חשש לביטחון המזון בישראל: אוניות תבואה מסרבות להגיע לנמלים

ככל שעוברים הימים מאז פרוץ המלחמה מתגלים עוד ועוד קשיים לייבא חומרי גלם וסחורות מחו"ל דרך הים. כפי שדיווח "כלכליסט" ביום רביעי, חברות הספנות העלו את מחירי הביטוחים על המכולות ועל האוניות בשל סיכוני המלחמה, אך זו ככל הנראה תתברר כבעיה הקטנה של היצרנים והיבואנים.

ל"כלכליסט" נודע עוד כי אוניות זרות חוששות להיכנס לנמלים בישראל ובעלי חברות שמייבאים חומרי גלם מחו"ל מתקשים לסגור מכרזים ליבוא סחורה. "האוניות שבדרך לפה עם תבואות, חיטה וסויה מנסות לצאת מהחוזים כי הן לא רוצות לסכן את הצוותים שלהן ובעלי האוניות מספרים שיש להם בעיית מנוע, או שהם חוזרים לחו"ל או מפעילים סעיף של כח עליון", מסביר טל שמעון, מנכ"ל חברת סולבר, יצרנית ומעבדת מובילה של פולי סויה לתעשיית המזון בישראל.

"אני קונה אוניות שלמות לסחורה שלי, לא מכולות בודדות. אתמול יצאתי במכרז חדש להביא אוניה בדצמבר או ינואר. ביקשתי הצעות מספקים של חומרי גלם לשינוע הסחורות לארץ וכרגע הם לא מוצאים אוניות שמוכנות להגיע לישראל. אף חברת ספנות לא מוכנה לתת הצעת מחיר. פנינו לחמישה ספקים גדולים שלנו בעולם ובכלל לא נתנו לנו מחיר להובלה של חומרי הגלם. הם לא מצליחים לקבל בכלל התחייבויות שהאוניות יגיעו לישראל. הם חוששים מהתלקחות בגזרה בצפון".

סולבר מוגדרת כ"מפעל חיוני". החברה מספקת שמן לתעשיית המזון ובין השאר לנסטלה, ליוניליוור ולסטארקיסט. מפעלי החברה באשדוד ובאשקלון מייצרים מדי יום 800 אלף ק"ג חלבון למזון שמיועד למכוני תערובות לעופות ו-250 אלף ליטר שמן ביום לייצור שוקולד, רטבים, סלטים וטונה. המפעל משווק ר כיבי מזון גם לחברות קייטרינג, בתי מלון ועוד. בימים אלה המפעלים באשדוד ובאזור התעשיה הדרומי באשקלון שבו מזככים ואורזים שמן עובדים בתפוסה מלאה תחת אש, עם חלק מהעובדים.

בשבוע האחרון שתי אוניות של סולבר היו בדרכן לפריקה בישראל: אחת מהן היתה בדרך לנמל חיפה והשניה לנמל אשדוד. "האוניה לנמל אשדוד הגיעה מצפון ברזיל ולא הסכימה להיכנס לרציף", אומר שמעון. "לקח לנו כמה ימים לשכנע את הצוות והקפטן לפרוק את הסחורה. אחרת, לא יהיה לנו חומר גלם להמשך ייצור. זה היה ארוע שעלה הרבה כסף: רק האחסנה של האונייה עולה 20 אלף דולר ביום - והאוניה המתינה בחוץ יומיים וחצי עד ששכנענו אותם לפרוק".

עם תחילת המלחמה פנה ארז רובינשטיין, יו"ר ועדת לוגיסטיקה בהתאחדות התעשיינים, לנמלים בבקשה שיאפשרו ליבואנים ימי אחסנה חופשיים בנמלים ויאשרו בהוראת שעה הארכת ימי הפטור על אחסנה ל-8 ימים במקום 4 ימים. על פי צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותי נמל, תעריפי הנמלים מחייבים את בעלי המטען בתעריף האחסנה ללא קשר לנסיבות ולהתארכות האחסנה. הפטור מחיובי אחסנה עומד על 4 ימים בלבד, כולל שישי ושבת שנספרים כחלק מימי האחסנה, ומדובר בפרק זמן קצר שלא נותן מענה ליבואנים וליצואנים.

"המצב הבטחוני צפוי להקשות על פינוי מכולות מהנמלים", כתב רובינשטיין למנכ"לי הנמלים, "בעיקר על ידי מפעלים בעוטף עזה ובדרום, אך גם על ידי יתר המפעלים לאור השיבושים בשרשרת הלוגיסטית הנובעים מצמצום כח אדם והפניית משאבים לוגיסטיים למאמץ המלחמתי". בשלב זה, כפי נמסר מהתאחדות התעשיינים, רק נמל המפרץ בחיפה נענה בחיוב לבקשה.

חברת הספנות קורל גרופ עוסקת בשינוע ובפריקה של חומרי גלם לתעשיה: תבואות, מלט וברזל. יוני איזקוב, הבעלים ומנכ"ל החברה, נתקל גם הוא בקושי לגייס אוניות זרות לשינוע חומרי גלם לישראל. "אנחנו מתחילים לראות סימנים של זה כבר עכשיו", אומר איזקוב. "בעלי האוניות לא רוצים לפקוד את נמלי ישראל וזה בכלל לא ענין של מחיר. בתעשיית הבניה יש עצירה, חלק ממפעלי המלט סגורים ויש האטה דרמטית כי הרבה רשויות סגרו אתרי בניה. הדרישה למלט וברזל ירדה זמנית וכשיחדשו פעילות זה יחזור, אבל בתחום התבואות זה יותר בעייתי כי מדובר בחומר גלם למזון שלנו".

