הטלטלה הפיננסית בלמה את הצמיחה של אג"ח קיימות

לאור העלייה במודעות להיבטי סביבה, חברה וממשל תקין, זינקה בשנים האחרונות הפופולריות של כלי ההשקעה ביעדי קיימות (ESG) וגיוסי חוב באמצעות הנפקות אג"ח קיימות הגיעו להיקפים של כטריליון דולר ב־2021, כשבפברואר השנה הוצגו תחזיות להמשך צמיחה ב־2022 עם גיוסים בהיקף של כ־1.5 טריליון דולר.

אך הטלטלות המתגברות בשווקים הבינלאומיים לאור השתוללות האינפלציה, העלאות הריבית והצמצום הכמותי שהפד וה־ECB החלו ליישם בעקבותיה הכו גם באג"ח הקיימות, וכעת נראה שהזינוק שלהן נעצר. או במילים אחרות, כשהגלים מתחזקים, האידיאלים נזנחים. או לפחות נשארים קצת יותר מאחור.

אג"ח קיימות או אג"ח ESG הן איגרות חוב ששמות דגש על מטרות סביבתיות (Environment), חברתיות (Social) ושיפור הממשל התאגידי (Governance). הן מאפשרות לחברות המנפיקות להבליט את התחייבויותיהן בסוגיות אלה ולחזק את אסטרטגיית הקיימות שלהן בפני המשקיעים.

ב־2007 בנק ההשקעות האירופי הנפיק לראשונה אג"ח ירוקה, ובמשך 15 השנים שעברו מאז הפופולריות של אג"ח הקיימות התגברה עד שב־2021 היקף ההנפקות שלהן הגיע לכטריליון דולר, יותר מכפול מבשנה הקודמת, וכ־12% מהנפקות האג"ח בעולם, לעומת 4% שלוש שנים קודם לכן. בפברואר 2022 הוערך שהצמיחה בתחום תימשך בקצב גבוה, כך שהיקפן בסוף השנה יגיע ל־1.5 טריליון דולר ול־17% מכלל הנפקות האג"ח בעולם.

אולם, בעוד במחצית הראשונה של השנה שעברה גויסו בהנפקות אג"ח קיימות 564 מיליארד דולר, במחצית הראשונה של 2022 גויסו, בעקבות הטלטלות בשווקים, רק 451 מיליארד דולר, ירידה של 20%. בהתאם לכך, סוכנות S&P Global Ratings, המיוצגת בישראל על ידי החברה־הבת S&P מעלות, מעריכה כי היקף הנפקות אג"ח קיימות יגיע ב־2022 כולה ל־865 מיליארד דולר בלבד, ירידה של 16% לעומת שנת 2021.

ירידה זו תואמת אמנם את הירידה הצפויה בכלל הנפקות האג"ח בעולם כתוצאה מהמצב בשווקים וההחמרה בתנאי האשראי, אולם היא מסמנת צניחה של 42% מהתחזית שהוצגה רק בפברואר האחרון, כך שבמקום שאג"ח אלו יגיעו לנתח של 17% מכלל גיוסי האג"ח השנה, הנתח שלהן יישאר כשהיה בשנה הקודמת — 12%.

מבין הגורמים שגייסו אג"ח כאלו מתחילת השנה, חברות שעוסקות בשירותים פיננסיים היו היחידות שהעלו את היקפי הנפקות אג"ח הקיימות שלהן במחצית הראשונה של 2022 (עלייה של 11%), והן היו אחראיות ל־21% מההנפקות במחצית הראשונה של השנה לעומת 15% ב־2021 כולה.

לעומתן, תאגידים לא פיננסיים רשמו ירידה של 16% בהנפקות אג"ח הקיימות שלהם ביחס למחצית המקבילה, וגופים פיננסיים בינלאומיים (כדוגמת האיחוד האירופי) רשמו ירידה חדה של 37% בהנפקות אג"ח הקיימות שלהם, וזאת אף שהעלו את גיוסי החוב הכוללים שלהם ב־22%.

ירידה זו מוסברת בעיקר בהפסקת הנפקות של אג"ח חברתיות על ידי האיחוד האירופי, כחלק מתוכנית SURE שאותה נקט להפחתת סיכוני אבטלה בעת חירום במהלך משבר הקורונה. השקת תוכניות ההתמודדות מול משבר הקורונה והפסקתן עם סיום המשבר באו לידי ביטוי גם בחלקן של האג"ח החברתיות מקרב כלל אג"ח הקיימות שהונפקו.

אלה צנחו במחצית הראשונה של השנה ב־45% להיקף של 81 מיליארד דולר בלבד. מגמה דומה נרשמה גם בהנפקות אג"ח מסוג Sustainability Bonds, שבאמצעותן מגויסים כספים לפרויקטים בתחומים סביבתיים וחברתיים. בהנפקות אלה נרשמה במחצית הראשונה של השנה ירידה של 29% להיקף של 77 מיליארד דולר.

אג"ח הקיימות היחידות שרשמו עלייה בהיקפי הגיוסים שנרשמו בהנפקותיהן במחצית הראשונה של 2022 הן אג"ח צמודות יעדי קיימות (Sustainability-Linked Bond – SLB). בניגוד לאג"ח הקיימות האחרות, שתמורתן מיועדת לממן פרויקטים הקשורים ישירות להשפעת התאגיד המנפיק על הסביבה, החברה שבה הוא פועל או מבחינת הממשל התאגידי בו, בהנפקת ה־SLB המנפיק אינו מתחייב לביצוע פרויקט ספציפי, אך כן מתחייב ליעדי קיימות מסוימים ונמדד על יישומם, מה שבא לידי ביטוי גם בתנאי הריבית. היקף הגיוסים האלו עלה ב־7 מיליארד דולר לרמה של 47 מיליארד דולר במחצית הראשונה של השנה.

רונית הראל בן־זאב, מנכ"לית S&P מעלות, התייחסה בהקשר זה למצבן של אג"ח הקיימות בשוק הישראלי. לדבריה, "למרות הרלבנטיות שלו שוק חוב בר־־קיימא עדיין אינו קיים בשוק המקומי, ועולה השאלה האם השינויים בתנאי השוק כמו רמת הריבית, הרפורמה בתחום האג"ח המיועדות, פעילות הרגולטורים או הפנמת חשיבות התחום, כפי שמקובל בשווקי ההון הגלובליים, ישפיעו לחיוב על פעילות הנפקות בנות־קיימא בשוק המקומי".