סוד שמור: כמה מס אתם משלמים על מכונית חדשה וכמה מקבל היבואן

שנת 2024 נמצאת במרחק חמישה חודשים בלבד וענף הרכב הישראלי נערך לקראתה היטב: בחודשים הקרובים יגיעו לישראל כמעט מאה אלף מכוניות, שחלקן הגדול - חשמליות או פלאג אין הייבריד - יגרמו לפקק בנמלים להיראות משחק ילדים. מדוע דווקא הן? התשובה פשוטה: המס הירוק - מתווה מיסוי לפיו נקבעים שיעורי מס הקנייה על המכוניות החדשות שמשווקות בישראל.

מתווה המס הירוק טומן בחובו מוקש רציני, אולי הכי אי פעם: בינואר הקרוב מס הקנייה על המכוניות החשמליות יעלה מ-20% ל–35% ואילו מס הקנייה על מכוניות הפלאג אין הייבריד יעלה מ–55% ל-83%. העלאות המס הן מהלך קבוע בחוק שאינו ניתן לשינוי. זמן קצר לפני עליות המס נשמע כמובן את קול הלוביסטים מטעם לא מעט גופים בענף הרכב שיימחו על העלייה ואולי אפילו יצליחו לייצר מהלכים למראית עין של כאילו עשייה למען הציבור, אבל למהלכים האלה לא תהיה שום משמעות. מס הקנייה עומד להתייקר וזו עובדה.

טכנית, לרשות המסים אין שום סיבה אפילו לשקול את ביטול ההתייקרות של מס הקנייה על המכוניות החשמליות, מכיוון שהציבור הישראלי מצביע ברגליים. בראיון שהעניק לאחרונה ערן יעקב מנהל רשות המסים ציין כי יש עובדה מוכרת בשטח: הביקוש לחשמליות בישראל גדול, "הטכנולוגיה תפסה" או בשפה המקצועית: "כבר לא מדובר בטכנולוגיית ינוקא", כלומר - כבר לא צריך לתת לחשמליות עידוד כספי. מה שיעקב לא ציין בראיון היא העובדה שבישראל מדובר בשוק "מבוסס תחליף קרוב" – כלומר, הישראלים רוכשים חשמליות, אבל קשה לומר שהמכוניות הן מיטב התוצרת של יצרני הרכב היפנים והאירופים, על כל המשתמע מכך. סיני הפך לעממי החדש, בחלק מהמקרים ציוני ריסוק הם בחזקת שאיפה בלבד, בחלק איכות היא מילה גסה - אבל לישראלים זה לא ממש משנה, סיני הוא החשמלי העממי החדש.

עובדה נוספת שיעקב לא ציין היא שממש בעוד ארבעה חודשים יתרחש מהלך שנחשף ב"כלכליסט" בשנה שעברה במלוא היקפו: יבואני הרכב ישחררו בדצמבר מהמכס עשרות אלפי חשמליות ומכוניות פלאג אין הייבריד שיגיעו לישראל וימכרו אותן לצרכנים בינואר-אפריל במחיר החדש, ימכרו את המכוניות לחברות הליסינג במחיר הישן או לסירוגין יעניקו ללקוחות "הנחה" על מכוניות שבעצם שוחררו ממכס בכל מקרה במחיר הישן. רשות המסים, כמובן שותפה מלאה למהלך, היא מאפשרת אותו בשמחה מכיוון שקופת המדינה מועשרת באופן זה. בשנה שעברה שיעור הכנסות המדינה מהחשמליות ששוחררו כמעט בין לילה היה 350 מיליון שקל. השנה כבר נשמעות הערכות שקטות בקרב יבואנים ששיעור ההכנסות של המדינה יגיע ללא פחות ממיליארד שקל תוך שבוע – ונזכיר שוב שהמכוניות האלה ברובן יימסרו ללקוחות בינואר הקרוב "במחירי 2024" תוך שהיבואנים יסבירו שאין להם הרבה מה לעשות בנושא מכיוון שהמדינה אשמה.

עליות המחיר בינואר, כך טוענים מתנגדי המהלך, ירתיע ישראלים רבים מלרכוש חשמלית, אבל בפועל הטיעון אינו נכון. אם יש דבר אחד שנתוני המסירות של החודשים האחרונים הוכיחו, הרי שזו העובדה שהישראלים מתקשים מאוד לדחות סיפוקים. מחאה חברתית, ריביות, חוסר וודאות, כל אלה לא ממש מרתיעים את הקונים - לכן סביר להניח שבינואר הקרוב החשמליות החדשות יגיעו לשיאי מחירים חדשים וכל מה שהצרכנים יעשו יהיה לחפש את הדבר הבא. כלומר, את הסינית הזולה שתחזיר אותם ל"מחירי 2023" או את החשמלית הבאה שאומנם תהיה יקרה אבל "תהיה שווה את זה" בגלל שהמסך גדול באינץ' מזה של השנה שעברה.

