הזבל אמיתי, הקנסות של הרגולטור הישראלי מפלסטיק

הנופשים הישראלים ידועים בהשארת פסולת בשטח, ויעידו על כך שמורות הטבע וחופי הים שלאחר סופי שבוע, חגים וחופשות קיץ נראים פחות כמו אתרי נופש ויותר כמו מזבלות של חפצי פלסטיק לסוגיו – כלים חד־פעמיים, אריזות מזון ובקבוקי משקה. פסולת הכלים החד־פעמיים היא מטרד מובהק במרחב הציבורי, אך גם לאחר ביטול המס עליהם, הממשלה מערימה קשיים על הרשויות המעוניינות לצמצם את המפגע בשטחן, לא עומדת בהתחייבויותיה וגוררת רגליים.

לאורך השנתיים החולפות רק רשויות מעטות בישראל יזמו פעולה לצמצום זיהום הפלסטיק החד־פעמי בשטחן. לאחר הליך ארוך ורצוף קשיים מול משרד המשפטים הצליחו תל אביב, הרצליה והמועצות האזוריות חוף אשקלון, גליל עליון, עמק חפר וחוף הכרמל לאשר חוק עזר עירוני המתיר להן לאסור הכנסה או שימוש בכלים חד־פעמיים בשפת הים (או בסמוך לנחלים במקרה של המועצה בגליל).

אלא שהחוקים הללו ברובם הפכו במהרה לאות מתה, ורק רשות אחת הצליחה להצמיד לחוק מנגנון של קנסות – חוף הכרמל, ואלו לא מיושמים בשלב זה. ביוני האחרון דחתה ועדת חוקה, חוק ומשפט, בראשות ח"כ שמחה רוטמן, את בקשתה של עיריית תל אביב להטיל קנסות, וקולו של המשרד להגנת הסביבה, שנעדר מאותו דיון, לא נשמע.

רשויות מקומיות המעוניינות להטיל קנסות בשל עבירות שונות על חוקי העזר העירוניים נדרשות לאשר זאת באמצעות ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת. בשנה שעברה החלו הרשויות להעביר לוועדת החוקה את הנוסח שגיבשו בתקווה לצאת לדרך עם המהלך. הראשונה לעשות זאת היתה המועצה האזורית גליל עליון, אך בקשתה נדחתה. ועדת החוקה, בישיבה שניהל ח"כ אוסמה סעדי, טענה כי צעד תקדימי דורש דיון ממשלתי ועמדה מגובשת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד המשפטים.

בחודש מאי אשתקד, ולאחר שהמשרד להגנת הסביבה התמהמה בנושא, אישר יו"ר הוועדה דאז, ח"כ גלעד קריב, את חוק העזר של המועצה האזורית חוף הכרמל, אך לאחר שינויים שנועדו להופכו למידתי הקנס הופחת מ־730 שקל ל־105 שקל, והוא הוחל רק על שימוש בפועל בכלי פלסטיק חד־פעמיים במקום על כניסה עם הכלים לחוף הים. עוד לדרישת הוועדה, צומצמה תחולת הקנס לסכו"ם, קשים, צלחות וכוסות. בחוף הכרמל העדיפו לא להתחיל את פעילות האכיפה בקיץ הקרוב, ולדחות את יישום החוק לעונת הרחצה הבאה – לאחר הבחירות המוניציפליות.

ועדת החוקה תחת קריב הבהירה כי נוכח עוצמת הזיהום הימי יש היגיון באיסור רחב, אך אישור הצו אינו פוטר מהסדרה נורמטיבית של העניין בחקיקה ראשית, כך שלא כל רשות תקבע מדיניות לעצמה, אלא הרגולטור יוביל כללים. אך עד כה לא הוצגה שום עמדה ממשלתית שמאפשרת לקדם את הנושא. באין מדיניות ברורה בחודש יוני ביקשה עיריית תל אביב לקבוע קנסות על הכנסת כלים חד־פעמיים לים, אך ועדת החוקה החליטה לדחות את הבקשה. ח"כ יצחק פינדרוס, שניהל את הישיבה באותו מועד, ביקש לשמוע את עמדת המשרד להגנת הסביבה, אך המשרד לא שלח נציג לדיון.

בשום רשות בישראל לא מיושם היום חוק העזר העירוני בפועל. חלק מהרשויות עדיין נמצאות בהליכים שונים של אישור חוק העזר, ולא יקדמו קנסות ואכיפה בנושא לפני הבחירות המקומיות. חלקן אף נתקלות עדיין בקשיים מול הרגולטורים, עוד טרם ההגעה לוועדת החוקה. כך, למשל, משרד הפנים הציע לעיריית הרצליה לוותר על ברירת הקנס ולהסתפק בחוק הניקיון הקיים היום. במילים אחרות, לוותר על איסור הכנסה או שימוש בחד־פעמי בחופים.

לימור גורליק, מנהלת תחום מניעת זיהום פלסטיק ופסולת בארגון "צלול", מסבירה כי האחריות לקידום הנושא מוטלת על כתפי הרגולטור: "על המדינה מוטל לקבוע נורמה ברורה של איסור השימוש והמכירה של מוצרים חד־פעמיים בחופים. באמצעות תיקון קל בחוק הסדרת מקומות רחצה, יכול שר הפנים להוציא צו גורף על איסור השימוש והמכירה של פלסטיק חד־פעמי ובכך להביא גאולה לחופים. הדבר דומה לאיסור שנקבע ב־2015 על הכנסה ומכירה של בקבוקי זכוכית בחופים ומאז, באמצעות אכיפה של הרשויות, התופעה הצטמצמה באופן דרמטי. ישראל חייבת לצעוד קדימה עם חקיקה סביבתית מתקדמת ולהצטרף למאמצים שעושות מדינות רבות בעולם באיחוד האירופי".

