שר האוצר: "יש הסכמה שחיילי המילואים יקבלו מענק מיוחד"

"המדיניות שמנחה אותי היא לעשות ככל הניתן כדי להימנע מהכבדת הנטל על אזרחי ישראל בזמן המלחמה, ובמקומם - מציאת מקורות תקציביים בשומנים ובמקומות שלא נגעו בהם עד היום, אנחנו נציג את המתווה שלנו לתקציב בזמן הקרוב", כך אמר היום (ב') שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בישיבת סיעתו בכנסת.

לדבריו, "בימים האחרונים יש מבול של הדלפות לתקשורת על כל מיני תוכניות של כל מיני גורמים מתוך משרד האוצר, שכוללות הטלת גזירות ומסים על אזרחי ישראל בתקציב 2024. אני רוצה להבהיר בצורה הברורה ביותר- כל התוכניות האלה וההדלפות האלה אינן על דעתי, אנחנו נמצאים כרגע בתהליך של עבודה מקצועית כדי לגבש את התקציב ל-2024".

"הנושא הראשון בסדר עדיפות ב-2024 כפי שהגדרתי הוא הסיוע למילואימניקים ולבני משפחותיהם. הם עזבו הכול ומסכנים את חייהם בשביל כולנו ואנחנו צריכים לעשות הכול כדי לתגמל אותם בצורה הטובה ביותר. אנחנו עובדים בצורה מואצת ונמרצת יחד עם משרד הביטחון על תוכנית גדולה מאוד לטובת המילואימניקים ובני משפחותיהם ואני מקווה שנוכל להציג אותה ממש בקרוב".

סמוטריץ' הכריז כי "יש הסכמה שכלל חיילי המילואים יקבלו את המענק המיוחד על שירות מילואים של מעל 60 יום ולא רק המפקדים כפי שהיה עד עכשיו. אני רואה בתוכנית הזאת כמילוי חובתנו האזרחית כלפי חיילי המילואים".

בתוך כך, יו"ר ועדת הכספים, משה גפני, אמר בפתח דיון שעסק בדו"ח ההפרשים של האוצר, כי "ראיתי שיש תוכניות להעלות מס הכנסה ולבטל נקודות זיכוי, ולפגוע בעובדים ובקרן ההשתלמות. אני לא אסכים לדבר הזה. נכון שצריך כסף וכסף רב, בסביבות 50 מיליארד. אבל במקום לעשות האצת המשק, הטמעת הטכנולוגיה, לקדם את ההייטק, לדון במס רווחי היתר הבנקים. אז אנחנו דנים על מס הכנסה ופגיעה בעובדים. אני חושב שזה לא נכון ואביע את עמדתי כשיגיע הדבר המעשי". בדיון הוצג, כי אם הממשלה לא תבצע שינוי של סדרי עדיפויות, הרי שהגירעון צפוי לגדול ב-83.4 מיליארד שקל (3.65% תוצר) מהתחזית המקורית של תקציב 2024.

הצגת דו"ח ההפרשים בכנסת היא חובה שנקבעה בחוק, והוא מראה את הפער בין הנחות לתקציב 2024 שנלקחו ב־2023 לבין המציאות הפיסקלית בפועל. לפי הדו"ח, תקציב המדינה הצפוי כעת ל-2024, ללא שינויי חקיקה, מביא את ההוצאות הממשלה ל-562.1 מיליארד שקל, רמה הגבוהה בכ-50 מיליארד מזו שמותרת בחוק התקציב ל-2024. ואשר מהווה הפרה של כלל ההוצאה. בנוסף, ירידה של כ-35 מיליארד שקל בתחזית ההכנסות והגדלת ההוצאות מביאות את הממשלה כעת לגירעון של 5.9% שהם 67 מיליארד שקל מעל הרף המותר בחוק שעומד על 2.25% גירעון.

הצגת הדו"ח מבחינת פקידי האוצר היא "אירוע נייטרלי" - שכן הם לא מציגים את הצעדים עליהם הם ממליצים לתיקון ההפרש העצום. עם זאת ברור כי הצעדים הללו כוללים שלושה רכיבים: הגשת תקציב חדש עם מספרי הוצאה וגירעון גבוהים יותר, צמצום מסוים בהוצאות הממשלה, וניסיון להגדיל את ההכנסות הצפויות ולהקטין את אובדן ההכנסות בכמה מיליארדים.

ואולם גפני הבהיר בדבריו כי אין בכוונתו לשתף פעולה עם צעדים פיסקליים קשים, לפחות לא בצד ההכנסות. עמדתו של יו"ר ועדת הכספים לא מפתיעה: אף פוליטיקאי לא אוהב לעלות מסים, אך לגפני יש סיבה עמוקה יותר להתנגד לכל צעד תקציבי שמכוון נגד העובדים - הסיבה היא כי ישנו לחץ ציבורי ומקצועי לקיצוץ בכספים הקואליציוניים נוגדי-הצמיחה שהובטחו לחרדים, וברור לכל שלא ניתן להטיל מסים על העובדים לפני שיפגעו באופן משמעותי בכספים המגזריים.

דו"ח ההפרשים נבנה על בסיס תרחיש ביניים של סיום הלחימה העצימה בסוף פברואר 2024 והיעדר הסלמה בצפון. תרחיש זה מניח צמיחה של 1.6% בכלכלת ישראל בשנת 2024 וכל הנתונים נבנו על גבו. במסמך עצמו, הציג הכלכלן הראשי תרחיש של התאוששות מהירה יותר שיביא את כלכלת ישראל לצמיחה של 2.2% ב-2024 ותרחיש פסימי שיביא לצמיחה של 0.2% בלבד. אך גם תרחישים אלו אינם הפסימיים ביותר, שכן אינם כוללים זירה צפונית עצימה.

בניתוח שביצע מכון אהרן למחקרי מדיניות הוערך כי אם תיפתח זירה צפונית הרי שהצמיחה ב-2024 תהיה שלילית, מינוס 2%, והגירעון יגיע לכ-6.8% תוצר, גם אחרי שורה של קיצוצים.

כלכלני האוצר הדגישו את אי הוודאות הנובעת מהחשש ממלחמה בצפון, מאי השבת תחושת הביטחון האישי בסיום המלחמה, מהידרדרות אמון המשקיעים בישראל, ומשורה של תהליכים גלובליים (אינפלציה עולמית, מיתון, האטה בהייטק).

מצד שני, באוצר גם הזכירו כי סיום מוצלח של המלחמה עשוי להאיץ את הצמיחה, לתמוך בחידוש הסכמי הנורמליזציה עם מדינות ערב ולעודד עלייה של כוח אדם יהודי איכותי ממדינות זרות, שגם אלו גורמים שעשויים להאיץ את הכלכלה.

במהלך הדיון שאל ח"כ ולדימיר בליאק את נציגי האוצר על כך שמתברר כי יש כ-8.8 מיליארד שקל בתקציב 2024 המוגדרים כ"גידול אקסגוני". נציג האוצר, סגן הממונה על התקציבים, איתי טמקין השיב כי 3.7 מיליארד שקל מתוכם נובעים מעלייה בריבית המשולמת על החוב בגלל היקף החוב וסיכון החוב בגלל המלחמה. עוד שני מיליארד שקל נובעים מעדכון מדדים, כשהבולט בהם נובע מכך שהשקל היה חלש בהרבה ממה שהעריכו בעת בניית התקציב.