמעותי ליזמים בתחילת הדרך, כמו גם החממות והמעבדות שאנחנו מפעילים ברחבי הארץ ומתמקדים בשלבים הללו. מעבר לכך ההיסטוריה הכלכלית רווויה במחזורי עסקים של עליות וירידות, ומראה לנו שכמה מהחברות הטובות ביותר – גם בעולם וגם בישראל, קמו בתקופות של האטה כלכלית, וזכו לפריצה כשהכלכלה התאוששה", הוא אומר.

חנן ברנד, סמנכ"ל הזנק ברשות החדשנות | צילום: חנה טייב

התחומים ה'חמים' בהם כדאי ליזמים להקים חברות סטארט-אפ הם קודם כל מוצרים הקשורים להתייעלות. "כל מוצר שמייעל את האופרציה של הלקוח וחוסך לו כסף – זו העת למוצרים כאלה בשוק", אומר אייל ניב, שותף בקרן פיטנגו. לדבריו, נושאים נוספים בהם כדאי ליזמים להתמקד הם Health Tech מכיוון שהשוק הזה נפתח לגמרי בעקבות מגיפת הקורונה, זהו שוק שהיה קונסרבטיבי והיום כבר אינו כזה. הנושא השלישי שנוצר כתוצאה מהNLP, הבינה המלאכותית, ה-Chat GPT נוצרה פריצה אדירה שראינו בעת האחרונה ולכן נוצרו גם הזדמנויות. "יש הזדמנות להקים חברות שהן AI native, מכיוון שכל דבר שעשינו בעבר בלי AI נעשה באמצעות בינה מלאכותית וזה ישנה את כל הדרך למוצר", הוא אומר.

לגבי הזדמנויות מימון, לדבריו יש תנועה גדולה של קרנות דווקא ללכת יותר לשלבים המוקדמים מאשר בעבר. "יש הרבה קרנות שיורדות עוד יותר לשלבים המוקדמים כי הן מעוניינות שהחברה בשלב ההצלחה שלה תהיה כבר 'אחרי המבול', הוא אומר.

אייל ניב, שותף בקרן פיטנגו | צילום: עמית שעל

לדברי ברנד, בתחומי התוכנה, הסייבר והפינטק ישנה רגיעה אבל בתחומי האקלים, הבריאות, והדיפטק – רואים יציבות ואף עליה בגיוסים, ולכן לחברות בשלבים מוקדמים שפותרות בעיות גלובליות, זו בהחלט עשויה להיות תקופה של הזדמנות.

ההזדמנויות, כאמור, עדיין קיימות אבל אסטרטגיית גיוס ההון צריכה להיות מותאמת לתקופה. נועה צבר, CFO בחברת Artlist מסבירה ש"גם היום יש מגוון אפשרויות לסטארטאפים לגיוס כספים בשלבים התחלתיים, דרך גיוס הון או חוב וגם דרך תמיכה באמצעות מענקים ותמריצים ממשלתיים (על חדשנות, מו"פ וכד'). המצב השפיע בעיקר על תמחור עסקאות וקביעת שוויים של חברות, ועל מגבלות שונות בגיוס חוב, אבל לא על גיוס כספים באופן כללי, כי משקיעים ממשיכים לאתר הזדמנויות טובות להשקעה. האתגר הוא בלמצוא את המשקיע הנכון ובלדייק את אסטרטגיית גיוס ההון". לדבריה, "עלות הכסף השתנתה בתקופה הזו, משמע תמחור עסקאות (המכפילים) השתנו. דווקא שווי של סטארטאפים צעירים בשלבים ראשונים נמוך יותר מאשר של חברות בוגרות ולכן הפגיעה בתמחור תהיה ככל הנראה פחות משמעותית".

נועה צבר. "האתגר הוא בלמצוא את המשקיע הנכון ובלדייק את אסטרטגיית גיוס ההון" | צילום: באדיבות ארטליסט

בנוגע לפיטורים בהייטק, אומר ברנד, עד לפני מספר חודשים היינו במחסור הגדול ביותר של ידיים עובדות בהייטק הישראלי. "לפי כל האינדיקציות שברשותנו, אנחנו רואים שמרבית המפוטרים מצליחים להיקלט בחזרה בשוק בחברות אחרות. ספציפית לחברות הזנק, שמאוד התקשו בשנים האחרונות להתחרות עם המשכורות והאופציות שניתנו בחברות צמיחה ישראליות והחברות הבינלאומיות, דווקא מדובר בבשורה כי הן מהוות היום אופציה טובה הרבה יותר לטאלנט והתמתנות אפשרית בדרישות השכר עובדת לטובתן, לצד יכולתן להציע Upside בדמות אופציות עתידיות. באותה צורה, זה גם עובד לטובת משקיעים שראו בשנים האחרונות איך קצב שריפת המזומנים של סטארטאפים לאותו כוח אדם ותקופת זמן, עולה ונאלצו להוציא סכומים גדולים יותר בשלבים המוקדמים. לכן, התמתנות השוק דווקא יכולה להיות בשורה חיובית בהקשר זה".