אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האם יוצאי הפועלים יכתירו את פינטו ליו"ר הבא של דיסקונט? אריק פינטו מנכ"ל בנק הפועלים. היו"ר הבא של דיסקונט? | צילום: אלכס קולומויסקי

האם יוצאי הפועלים יכתירו את פינטו ליו"ר הבא של דיסקונט?

שלושה בכירים לשעבר בקבוצת הפועלים מתמודדים על מקום בדירקטוריון דיסקונט. בדירקטוריון מכהנת בכירה נוספת לשעבר, שגם חברה בוועדה שבחרה את המועמדים. אם כולם ייבחרו, אריק פינטו, מנכ"ל הפועלים לשעבר, יחל את המרוץ לכס היו"ר מנקודה נוחה

29.05.2023, 06:02 | גולן חזני, עירית אבישר

האם קבוצה של יוצאי קבוצת הפועלים־ישראכרט עומדת להפוך לכוח מרכזי בדירקטוריון בנק דיסקונט? ואם הקבוצה הזו אכן תיבחר לדירקטוריון הבנק, האם תיסלל בכך דרכו של אריק פינטו, לשעבר מנכ"ל הפועלים, ליו"ר דיסקונט הבא?

לפני כשבועיים פרסמה הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה את רשימת המועמדים לדירקטוריון בנק דיסקונט לקראת סבב הבחירות השנתי, שבמסגרתו ימונו חמישה דירקטורים. סבב הבחירות הזה היה סוער למדי, כאשר המפקחת על הבנקים לשעבר חדוה בר נאלצה להסיר את מועמדותה בשל פוטנציאל לניגוד עניינים לכאורה, ויו"ר רשות שוק ההון לשעבר משה ברקת הגיש מועמדות, אך הוועדה בהחלטה תמוהה לא מצאה אותו כמועמד ראוי.

הרקע המקצועי המשותף של שלושה מהמועמדים

הוועדה בחרה רשימה של שבעה מועמדים, מתוכם יצטרכו בעלי המניות של דיסקונט לבחור חמישה לתפקיד דירקטור בבנק. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי קיים רקע מקצועי משותף בין לא פחות משלושה מועמדים שנבחרו לרשימה ועבדו יחד בתפקידים בכירים בבנק הפועלים או בישראכרט, בתקופה שחברה זו הייתה תחת שליטת הבנק. מדובר באריק פינטו, עופר לוי ואמיר קושילביץ אילן.

בנוסף, סיגל ברמק, שהיא דירקטורית בדיסקונט ואחת מחברות הוועדה שבחרה את המועמדים לדירקטוריון בסבב זה, הייתה בעצמה בכירה בישראכרט, כך שיש לה היכרות מוקדמת במידה זו אחרת עם שלושת המועמדים הללו.

כאמור, הוועדה לבחירת דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה שבראשות השופט בדימוס דוד חשין הציגה לפני שבועיים את רשימת המועמדים לדירקטוריון דיסקונט. הבחירות לדירקטוריון הבנק השנה משמעותיות משתי סיבות: ראשית, מדובר במספר גדול יחסית של דירקטורים שאמורים להיבחר, ושנית, לקראת סוף השנה יצטרך הדירקטוריון לבחור יו"ר במקום שאול קוברינסקי שיסיים את הקדנציה שלו. כאשר הוועדה פרסמה קול קורא להגשת מועמדות לדירקטוריון, היא אף ציינה כי יינתן משקל למועמדים בעלי כישורים לכהן כיו"ר.

בפועל הוועדה היא הגורם היחיד שמציג כיום מועמדים לדירקטוריונים בבנקים שהם ללא גרעין שליטה (הפועלים, לאומי ודיסקונט), ולכן להחלטתה יש משמעות קריטית בקביעת הרכב דירקטוריון הבנק, שכן בעלי המניות באותם הבנקים בוחרים את הדירקטורים מתוך הרשימה שהיא מציעה.

הוועדה ראיינה 21 מועמדים לאחר מיון ראשוני שערכה. בין המתמודדים היו, כאמור, בר שנאלצה למשוך את מועמדותה, וברקת שלא נבחר על אף ניסיונו כיו"ר רשות שוק ההון, כיו"ר חברת הביטוח הפניקס ובתפקידים בכירים ברשות ני"ע. הרשימה הסופית כללה שתי קבוצות: בקבוצה הראשונה נמצאים איריס אבנר, פרופ' שלמה מור יוסף, אריק פינטו וסיגל רגב. מתוך ארבעת ייבחרו שלושה. בקבוצה השנייה לתפקיד דח"צ נמצאים אהרון אברמוביץ', עופר לוי ואמיר קושילביץ אילן, כאשר מתוך שלושתם ייבחרו שניים.