במטרה לשמור על הטבע ולצמצם את הפגיעה בחיות הבר, בינואר 2021 הכריז המשרד להגנת הסביבה תחת השרה דאז גילה גמליאל כי תיאסר הכנסת כלים חד־פעמיים לגנים הלאומיים. ברשות הטבע והגנים אף הבהירו שהשלב הבא יהיה קידום חקיקה זהה בנוגע לשמורות טבע. ביוני אשתקד חזרה על ההבטחה השרה לשעבר תמר זנדברג, ונוסח שינוי חוק עזר הגנים הלאומיים פורסם להערות הציבור. עד כה השינויים טרם אושרו וקידום הנושא נעצר. בשבוע שעבר הכריזה השרה להגנת הסביבה עידית סילמן כי תקדם את הנושא הממתין כעת לאישור מליאת רשות הטבע והגנים ועדת הפנים של הכנסת, הליך שעשוי לקחת עוד זמן.

מדי שנה נצרכים בישראל כ־13 מיליארד כלים חד־פעמיים. הישראלי הממוצע צורך פי חמישה יותר כלים חד־פעמיים בשנה ממקבילו האירופי. למרות זאת, אחד הצעדים הראשונים שביצעה הממשלה החדשה הוא ביטול המס שהוטל על השימוש בכלים החד־פעמיים, למרות יעילותו המוכחת – בכ־11 חודשים הוא הצליח לצמצם את השימוש בכלים המזיקים הללו בכ־34%.

המס אף הצליח לצמצם את הזוהמה בחופים. בסקר של העמותות אדם טבע ודין וצלול נמצא כי בתקופה שלאחר כניסתו לתוקף של המס על כלי פלסטיק חד־פעמיים חלה ירידה של 18% בהימצאות של כלים חד־פעמיים בחופים. ממשלת נתניהו, שבפועל הפכה את הכלים הללו לזולים יותר ובכך עודדה את רכישתם, התחייבה להציג צעדים חלופיים כדי לצמצם את השימוש בכלים המזיקים בתוך חצי שנה, אך המועד חלף וצעדים אין בנמצא.

לעת עתה הסביבה נותרה להתמודד עם התוצאות. ההסתמכות שלנו על פלסטיק מגדילה את הדרישה לדלקים מזהמים כמו פחם, גז ונפט – אשר הפקתם ושריפתם גורמות להצטברות גזי חממה ולמשבר אקלים עולמי שהולך ומחריף. בנוסף לכך, מעט מאוד מהפלסטיק שאנו משליכים מדי יום ממוחזר. חלק ניכר ממנו מגיע למזבלות, שם עשוי הוא לשרוד מאות שנים עד שיתפרק ויישטף לאדמה או לזרם המים כשהוא מלווה במזהמים וחומרים רעילים ששימשו לייצורו. המשמעות היא שלאחר שימוש קצר פלסטיק חד־פעמי הופך למטרד סביבתי ובריאותי. הוא לעולם לא מתכלה, אלא מתפרק לחלקיקים קטנים הנקראים מיקרופלסטיק, שנותרים בסביבה ואף נכנסים לגוף ופוגעים בבריאות.

פלסטיק חדר לכמה מהאזורים המרוחקים והבתוליים ביותר של כדור הארץ. חוקרים מצאו פסולת פלסטיק ב־77 מתוך 84 אתרי שוניות האלמוגים שהם סקרו ברחבי העולם. אפילו השוניות העמוקות יותר, השוכנות בעומקים של 150-30 מטר, נמצאו מזוהמות. דוגמה לנזק הרב שגורם הפלסטיק לבעלי החיים נמצאת באי לייסן. מדובר באי מבודד באוקיינוס השקט, שבני אדם לא מגיעים אליו, ועם זאת זיהום הפלסטיק בו מרקיע שחקים. פסולת הפלסטיק שגודשת את האוקיינוס נפלטת לשטחו, ומי שמשלמים את המחיר הם עופות האלבטרוס, שגוזליהם מתים מתת־תזונה או חנק מחלקי פלסטיק.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "לטיוטת כללי ההתנהגות בגנים הלאומיים התקבלו הערות ציבור רבות, לקח זמן לבחון אותן, לדון בהן ולגבש את המענה בהתאם. כמו כן הושלם תיאום בין־משרדי עם מספר רב של גורמים בנוגע להסדרים המוצעים, ואנו מקווים שניתן יהיה להשלים את המהלך בהקדם. המשרד תומך ברשויות מקומיות המעוניינות לקדם חוקי עזר אשר יאסרו הכנסת כלים חד־פעמיים למרחב הציבורי, בדגש על חופי הים. המשרד תומך בקידום הנושא על ידי הרשויות המקומיות, שכן להן היכרות עם תנאי המקום, וכל רשות יכולה לבחור במתווה ובהגבלות המתאימות והנכונות לה".

לאן המיקרופלסטיק חודר?

מיקרופלסטיק שמסתתר במעיים מסתובב בזרם הדם, מצטבר עמוק בריאות ומחלחל גם אל השליה. חוקרים באוניברסיטת רוד איילנד נתנו למכרסמים לשתות מים עם שברי פלסטיק מיקרוסקופיים במשך שלושה שבועות, ומצאו כי אותם שרידים הצטברו בכל איבר בגוף היונק הזעיר, כולל במוח.