הזמנים הטובים מאחורינו: כמה עמוק שוק העבודה יכול לרדת

הנתונים על הירידה במספר משרות הפנויות שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצטרפים לנתוני האבטלה והתעסוקה הלא מזהירים שפורסמו השבוע. ביחד הם מאפשרים לקבוע בבירור: שוק התעסוקה הישראלי במגמת האטה.

נכון שחלק מהנתונים שלו היו נחשבים טובים מאוד אם הם היו חלק ממגמת שיפור או אפילו יציבים, אבל הם במגמת הרעה. במצב הזה השאלה העיקרית שמעסיקה את המומחים היא כמה עמוק יתדרדר שוק התעסוקה, או אם ננסח את זה במונחי הדיון המקביל המתנהל בארצות הברית - האם תהיה נחיתה רכה או קשה?

הנתון הבעייתי האחרון פורסם היום. מספר המשרות הפנויות ירד משיא של 151.4 אלף באפריל ל־141.2 אלף בנובמבר. שיעור המשרות הפנויות מכלל המשרות במשק ירד לראשונה מאז מרץ 2021 אל מתחת ל־4.5%. זאת לאחר שהגיע לשיא של 5.06% מהמשרות הפנויות בנובמבר 2021. 140 אלף משרות פנויות הן נתון נהדר. הנורמה לפני משבר הקורונה היתה כ־100 אלף. הבעיה היא, שהמספר כנראה ימשיך לרדת.

מצב דומה קיים בשני נתוני תעסוקה אחרים. שיעור האבטלה בנובמבר עמד על 4.1%, שיעור נמוך מאוד בכל קנה מידה. הבעיה היא שבאפריל הוא עוד עמד על 3.1% ונראה שהוא לא עומד לחזור בזמן הקרוב לרמה שכל כך התרגלנו אליה של 3%־4%, שנחשבת להיעדר אבטלה בפועל.

הנתון שמעיד יותר מהאחרים על היקף הפעילות במשק הוא שיעור התעסוקה, כלומר אחוז המועסקים מכלל בני ה־15 ומעלה. באוגוסט הגיע שיעור התעסוקה (לא כולל 0.3% אנשים בחל"ת) לשיא של 61.3%. המיוחד בנתון הזה הוא שזה היה החודש היחיד שבו שוק העבודה עבר את שיעור התעסוקה בפברואר 2020, לפני משבר הקורונה, שעמד על 60.9%. באוקטובר כבר נרשם שפל של 60.2% ובנובמבר היתה עלייה קלה ל־60.4%.

אולי הנתון הקשה ביותר שפרסמה הלמ"ס היה הביקוש למהנדסי תוכנה - שירד מ־14 אלף במרץ האחרון ל־7,700 בלבד בנובמבר, צניחה של 45%. הבשורות הטובות הן שעדיין מחפשים מהנדסי תוכנה. הבשורות הפחות טובות למובטלים הן שהיום יש לחברות ההייטק אפשרות לבחור. שיעור המשרות הפנויות בהייטק בכלל (לא רק מהנדסי תוכנה) ירד משיא של 8.8% בפברואר, שהם 21,500 משרות, ל־5.7% בנובמבר - 14,600 משרות. עם זאת, אי אפשר להתעלם מכך שגם אחרי הירידה שיעור הביקוש למשרות בהייטק זהה לזה שהיה בדצמבר 2019 לפני הקורונה. כך שבינתיים המצב קשה רק יחסית למציאות של קליטת עובדי הייטק מכל הבא ליד, שהתרגלנו אליה בשנתיים האחרונות.

כשבנק ישראל העלה שוב ושוב את הריבית הוא התבסס בין היתר על מצבו המצוין של שוק העבודה ובצדק. אלא שבגלל העלאות הריבית מצבו של שוק העבודה כבר לא מצוין, אלא משהו כמו "כמעט טוב מאוד", כשברור שחלק גדול מהשפעות האינפלציה והעלאות הריבית עדיין לפנינו. כך למשל בשירות התעסוקה מציינים שיש מגמה ברורה של עלייה במספר תובעי דמי האבטלה. עכשיו כשברור ששוק התעסוקה בירידה השאלה הגדולה היא כמה זה עוד יתדרדר.

