בראש ההתייקרויות בחסות המלחמה: קרפור ורמי לוי

הקמעונאים ממשיכים להעלות מחירים ומנצלים לטובתם את תקופת המלחמה, שבה רשתות השיווק אינן במוקד תשומת הלב הציבורית. גם כשפגה תקופת הפטור מסימון מחירים, זה לא מונע מהרשתות לייקר עוד יותר את המחירים וזאת על אף שספקי הטואלטיקה והמזון היבש לא העלו מחירים.

כבר בתחילת המלחמה עלה חשש כי רשתות השיווק מעלות מחירים, אך הן הכחישו וטענו כי מדובר בסיום מבצעים של חגי תשרי ובמקומם יכנסו מבצעי מחיר חלופיים. עם זאת, בדיקת משרד הכלכלה, שעוקב אחרי מחירי המזון והטואלטיקה מתחילת המלחמה, חשפה כי כבר בשבוע הראשון של המלחמה התייקרו מוצרי המזון והטואלטיקה ב־2.6%, התייקרות שהתמתנה במשך מספר שבועות, עד לשבועיים האחרונים שבהם התחדשה המגמה.

בשבוע שבין 26 בנובמבר ל־2 בדצמבר עלו המחירים בכלל רשתות השיווק ב־3.3% ובשבוע שבין 3 ל־9 בדצמבר עלו המחירים ב־3.6%, בהשוואה לממוצע בחודשים יולי עד ספטמבר. התקופה שלאחר החגים מאופיינת בעליות מחירים, הקמעונאים רוצים למשוך את הצרכנים לרכוש אצלם את סל הקנייה לחג ולוחצים על הספקים לתת להם מבצעי הנחות לחגים. אבל אחרי חגי תשרי המבצעים מסתיימים והמחירים עולים, אלא שהשנה בחסות המלחמה הם עלו עוד יותר.

הבדיקה של משרד הכלכלה נעשתה בשבוע שבין 3 עד 9 בדצמבר, בהשוואה למחיר הממוצע של המוצרים ביולי עד ספטמבר. הבדיקה נעשתה באמצעות אפליקציית השוואת המחירים פרייסז וכללה 3,123 מוצרים ב־71 רשתות מזון, המהוות מעל 80% מהפדיון הענפי.

מהסקירה עולה כי בעשר רשתות המזון הגדולות עלה המחיר הממוצע של מזון וטואלטיקה ב־3.9% בשבוע האחרון שבו נעשתה הבדיקה ובכלל הרשתות נרשמה עלייה של 3.9% לעומת השבוע הקודם שחל ב־26 בנובמבר ועד 2 בדצמבר. מרבית העלייה במחיר נובעת מהתייקרות של פירות וירקות, שתרמו 51% לעליית המחירים. לחם, מאפים ודגנים תרמו 23% לעליית המחירים, ולמוצרי קוסמטיקה היתה תרומה של 17% להתייקרויות.

מהנתונים עולה כי אם בתחילת הלחימה קצב עליית המחירים היה מתון ונבע בעיקר מצמצום וביטול מבצעים, בשבוע האחרון ניכרות עליות במחיר המלא של המוצרים. בתחילת המלחמה 70% מהמוצרים ברשתות השיווק נמכרו במבצע והיתר במחיר מלא ועליית המחירים עמדה על 2.2% בממוצע. ככל שחלפו השבועות, צמצמו רשתות השיווק את המבצעים עד בשבוע שבין 26 בנובמבר ועד 2 בדצמבר רק 43% מהמוצרים ברשתות הוצעו לצרכנים במחיר מבצע ו־57% מהמוצרים נמכרו במחירם המלא בלי הנחות ובלי מבצעים, ועליית המחיר בשבוע הזה הגיעה כבר ל־3% בממוצע.

