התעשיינים יקבלו החזרים על מס הפחמן: "מה התמריץ להפחית פליטות?"

ועדת הכספים של הכנסת התכנסה היום (ד') לדיון נוסף לקראת אישור צו מס הפחמן, שיוטל על גורמים מזהמים בהתאם לכמות הפחמן הדו-חמצני שיפלטו. ההערכות הן כי המס יוביל להכנסות של 224 מיליון שקל בשנת 2025 עם החלתו וכ-2.5 מיליארד שקל בשנת 2030, אז ייכנס לתוקף במלואו. חברי הכנסת דורשים ממשרד האוצר לייצר פתרונות עבור התעשיינים והשכבות המוחלשות, שכן המס צפוי להעלות בהדרגה את מחיר החשמל ככל שיתבסס על דלקים מזהמים, ולהפוך את הדלקים בהם משתמשות תעשיות רבות כיום ליקרים יותר בשל תכולת הפחמן הגבוהה בהם.

בדיון הקצר שנערך היום, ביקש מנציגי האוצר והתעשיינים יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, כי ינצלו את הימים הקרובים בכדי להגיע להסכמות. במשרד האוצר הסכימו למסד מנגנון מיוחד שיעניק לתעשיינים החזרים גבוהים על המס (בשיעור של 90% ומעלה), לצד מימון חיבור מפעלים לגז ומענקי התייעלות אנרגטית.

למרות זאת, נותרו בין הצדדים מספר מחלוקות. כך למשל, התאחדות התעשיינים דורשת כי לא יוטל מס על מחיר המזוט – אחד הדלקים המזהמים ביותר בהם נעשה שימוש במשק, ושהיחס אליו יהיה כאל "הטכנולוגיה הכי נקייה שזמינה", ככל שמדובר במפעלים ללא תשתית גז או חלופות אחרות. בנוסף דורשים התעשיינים להקטין את גובה המס שיחול על גפ"מ (גז פחמימני מעובה) ולהשוותו לגז הטבעי, למרות הנזק הסביבתי המשמעותי לו גורם הגפ"מ ועל אף שגובה המס שיחול בהדרגה על הגז הטבעי יגיע רק לשליש מהעלויות החיצוניות שלו בסוף העשור. התעשיינים אף דורשים כי יינתן פטור לדלקים המשמשים כחומר גלם בתעשייה, וכי יוחל מס גבולות לייבוא ממדינות ללא מיסוי פחמן, בדומה למנגנון באיחוד האירופי.

בשנים הקרובות יחלו תעשיות עתירות פליטות לשלם בהדרגה מס פחמן בכניסה לאיחוד האירופי, במקרה זו אין מס דומה במדינת המקור שלהן. התעשיינים דורשים ממשרד האוצר להשיג התחייבות בכתב מהאיחוד האירופי להכרה בכך ששילמו את מס הפחמן בארץ ולכן לא יידרשו למיסוי כפול. לפי מסמך ממשלתי שהגיע לידי כלכליסט ומגדיר את עקרונות הסיוע לתעשייה, "קיימת סבירות שמענקי הסתגלות יפחיתו את היקף המס שיוכר על ידי הנציבות לעניין זה".

מנגנון מס הפחמן האירופי פועל בצורה שונה מהמנגנון המתוכנן בישראל. תמחור פחמן עשוי להשפיע על כושר התחרות של תעשיות עתירות אנרגיה החשופות לסחר בינלאומי ולהגדיל את הוצאותיהן עד שיבצעו צעדי התייעלות, ולכן באיחוד האירופי ניתנים לתעשיינים פטורים ומכסות פליטות. המנגנון האירופי מעניק פטור על בסיס מס ששולם במקור, בעוד שבישראל יקבלו התעשיינים בחזרה חלק ניכר מהמס שישלמו לצד מענקים נוספים, ולכן בשלב זה מוטל ספק בכך שהנציבות האירופית תסכים להכיר במנגנון הישראלי באופן מלא או רק להפחית ממחירי האשרות שיידרשו היצואנים לשלם. בשלב זה אחד הפתרונות המוצעים הוא כי המדינה תשפה יצואן על כפל מס או "תשנה את מנגנון המיסוי בהתאם לנדרש".

לפי עקרונות הסיוע לתעשייה, משרד האוצר מתחייב כי בין השנים 2030-2024 תוקצה מסגרת של מיליארד שקל במצטבר לצורך תמיכה בתעשייה, באמצעות שלושה מנגנונים: מענקי הסתגלות, מענקי התייעלות (תמיכות כספיות לפרויקטים ייעודיים) ומענקים להפחתת פליטות פחמן. במשרד האוצר אף מתחייבים להקצות 300 מיליון שקל לחיבור מפעלים לרשת הגז הטבעי – על אף שעד כה הוקצו לתחום יותר מ-700 מיליון שקל ושמדובר גם כן בדלק המוביל לפליטות גזי חממה. מענקי ההסתגלות יוקצו רק למפעלים גדולים, ויותנו בחלקם בביצוע צעדי התייעלות אנרגטית.

תמחור פחמן נועד לפתור כשל שוק משמעותי, הנוצר כאשר הגורם המזהם אינו משלם עבור הנזק שנגרם כתוצאה מפליטות גזי החממה. במדינות רבות בעולם ישנם מנגנונים שונים של מיסי פחמן כיום, שנועדו לתמרץ מעבר לאנרגיות נקיות. אולם מומחים מדגישים כי גם אם להחלת מס פחמן בישראל יכולים להיות יתרונות סביבתיים, עליו להתבצע על דרך המלך תוך קביעת מנגנונים שיתמרצו מעבר לאנרגיה נקייה ויאפשרו מדידה של תוצאותיו.

לדברי פרופ' אורן פרז, ראש בית הספר לקיימות וסביבה באוניברסיטת בר אילן, "זה בעייתי מצד אחד לקבוע מס ומצד שני לתת סובסידיות. הדרך הנכונה יותר היא לייצר מבנה מס שבו המס עולה בהדרגה, כמו באירופה. התקרה של הפליטות הייתה גבוהה בהתחלה, ובאופן מדורג הקטינו אותה. במקרה הזה גם השקיפות גדולה יותר. כאן אתה קובע מס ויוצר בצורה הרבה פחות שקופה ומאוד מורכבת כל מיני הסדרים שקשה לעקוב אחריהם, במיוחד כשכמובן לא ברור מה תהיה התוצאה הסביבתית של ההסדר הזה. אם מטילים מס ונותנים סובסידיות, מה התמריץ להפחית את הפליטות בפועל? זה ממחיש את הצורך בחוק אקלים. באנגליה מועצת האקלים מבצעת תכלול ובקרה של הרגולציה הפרטנית מול יעדי הפחתה. מאחר שבישראל אין חוק אקלים, אין לנו גוף שיבדוק את ההסדר מול יעדים אקלימיים".