יפן תשתחרר מטראומת הדפלציה ותשקול יעד אינפלציה מציאותי

עשור אחרי שקבעה יעדי אינפלציה וריבית שנועדו להילחם בדפלציה, יפן נערכת להתאים את עצמה לאקלים הכלכלי הנוכחי של אינפלציה מזנקת וריבית גבוהה.

דיווחים לפיהם הממשלה שוקלת לשנות את ההסכם שקבעה עם הבנק המרכזי תחת ממשלו של ראש הממשלה לשעבר שינזו אבה, במסגרתו נקבע יעד אינפלציה של 2%, הקפיצו אתמול את הין ב־0.5% לעומת הדולר. ההתאוששות הזו נרשמה לאחר שהמטבע צנח ב־15% מול הדולר וסוגר את השנה כאחד המטבעות החלשים בעולם.

לפי הדיווח המתפרסם עתה, הממשלה תשקול בשנה הבאה לשנות את ההסכם, זאת לאחר מינויו של נגיד חדש באפריל. בכך נפתחת האפשרות לשינוי המדיניות המוניטרית המקלה מאוד שקבע הנגיד הנוכחי הרוהיקו קורודה, ברוח תוכניתו הכלכלית של אבה. ראש הממשלה לשעבר, נשיא המפלגה הליברלית־דמוקרטית, נרצח בידי מתנקש ביולי האחרון בעת שנשא נאום בעיר נארה.

ההסכם בין הממשלה לבנק המרכזי של יפן נחתם בעקבות לחצים שהפעיל אבה לנקוט מהלכים נועזים יותר על מנת להילחם בדפלציה. תחת תנאיו של אותו הסכם התחייב הבנק המרכזי להשיג יעד אינפלציה של 2% "בעת הקרובה ביותר האפשרית". ההתחייבות הזו עמדה במרכזה של תוכנית תמריצים מוניטרית מרחיקת לכת ושימשה הצדקה לשיעור ריבית אפסי, גם כאשר בנקים מרכזיים ברחבי העולם החלו להדק את המדיניות המוניטרית כדי להילחם באינפלציה הגואה.

גורמים רשמיים בסביבתו של ראש ממשלת יפן פומיו קישידה מעוניינים כעת לשנות את נוסח ההתחייבות, שכן היא אינה מסונכרנת עם העלאות הריבית שאירעו בעולם בעת האחרונה — כך לפי הודעת הגורמים הללו, שצוטטו בסוכנות רויטרס. "בהינתן שיהיה לנו נגיד חדש, קרוב לוודאי תתפרסם הצהרה חדשה", אמר אחד הגורמים. "אבל אין החלטה כרגע כיצד בדיוק היא תיראה", הוסיף.

שינוי ההצהרה המשותפת של הבנק המרכזי והממשלה יהיה המסמר האחרון בתוכנית התמריצים אבנומיקס. מלבד הטלת אחריות על הבנק המרכזי להגיע ליעד של 2% אינפלציה, ההצהרה חייבה בשעתה את הממשלה לבצע רפורמות מבניות ורגולטריות כדי לתמרץ את פוטנציאל הצמיחה של הכלכלה.

אנליסטים סבורים כעת, כי כל שינוי שידלל את הסטטוס של יעד ה־2% אינפלציה עשוי לשמש כטריגר לסיומה של תוכנית התמריצים של קורודה. "שינוי קטן בהצהרה המשותפת עשוי להפוך את היעד הזה לארוך טווח במקום ליעד שיש להשיגו בהקדם", ציין טורו סוהירו, כלכלן בדייווה סקיוריטיז. "ייתכן ומטרת השינוי הזה היא לסיים את אבנומיקס".

הירידה בצריכה התמתנה, אך מס הסוכר השפיע פחות מהרצוי שיטת המיסוי פגעה בשיעור חד במותגים הזולים של המשקאות הממותקים, שמחירם עלה בשיעור חד יותר מזה של המותגים היקרים. ככל שחלף הזמן, נראה כי הצרכנים צמצמו את הצריכה, אולם לא בשיעורים חדים, כפי שהוערך בתחילה נורית קדושלכתבה המלאה

למרות שהאינפלציה היפנית עקפה את היעד מזה שבעה חודשים ברציפות, הנגיד קורודה קרא עד כה לשמור על המדיניות האולטרה־מקלה עד שתירשם עלייה נוספת בשכר.

הקריאות הללו מגיעות ברקע צניחה חדה בשיעורי התמיכה בממשלתו של קישידה, ל־27.4%, זאת בעקבות הזעם הציבורי הגובר לנוכח העלייה ביוקר המחיה והשחיקה של הין, שנגרמת בשל מדיניות הריבית. הירידה בשווי המטבע הקפיצה את עלויות הסחורות המיובאות, מעמסה קשה על הצרכן היפני שהוא מטבעו חסכן ואינו מורגל בעליות מחירים.

אף שהאינפלציה היפנית נמוכה יחסית לשאר מדינות ה־G7, ועומדת על 3.6%, זהו השיעור הגבוה ביותר שנרשם במדינה מזה ארבעה עשורים. מחירי המזון טיפסו באוקטובר ב־5.9% לאחר שהין החלש הוביל לזינוק בעלויות חומרי הגלם והשינוע. כמו בשאר העולם, גם ביפן זינקו עלויות האנרגיה בעקבות הפלישה הרוסית. בעוד החשמל התייקר ב־20.9%, הגז הטבעי רשם קפיצה של 26.8%.

העליות האלה נרשמות על רקע קיפאון בשכר, שלא השתנה כמעט מאז 1997. לעומת שכר שנתי ממוצע של כ־50 אלף דולר במדינות ה־OECD, השכר השנתי הממוצע ביפן עומד על 38.4 אלף דולר. הרקע למדיניות השכר הזו היא התפוצצות בועת הנדל"ן בראשית שנות ה־90, שהובילה לכך שחברות יפניות נמנעו מהעלאות שכר וגיוסים משמעותיים של כוח אדם. העובדה שהחברה היפנית היא מהמבוגרות בעולם, מקשה גם היא על אישוש הצמיחה הכלכלית, בעיקר בשל הפגיעה בפיריון העבודה.