במחסני החירום של מדינת ישראל יש 100-150 אלף טון של מלאי חירום של תבואות שמספיק לשלושה עד ארבעה שבועות. "מבחינת המדינה, כשמסתכלים על בטחון המזון, זה קריטי שהנמלים ישארו פתוחים", מסביר איזקוב. "נכון לעכשיו כל הנמלים פתוחים ועובדים לילות כימים כדי לפרוק את כל המטענים בארץ, אבל נכון ליום חמישי בשעות הצהריים המוקדמות הבעיה המסתמנת היא שבעלי האוניות לא ירצו להגיע לכאן. יש דרישה של יבואנים להובלה של תירס, חיטה, פולי סויה לארץ, אבל יש מעט מאד בעלי אוניות שמוכנים בכלל להציע את ההובלה. אם תתפתח חזית צפונית זה יצור בעיה משמעותית כי אז חברות ההובלה יחששו להגיע גם לחיפה".

איזקוב מעריך כי כמו במלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שבתחילתה אוניות סירבו להגיע לאוקראינה אך שנתיים לתוך המלחמה הן מובילות סחורה למדינה, כך יקרה גם בישראל - אלא שמחירי ההובלה יזנקו. "אני מעריך שתהיה עליה של עשרות אחוזים במחירי ההובלה ובתוספת הפרמייה של ביטוח סיכון, אבל מה שאני דואג זה שבעלי האוניות לא ירצו בכלל לבוא לפה".

בתוך כך, בתעשיית המסעדנות וברשתות הקמעונאות שמעסיקות יחד כ-500 אלף עובדים כבר החלו לשחרר מאות עובדים לחופשות, חלקם ללא תשלום וחלקם לחל"ת, וכעת הם קוראים להוצאה המונית של עובדים לחל"ת, לאור מתווה הממשלה המסתמן שאינו נותן מענה ממשלתי לבעית העובדים ומשאיר את ההתמודדות הכלכלית הסבוכה על המעסיקים בלבד.

איגוד המסעדות, כמו גם התאגדות רשתות המסחר באיגוד לשכת המסחר, יצאו בקריאה למעסיקים להוציא עובדים לחל"ת. ברשתות המסחר קראו ביום חמישי בבוקר לקמעונאים: "מתוך אחריות לעסקינו ולשרידותם ובמטרה לוודא שלמאות אלפי העובדים שלנו תהיה כרית ביטחון בדמות הביטוח הלאומי אנו ממליצים לכל העסקים בענף המסחר להיערך בדחיפות להוצאת עשרות אלפי עובדים לחל"ת החל מיום ראשון הקרוב".

למסעדנים הודיע האיגוד כי ״על פי המסתמן הממשלה תסייע בצורה חלקית מאוד בתשלום שכר העובדים, שגם לגבי ההוצאות הקבועות כמו שכר דירה וארנונה הפיצוי יכסה חלק קטן ממנו. האינטרס שלנו הוא דאגה ושימור עובדינו, לאור מודל הפיצוי המתגבש, אנחנו סבורים שאתם צריכים לשקול שחרור עובדים לחל״ת על מנת להציל את העסקים שלכם".

אסף אטיאס, הבעלים של רשת המסעדות האיטלקית Vivino, מסר לכלכליסט כי מבין 700 העובדים שמועסקים בעשר המסעדות שלו שוחררו הביתה כבר כ-300 עובדים. "עשינו שיחות עם העובדים והחתמנו אותם על הסכמה שהם מוכנים לצאת לחל"ת", אמר. "מי שלא הסכים התחלנו מולו בתהליך פיטורים. אנחנו עושים את התהליך בצורה חוקית ועם התרעה מראש כפי שמחייב החוק, כי אין לנו ברירה אחרת. אם אני רוצה לשרוד אחרי המלחמה אני חייב לשחרר עובדים עכשיו. אין לנו הכנסות ובגלל שאני לא יודע מתי נחזור לעבודה אני מעדיף לצמצם נזקים כמה שאפשר. אם לא אצמצם נזקים עכשיו אני אגיע לחדלות פרעון ביום שאחרי המלחמה".

אטיאס אומר שבכל המסעדות ברחבי הארץ, רוב העובדים לא מגיעים לעבודה מתחילת המלחמה. "80% מכח האדם לא נמצא במסעדות ורוב העובדים בסוג של חל"ת - בין אם המעסיק הודיע טכנית או לא. כל תחום ההסעדה לא עובד והעובדים לא מגיעים לעבודה. כנראה שחלק מהמעסיקים גם לא ישלמו להם שכר כי אלה עובדים שעתיים או יומיים ומקבלים שכר על פי ימי העבודה שלהם בפועל".

"הממשלה כרגע מתנהגת כבת יענה. צריך להבין שיש מאות אלפי עובדים בבית ושהמעסיקים לא יתנדבו לשלם להם משכורת. מעסיק משלם לעובד כדי שיעבוד בשבילו. העובד לא אשם, אבל גם אני לא אשם. אם המעסקים יקחו אחריות על עצמם לשלם את המשכורות האלה יהיה פה גל של חדלות פרעון שלא היה פה אף פעם ולא רק בתחום המסעדנות. מעסיקים גם לא רוצים לספוג מיליוני שקלים במקום המדינה. המעסיק דואג לעצמו כמו שהעובד דואג לעצמו. הפוקוס כולו בטחוני, אבל כמו שהמלחמה היא מאמץ בטחוני בשטח, צריך שיהיה גם מאמץ כלכלי מאחורה וכמו שלעובדים מגיע בטחון, כך גם לעצמאים מגיע בטחון".