בכירי הפועלים לשעבר מתקשים להיפרד מהבונוסים הפסולים

סוגית השבת הבונוסים של ששת בכירי בנק הפועלים לשעבר בפרשת הסיוע להעלמות מס של הבנק בארה"ב מגיעה בימים אלה לשלבי ההכרעה הסופיים בבית המשפט המחוזי בת"א, במסגרת הדיונים להסדר פשרה כולל מול חברת הביטוח של הבנק.

אחרי שהבכירים לשעבר הפנימו שלא יהיה מנוס מהשבה של לפחות חלק מהבונוסים מבוססי ביצועים שקיבלו בגין רווחים לא חוקיים שהפיק הבנק, ולימים שולם בגינם לרשויות בארה"ב קנס עתק של 874 מיליון דולר, נותרה השאלה מה יהיה סכום סביר, נכון והוגן שהם ישיבו מתוך הבונוסים שקיבלו בתקופה הרלוונטית לפעילות הלא חוקית (2017-2002), ועומד על פי הבנק על 75 מיליון שקל. הבכירים לשעבר - המנכ"ל ציון קינן; היו"ר יאיר סרוסי; מנהל הסיכונים הראשי של הבנק, דני קולר; היועץ המשפטי הראשי של הבנק, עו"ד אילן מזור; מנכ"ל הפועלים שוויץ, אלברטו גרפונקל; ומי שמילאה שורת תפקידים בבנק הפועלים ובפועלים שוויץ, אורית לרר - הודיעו לפני חודשים שהם מוכנים להשיב יחד 2.25 מיליון שקל, שהם 3% מהבונוסים מבוססי הביצועים שקיבלו על פני 15 שנות המחדלים.

הרווח הנקי של הפועלים באותן שנים, חשוב להבהיר, נבנה כמובן גם מפעילות נוספת מלבד הפעילות הלא חוקית בשוויץ ובארה"ב, כך שאיש לא מצפה מששת הבכירים לשעבר להשיב את כל 75 מיליון שקל שקיבלו.

אלא שאיש גם לא ציפה להסבר כל כך מופרך, מנותק ומקומם שהם הגישו אתמול (ד') לביהמ"ש כהבהרה לעמדות שהוצגו, בין היתר של המשנה לפרקליטת מחוז ת"א, עו"ד ליאב ויינבאום, על הסכום הסופי שישיבו. "על בית המשפט לקבל התייחסות ונימוקים מצד נושאי המשרה בחברה", ייעצו במשרד המשפטים, "וזאת בדבר גובה הסכום המוצע, השיקולים שהביאו את נושא המשרה להציע דווקא סכום זה וכדומה. הכל תוך התייחסות לעובדות ולטענות המשפטיות המתוארות בבקשה ובדו"ח. כמו כן לשיקולים שנמנו בעמדת היועצת, לרבות אך לא רק, גובה התשלום שבוצע על ידי הבנק לרשויות בארה"ב; השאלה אם התקבלו תגמולים מבוססי ביצועים שבדיעבד מסתבר שלא היו צריכים להתקבל; ונתונים נוספים שעולים מהדו"ח".

נציין כי התנגדות להסדר ולסכומים הוגשה גם על ידי הראל פרימק, בעל מניות בבנק, שמיוצג על ידי ד"ר עינת סולניק, היועצת המשפטית של לובי 99.

הבונוסים קטנו כי הבנק התחיל לציית לחוק

בכירי הבנק הודיעו אתמול שהם מסרבים להגדיל את סכום הבונוסים שישיבו. מדוע? הם טוענים שהבונוסים מבוססי הביצועים שלהם קטנו בכ־5 מיליון שקלים, בשל הפרשות שביצע הבנק בין השנים 2014 עד 2020. זאת לצורך תשלום קנסות עתידיים בגין פעילות לא חוקית שהתרחשה, לשפשף את העיניים, במשמרת של אותם בכירים. הבכירים לשעבר טוענים למרבה התדהמה שהם כבר ניזוקו בכיסם מהפרשה, כי כסף שהיו אמורים לקבל כבונוסים נמנע מהם מהסיבה שרווחי הבנק צנחו בשל הפרשה לקנסות. בשל כך, לטענתם, תרומתם היא בעצם 7.15 מיליון שקלים ולא 2.25 מיליון שקלים.

היה כאן בלון שנופח בצורה מלאכותית, ובזכות הניפוח הבכירים לקחו יותר כסף. כשהרשויות האמריקאיות דרשו את הכספים, בתוספת קנסות, הבלון התפוצץ