בשנים האחרונות צצות פה ושם הצהרות משרדי ממשלה על גמילה מנפט עד שנת 2030, זו סיסמא מאוד יפה אבל בל נשכח: בתחילת 2024 נגלה ששנת 2030 נמצאת רק שש שנים במורד הדרך, ושחזון "חשמלית לכל פועל" הולך ומתרחק מהישראלים במהירות - אלא אם לשלם כ-150 אלף שקל ומעלה על מכונית סינית נשמע הגיוני למישהו. קצב התקדמות הטכנולוגיה יעשה את שלו, צמצום היצע דגמי הבנזין גם - הכל נכון, אבל דבר אחד לא ישתנה: עליית מסי הקנייה על הרכב החשמלי, ההתייקרות שנובעת ממנה בינואר ועליות המחירים.

מס הקנייה מתייקר, המכס על המכוניות אולי יירד כתוצאה מקיום הסכם סחר פוטנציאלי עם הסינים, אבל איך הציבור אמור לדעת כמה זה ישפיע על מחיר המכונית? אם נשוב לרגע לאותו ראיון שנתן ערן יעקב נגלה שהוא התייחס לנקודה שעליה אף אחד לא אוהב לדבר ברשות המסים ובטח שלא אצל יבואני הרכב: כמה כסף מתוך מחיר המכונית הולך לכיס המדינה? כמה מס קנייה בעצם שווה למדינה? מדוע מבחינה היסטורית ביטול מכס מתוקף הסכמי סחר כמעט ולא הוזיל את המכוניות החדשות?

בדבריו של יעקב נשמע משפט מאוד מעניין: "ההטבה שמדינת ישראל מעניקה לרכב החשמלי לא תמיד מגיעה לצרכן" – כלומר, מחירי החשמליות החדשות אינם משקפים את מס הקנייה הנמוך שמוטל עליהן. רשות המסים מודעת לזה, אבל מאוד נוח לה שיבואני הרכב הם גובי המס ושהצרכן לא יודע כמה כסף מתוך מחיר המכונית הוא מכניס לכיס המדינה וכמה ליבואן, אחרי הכול הצרכנים משלמים והכל בסדר.

בינואר הקרוב מס הקנייה על החשמליות יעלה בשיעור הגבוה ביותר שנרשם עד כה, ובהתאם יש גם תקרת הטבה. כלומר, סכום מרבי לגובה הטבת המס המותר. כיום גובה תקרת ההטבה לרכב החשמלי היא 60 אלף שקל, מינואר גובה תקרת ההטבה יהיה 50 אלף שקל. כלומר, יש לנו כאן עוד פגיעה והצרכן הישראלי מקבל את הדברים כמובנים מאליהם. אף אחד, חוץ מרוכשי טסלה שנוקטת במדיניות של שקיפות, לא יודע כמה כסף הוא משלם למדינה וכמה ליבואן.

כלומר, יבואני הרכב יכולים לשלם מינואר הקרוב עוד 10,000 שקל במס קנייה, אבל להעלות את המחיר ב-14 אלף שקל ואף אחד לא יידע, הם יכולים לקנות את המכוניות מהיצרן בהנחה בגלל מדיניות המס של מדינת ישראל וכתוצאה מכך לשלם מס קנייה ש"סופג" במידה מסוימת את העלייה - אבל לייצר לצרכנים מציאות בה מחירי הרכב עולים "בגלל עליית המס הניכרת", לשחרר עשרות אלפי מכוניות ממכס במחירי דצמבר ולמכור במחירי ינואר - ולהאשים את המדינה.

מצב בו מס הקנייה על הרכב החשמלי הולך ומטפס ויבואני הרכב משמשים כגובים של רשות המסים הוא מצב אידיאלי לשני הצדדים. בשוק יותר שפוי אולי מדינה שרוצה להחדיר את הרכב החשמלי היתה מבינה שיש כאן הזדמנות לשקיפות מבורכת שתאפשר לצרכן לדעת כמה כסף הוא משלם למדינה וכמה ליבואן ובהתאם לכך להגיע להחלטה מושכלת. ברשות המסים טוענים הרבה פעמים שמצב כזה בו הצרכן ידע כמה הוא משלם למדינה יאפשר ליבואנים לבצע "חישוב לאחור" וכך לגלות כמה מרוויחים יריביהם. יבואני הרכב מעסיקים לא מעט מנהלי מוצר, כלכלנים ואנשי כספים שיודעים את המידע הזה בכל מקרה. מי שבסוף יאכל אותה בינואר הקרוב, כמו תמיד יהיה הצרכן.