ביטול המבצעים היה רוחבי בתחילת המלחמה, אך בא לידי ביטוי בעיקר במזון ומוצרי ניקיון. בשבוע הראשון למלחמה רק 32% ממוצרי המזון נמכרו במחיר מלא, אך בשבוע השמיני של המלחמה כבר 60% ממוצרי המזון נמכרו לצרכנים במחיר מלא בלי מבצעים והנחות. גם במוצרי ניקיון, שם התחרות היא מול מותגים פרטיים של רשתות השיווק, בשבוע הראשון של המלחמה רק 13% מהמוצרים היו במחירים מלאים ובשבוע השמיני כבר 33% ממוצרי הניקיון נמכרו במחיר מלא לאחר שהרשתות ביטלו מבצעים והנחות.

בהשוואה בין השבוע של 10 עד 16 בדצמבר לעומת 3 עד 9 בדצמבר, מעלה הבדיקה כי מזון תינוקות התייקר ב־1.4% ביחס לשבוע הקודם, שמן זית התייקר גם הוא ב־1.4%, דגים התייקרו ב־0.5%, נייר טואלט גם כן התייקר בשיעור זהה ומחיר האורז עלה ב־0.9% לעומת השבוע הקודם. גם מחיר הפסטה עלה ב־0.8% בתקופה הזו ושימורי טונה התייקרו ב־0.1%.

איפה "רעידת האדמה" של קרפור בשוק המזון?

יוקר המחיה בישראל, בעיקר בתחום המזון והטואלטיקה, אינו חדש והמחירים בישראל היו גבוהים עוד הרבה לפני שפרצה המלחמה. הנושא היה על סדר היום הציבורי וגם בוועדות הכנסת השונות כיבדו את הנושא החשוב בדיונים ייעודיים.

על רקע זה קשה לשכוח את השקת רשת קרפור שהביאה לישראל חברת אלקטרה מוצרי צריכה. הרשת הושקה במאי האחרון תוך הבטחות ל"רעידת אדמה בשוק המזון הישראלי" ונוכחות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הכלכלה ניר ברקת, שבאו לגזור סרט ולקבל עוד קצת יחסי ציבור. זמן קצר לאחר ההשקה התברר כי גם הרשת החדשה לא בדיוק הרעידה את האדמה בכל הקשור לרמות המחירים של המזון בישראל.

כעת, בדיקת משרד הכלכלה מגלה כי קרפור היא הרשת ששיעור ההתייקרות בה היה הגבוה ביותר ביחס לכל יתר הרשתות ושהרשת הצרפתית מצמצמת את פערי המחיר, אם היו כאלה, ביחס לרשתות המתחרות, ומעלה מחירים יותר מהרשתות האחרות. המחירים בקרפור עלו ב־ 7.9% בשבוע האחרון ביחס לממוצע המחירים ביולי עד ספטמבר השנה.

אלקטרה מוצרי צריכה מפעילה גם את רשת יינות ביתן, שנמצאת בתהליך הסבה לרשת קרפור, וגם בה התייקרו המוצרים ב־5.2%. ברשת השיווק רמי לוי שיעור ההתייקרות עמד על 6.3%. במחסני השוק ב־3.3%, ברשת ויקטורי ב־3%, בשופרסל דיל ב־1.9% וברשת סופר פארם נרשמה עליית מחירים בשיעור של 1.8%.

עם פרוץ המלחמה הרשות להגנת הצרכן סייעה דווקא לקמעונאים במהלך שפגע בצרכנים ונתנה להם פטור מסימון מחירים על המוצר. המהלך פטר את הקמעונאים מהחובה לסמן בתוויות מחיר כל מוצר והתיר להן לכתוב את המחיר על המדף בלבד. הקמעונאים טענו באותה העת כי עובדים רבים גויסו למילואים והם סובלים ממצוקת כח אדם. בצעד שנוי במחלוקת הרשות גם האריכה את הפטור מסימון מחירים בשבוע נוסף, אך ב־18 בנובמבר פג הפטור והחובה לסימון המוצרים חזרה, כמו גם עובדים רבים ששבו מהמילואים למקומות העבודה.

למרבה הצער של הצרכנים, גם סימון המחירים על המוצרים, שאמור להגביר תחרות ולסייע לצרכן בהחלטה האם לרכוש את המוצר הספציפי, לא מסייע שכן גם הביטול לא הרתיע את הרשתות, שביטלו מבצעים ואף העלו את המחיר המלא של מוצרי המזון, הניקיון והטואלטיקה.