אפשר לקרוא שוב ושוב את הטענה הזאת ולא להאמין. הרי ששת הבכירים לשעבר קיבלו במהלך השנים בונוסים על רווחי הבנק שהופקו שלא כחוק. היה כאן בעצם בלון שנופח בצורה מלאכותית, ובזכות הניפוח המלאכותי הם לקחו יותר כסף מהקופה. כשהרשויות האמריקאיות עלו על הפעילות הלא חוקית ודרשו את הכספים בחזרה, בתוספת קנסות, הבלון התפוצץ. כתוצאה מכך רווחי הבנק קטנו. מה אומרים הבכירים? הם מתלוננים שגם הבונוסים שלהם קטנו כי הבנק החל לציית לחוק. הס מלהזכיר שהם קיבלו כסף שלא הגיע להם בגלל פעולות לא חוקיות ומחדלים שנעשו במשמרת שלהם. הס מלהזכיר שרווחי הבנק צנחו בהמשך בדיוק בגלל המעשים הלא חוקיים שנעשו במשמרת שלהם. הס מלהזכיר את מה שצריך להיות ברור מאליו, שאף אחד גם לא צריך לקבל בונוס על רווחים שהושגו שלא כחוק. ובטח לא להתלונן שהוא קיבל פחות בונוסים כי הפעילות הלא חוקית שהרוויח ממנה לא רק הופסקה, אלא גם גרמה לבנק נזקים.

כדאי לקרוא את הדברים כפי שנכתבו בהודעה לבית המשפט. "התשלום האישי של נושא המשרה הרלבנטיים, המהווה את הפגיעה האישית בתגמוליהם כתוצאה מההפרשה בכללותה", כותבים הבכירים המיוצגים על ידי עו"ד צבי אגמון, "מורכב משני רכיבים: סכום ההסכמה (2.5 מיליון שקלים) וסכום הפסד התגמולים (4.9 מיליון שקלים). לו יאושר הסדר הפשרה בצירוף סכום ההסכמה, התוצאה הכספית על תגמולי המשרה תהיה הפסד של 7.15 מיליון שקלים". וכך מנמקים הבכירים את טענתם: "במהלך התקופה הרלבנטית ביצע הבנק הפרשות לתביעות משפטיות בקשר לחקירות האמריקאיות. הפרשות אלו גרעו מטבע הדברים משורת הרווח ולכן הפחיתו את התגמולים מבוססי הביצועים של נושאי משרה בבנק. הסכום המצרפי בו פחתו התגמולים של נושא המשרה הרלוונטיים הוא כ־4.9 מיליון שקלים".

השורה התחתונה היא הרווח

השופט שדן בתיק, מגן אלטוביה, שיצטרך להחליט אם הוא מאשר את הפשרה הכוללת שעל השולחן, קיבל אתמול מבנק הפועלים הבהרה לשאלה נוספת שהפנה אליו: “מה שיעור הצניחה ברווחי הבנק בעקבות הקנסות?”. הפועלים הציג שני תחשיבים. הראשון, שיעור השפעת הקנסות על רווחי הבנק ביחס לשנות המחדלים (2017-2002). הבנק כתב כי לפי תחשיב זה שיעור הרווח של הבנק צנח ב־9.6%. התחשיב השני הוא שיעור השפעת הקנסות על רווחי הבנק ביחס למועד שבו הפרישו בבנק בפועל את הכספים לקנסות (2020-2014). לפי תחשיב זה מדובר בצניחה בשיעור של 19%.

שיעור הבונוסים שיושבו, אפשר לטעון וכך אולי יטען גם השופט, צריכים להיות ביחס דומה לשיעור הנזק שנגרם לבנק בשורה התחתונה. והשורה התחתונה הזאת היא שורת הרווח. כך שאם הרווח צנח ב־9.6% או ב־19%, אפשר לדרוש ששיעור הבונוסים שיושב על ידי הבכירים יהיה דומה או ביניהם. בהינתן שהבנק הודיע שכלל הבונוסים ששולמו לבכירים עומדים על 75 מיליון שקלים, יש שתי אפשרויות: 7.2 מיליון שקלים, או 14.25 מיליון שקלים. וזה בלי להביא בחשבון את הנזקים שנגרמו לבנק שלא נכללו בתשלום הקנסות לאמריקאים ושחלקם גם לא ניתנים לכימות, החל משכר הטרחה ששולם לעורכי הדין שטיפלו בתיק ועד לחוסר הפניות המלא של בכירי הבנק להתמקד במיקסום הפוטנציאל העסקי שלו, כשהשלכות הפרשה מעסיקות אותם באופן תדיר.

כאמור, אם מנקים את הטענה הצורמת שמהבכירים "נגרעו" בונוסים של כ־5 מיליון שקלים כי הבנק התחיל לציית לחוק ושילם גם קנס על המחדלים שבוצעו בתקופתם, הסכום שהם מציעים, 2.25 מיליון שקלים, הוא 3% מכלל הבונוסים שקיבלו.

פרשת הפועלים בארה”ב

• 75 מיליון שקל - המענקים (ברוטו) מבוססי ביצועים ששולמו לששת הבכירים בשנות המחדלים (2017-2002)
• 1.271 מיליארד שקל - סך הפרשות הבנק לצורך תשלום הקנסות לרשויות בארה"ב (2020-2014)
• 874 מיליון דולר - סך התשלומים בפועל של הפועלים לרשויות בארה"ב (2020)
• 9.6% - שיעור השפעת הקנסות על רווחי הבנק ביחס לשנות המחדלים (2017-2002)
• 19% - שיעור השפעת הקנסות על רווחי הבנק ביחס למועד בשבו הפרשו בפועל הכספים לקנסות (2020-2014)

מקור: הבהרות בנק הפועלים לביהמ"ש