הקמת ועדת הרוגלות היא עוד שלב בניסיון להדחת היועמ"שית

החלטת הממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית לשימוש ברוגלות לא נועדה רק לחשוף את השימוש ברוגלות בתיקי נתניהו אלא בעצם מהווה שלב נוסף בניסיון להוביל להדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה.

מדוע? ההערכה היא שבהרב־מיארה לא תגן על הממשלה בעתירות שיוגשו נגד הקמתה של ועדת הבדיקה, מפני שהיא עצמה מתנגדת לה בחריפות. בחוות דעתה, שהוגשה בשבוע שעבר לשר המשפטים יריב לוין, הזהירה היועמ"שית כי "קיים חשש כבד לפגיעה בעבודת המשטרה וגופי הביטחון בשל חשיפת שיטות ואמצעים חיוניים המשמשים את אותם גופים במאבקם בפשיעה החמורה ובהגנה על ביטחון המדינה. חשש זה לא לובן ולא ניתן לו מענה במסגרת הצעת ההחלטה". עוד טענה היועמ"שית כי אין לממשלה סמכות לאפשר בחינה של תיקים פליליים תלויים ועומדים וכי "הענקת סמכות לוועדה לקיים בדיקה ביחס להליכים אלו חותרת תחת עקרונות יסוד של עצמאות מערכת אכיפת החוק".

באשר לתיקי נתניהו כתבה בהרב־מיארה כי "יש חשש לשיבוש מהלכי משפט בתיקים אלה ופגיעה בעצמאות עבודתם של גופי אכיפת החוק. על פי הדין הקיים במדינת ישראל, ניהולו של הליך פלילי מופקד בידי בית המשפט וקיימת הפרדה מוסדית ברורה בין אחריותו המיניסטריאלית של שר המשפטים לבין גופי החקירה והתביעה". במצב שכזה ההערכה היא שבהרב־מיארה תאשר לממשלה לייצג את עצמה בייעוץ משפטי חיצוני במקרה שיוגשו עתירות לבג"ץ נגד הקמת ועדת הבדיקה לשימוש ברוגלות.

בתוך כך, יו"ר ועדת החוקה ח"כ שמחה רוטמן אמר אתמול כי לוועדת חקירה יש אפשרות לחקור באזהרה את היועמ"שית והיא יכולה לתת המלצות להדחתה או להעמדתה לדין של היועמ"שית ושל כל אדם (למשל במשטרה, צ"ז). עוד אמר כי לעיתים לוועדות חקירה יש המלצות אישיות נגד אנשים.

זו אינה הפעם הראשונה שבה מתנגשת הממשלה בבהרב־מיארה וכתוצאה מכך משחררת היועמ"שית את הממשלה לייצוג משפטי חיצוני. לפני כשבועיים הודיעה היועמ"שית לשר המשפטים לוין כי נוכח פערי העמדות המסתמנים ביחס לעתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות - הממשלה תוכל להסתייע בייעוץ נפרד.

יום קודם הודיעה בהרב־מיארה כי לא תייצג את שר התקשורת שלמה קרעי והשר הממונה על רשות החברות הממשלתיות דודי אמסלם בעתירה שהגישה הנהלת הדואר נגד הדחת היו"ר מישאל וקנין על ידיהם. בעקבות התנגדותה אישרה היועמ"שית לשני השרים ייצוג משפטי פרטי בעתירה, בעוד היא ממשיכה לייצג את עמדתה של רשות החברות הממשלתיות המתנגדת להדחת וקנין.

לפי המכתב ששלח המשנה ליועמ"שית ד"ר גיל לימון, ההחלטה של השרים קרעי ואמסלם להדיח את וקנין חסרת תקדים: "החלטתה של היועצת המשפטית לממשלה מבוססת על כך שמדובר באירוע תקדימי של הפסקת כהונה של יו"ר חברה ממשלתית, שאין ביחס אליו פסיקה ברורה לגבי פרשנות הוראות הדין הרלבנטיות. בנוסף, מקרה זה מעלה שאלות משפטיות עקרוניות בדבר חשיבות עמדתם המקצועית של גורמי מקצוע עצמאיים שיש בתפקידם גם ממד של שמירת סף (כלומר - רשות החברות הממשלתיות)". בהרב־מיארה סבורה כי ההחלטה להעביר את יו"ר דירקטוריון הדואר מכהונתו בטענה שאינו ממלא את תפקידו כראוי "לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשו של ההליך".