לישראל יש דימוי של מדינה שעוברת משברים עם נחיתות רכות. הוא נוצר בראש ובראשונה כתוצאה מכך שעברה בקלות יחסית את המשבר הפיננסי הגדול של 2008. כך למשל עמדה האבטלה באותה שנה על 6.1% בלבד - שיעור אבטלה מצוין למשבר קשה. גם את משבר הקורונה סיימה ישראל מהר ובצמיחה מרשימה. השאלה הגדולה היא האם זה יחול גם על משבר הפוסט קורונה.

מנהל יחידת המחקר והמדיניות בשרות התעסוקה ד"ר גל זהר מעריך שהאבטלה לא תעבור את ה־6%, כלומר אבטלה בינונית בהיקפה. אפשר לומר שאם במשבר נגיע ל־4.5% אבטלה נצא ממש בזול, ואם נגיע ל־6.5% מדובר במכה לא פשוטה. ועם זאת צריך להדגיש שאיש לא צופה מצב שבו המשק יתמלא במובטלים, כמו במשבר הגדול של תחילת שנות ה־2000, כאשר שיעור האבטלה ניצב מספר שנים על יותר מ־10%.

ירידה של שיעור העסוקה מתחת ל־60% תהיה כותרת גדולה, אבל האמת היא שהיא לא תראה נסיגה משמעותית. ירידה אל מתחת ל־59%, לעומת זאת, תעיד על האטה משמעותית. כמובן ככל שיעבור הזמן יהיה קשה יותר לדעת אם זה נובע ממצב המשק או מהטבות הענק שהממשלה הבאה תזרים לציבור החרדי ויעודדו גברים חרדים להישאר בישיבה במקום לעבוד.

זהר מציין גם, ש"אם נרד מ־100 אלף משרות פנויות זה יעיד אל אבטלה גבוהה". אבל הוא לא סבור שזה יקרה. כרגע מספר המשרות הפנויות יורד בכ־3,000 משרות לחודש. אם הוא יתחיל לרדת בקפיצות של עשרת אלפים נדע שהמצב קשה באמת.

כמובן שאם הביקושים למשרות בהייטק ימשיכו לרדת יהיו לכך השלכות קשות. אחת מהן היא מובטלים שאין שום קשר בין השכר המקורי שלהם לסכומים המגוחכים שביטוח לאומי משלם. לדמי האבטלה יש תקרה - 11 אלף שקל - שאינה רלבנטית למשכורות ההייטק והם גם צמודים לגיל. לכל העובדים בישראל יש ביטוח אבטלה חלקי מאוד אבל לעובדי ההייטק הצעירים יש ביטוח אפסי שהוא לעג לרש. ההשלכה השנייה היא שככל שיותר עובדי הייטק יפלטו לאבטלה, ויותר חברות סטארט־אפים ייסגרו, יקטן הביקוש למשרות בענפים נלווים מעיצוב, דרך ריהוט משרדי ועד בתי קפה.

זהר אומר שבארצות הברית יש דיון מקיף בשאלה האם הנחיתה תהיה רכה או קשה. לדבריו למשבר 2008 ישראל הגיעה בצמיחה, ולכן יצאה ממנו ללא פגיעה גדולה. גם הפעם המשק חזק והאינפלציה נמוכה מהעולם. עם זאת, הנתונים שלנו במשבר הקורונה היו מאוד דומים לאלה של ארצות הברית. גם התלות שלנו בהייטק ובשוק העולמי גברה מ־2008. על רקע זה, דומה שההערכה המדויקת ביותר תהיה שישראל עלולה לחוות את המשבר הנוכחי קשה יותר מאשר את 2008, אבל עדיין פחות קשה מארצות הברית.