בסוף יוני התראיין קרעי בטלוויזיה ואמר בנוגע להדחת היועמ"שית ש"כנראה אי אפשר לממש את התהליך כל כך מהר בגלל הסיפור של עילת הסבירות". מבחינתו, "היא צריכה ללכת הביתה היום". לשכת נתניהו אומנם הכחישה וטענה ש"שאלת פיטוריה של היועמ"שית לא על הפרק", אבל לא צריך לסמוך על כך לאורך זמן.

התנגשות נוספת בין היועמ"שית לממשלה היא בחוק הנבצרות, שבו ידון בג"ץ בשבוע הבא. היועמ"שית קבעה כי נעשה שימוש לרעה בסמכות הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט.

לכל ההתנגשויות עם הממשלה יש לצרף את הטרוניות של השרים נגד הייעוץ המשפטי לממשלה, שהושמעו בישיבת הממשלה על ועדת החקירה.

השרה גלית דיסטל אטבריאן, שפיטרה את מנכ"לית משרדה שהובאה על ידיה, שאלה בדיון הממשלה "אם יש עיוות דין, לא נתעסק בו?". השרה להגנת הסביבה עידית סילמן טענה כי הייעוץ המשפטי של משרד המשפטים איים עליה בסוגיית הפיילוט לרחצה נפרדת במעיינות רשות הטבע והגנים. השרה מאי גולן תהתה "הם חושבים שכולנו מטומטמים? מה זה, הם השתלטו עלינו?". שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קרא "אנו נתעסק רק עם פושעים אמיתיים ולא במלאכים עם כנפיים טהורות".

רצף חילוקי דעות בין היועמ"שית לממשלה מקרב את הפיצוץ לנוכח העובדה שהממשלה לא מתחשבת בעמדותיה, הקימה את ועדת החקירה לרוגלות, והיועמ"שית לא תייצג את הממשלה בסוגיות נפיצות כמו ביטול עילת הסבירות, לא תומכת בעמדת הממשלה בחוק הנבצרות וכנראה לא תייצג הממשלה בעתירות נגד הקמת ועדת החקירה. השרים יטענו שבהרב־מיארה לא פועלת ברוח אחת עם עמדותיהם ועליהם למנות יועמ"ש כלבבם.

בינתיים מתנהל תהליך הדחת מנהלת רשות החברות מיכל רוזנבוים, שמהווה ניסוי כלים להדחת בהרב־מיארה. רוזנבוים היא שומרת סף והייעוץ המשפטי לממשלה נותן לה גיבוי. הדחת רוזנבוים, שאותה מוביל אמסלם, אם תתבצע בסופו של דבר, תגרור עתירה לבג"ץ ותהווה בעצם אבן בוחן לאפשרות הדחתה של היועצת המשפטית לממשלה. גורמים ממשלתיים טוענים כי ההגנה שניתנת לרוזנבוים על ידי הייעוץ המשפטי לממשלה מהווה בעצם גם הגנה עתידית נגד הדחתה האפשרית של בהרב־מיארה.

ההערכה בכנסת היא שהכוונה להדיח את בהרב־מיארה לא ירדה מהפרק והיא נמצאת כעת על אש קטנה. בינתיים, במשעול הפתלתל מתגלים עוד חילוקי דעות בין הממשלה לייעוץ המשפטי שיוכלו לספק נימוקים להדחה. בליכוד מודעים לכך שהדחת בהרב־מיארה כעת תדליק את המחאה החברתית. לפיכך, גורמים בכנסת לא פוסלים אפשרות שהסוגיה תועלה על הפרק לאחר חקיקת חוק הגיוס, המצוי במחלוקת ציבורית רחבה, והחוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים - שגם לו היועמ"שית צפויה להתנגד.

התוכנית היא שלאחר שבג"ץ יוחלש באמצעות החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בתחילת 2024, ולאחר שחוק הגיוס, שמאיים על חוסנה של הקואליציה, יתקבל, ולאחר שהוועדה לחקר השימוש ברוגלות תגלה מטעמים בתיקי נתניהו - יבשיל הזמן להדחת היועצת המשפטית לממשלה.

בליכוד בטוחים שמחליפה של בהרב־מיארה יהיה קשוב יותר לא רק לשרים, אלא גם להסדר טיעון בתיקי נתניהו, לפני שיעלה על דוכן העדים בסביבות מאי 2024. בהרב־מיארה לא תוותר על הסדר שיכלול קלון ופרישתו של נתניהו מהפוליטיקה וזוהי עוד סיבה לרצון להדיחה.

ועדת הרוגלות התבקשה להגיש מסקנות בתוך חצי שנה. כלומר, היא תעורר הדים לפני עדות נתניהו ותעמיק עוד יותר את העימות בין הממשלה ליועצת המשפטית שלה.