מור יוסף ורגב באים מתחום הבריאות והרווחה, והעדפתם על פני ברקת רק חיזקה את החשד שיש כאן יד מכוונת להובלה של היבחרותו של יו"ר מסוים, שיבלוט מעל האחרים. אבנר ואברמוביץ' הם דירקטורים מכהנים, שמתמודדים לכהונה נוספת, וניסיון העבר מראה שכמעט תמיד הוועדה בוחרת בדירקטורים מכהנים כמועמדים לכהונה נוספת. מועמדים בעלי ניסיון בעולם הבנקאות שנבחרו ברשימה הם פינטו, לוי וקושילביץ אילן.

התפקידים הצולבים בבנק הפועלים ובישראכרט

כאמור, לשלושת הבנקאים לשעבר יש היכרות מוקדמת ורקע משותף. הם היו בעלי תפקידים בכירים בהנהלות של קבוצת הפועלים־ישראכרט. אמנם היום ישראכרט היא חברה ציבורית ללא גרעין שליטה, אך עד לשנת 2019 היא הייתה חברה בבעלות מלאה של הבנק.

פינטו שימש 3.5 שנים כמנכ"ל הפועלים, והוביל את הנפקת ישראכרט. הייתה לו נגיעה ישירה לחברה־הבת הן מעצם היותו מנכ"ל הפועלים בשנים 2019-2016 והן כדירקטור בישראכרט ויו"ר ועדת הביקורת שלה עוד קודם, כשכיהן כמשנה למנכ"ל הפועלים, כך שהוא הכיר את החברה ובכיריה היטב. קושילביץ אילן שימש בתפקיד מרכזי בישראכרט, כשכיהן כסמנכ"ל ניהול סיכונים ומנהל סיכונים ראשי בחברת כרטיסי האשראי בשנים 2022-2011, ואילו לוי כיהן בעבר כחשבונאי הראשי של בנק הפועלים, והיה חבר הנהלה בבנק משנת 2006, עד שעזב אותו לפני כמה שנים.

אלא שכאמור הקשר לא מסתיים רק בהיכרות של המועמדים אחד את השני. הוועדה שממליצה על המועמדים לדירקטוריון כוללת שלושה חברים קבועים, היו"ר הוא כאמור חשין, וחברי ועדה נוספים הם אורית קורן ופרופ' מומי דהן. אליהם מצטרפים בכל פעם שני נציגים של דירקטוריון הבנק הרלבנטי, כאשר מי שבוחר את שני הנציגים אינו דירקטוריון דיסקונט אלא הוועדה עצמה. שני הדירקטורים שנבחרו הפעם מדיסקונט הם ברוך לדרמן, שיסיים השנה את כהונתו כדירקטור בבנק, וברמק, ששימשה בשנים 2020-2009 כחשבונאית הראשית של ישראכרט.

כלומר ברמק הכירה היטב שלושה מהמועמדים שנבחרו מעבודה משותפת: היא כיהנה לא מעט שנים ביחד עם קושילביץ אילן כחברי הנהלה בישראכרט, ואילו לוי כיהן בתפקיד מקביל לה בחברה־האם בנק הפועלים, מה שכלל קשרי עבודה היות שישראכרט הייתה חברה־בת של הפועלים. פינטו היה מנכ"ל בנק הפועלים, החברה־האם כאמור, וכן בעל קשר לישראכרט, שם כיהן כדירקטור בעת שברמק הייתה חברת הנהלה. ככל הידוע, ברמק הצהירה בפני חברי הוועדה על היכרות וקשר חברי עם לוי והוועדה החליטה שהיא לא תשתתף בדיונים לגבי מועמדותו של לוי. אולם מה לגבי היתר?

הוועדה שפועלת כקופסה שחורה וללא פרוטוקולים

אנחנו לא מטילים ספק ביושרו של איש מהמעורבים. אבל ראוי לתת את הדעת גם על התמונה הזו שמצטיירת. הבעיה היא שהוועדה גם פועלת כקופסה שחורה - היא לא מנמקת את הבחירות שלה, לא מפרסמת פרוטוקולים של הדיונים, ויש לה כוח רב, שכן היא בפועל הגורם היחיד שמציע מועמדים לדירקטוריונים של שלושה בנקים מרכזיים בישראל.

אסיפת בעלי המניות של דיסקונט אמורה לבחור בקרוב את חמשת החברים שייכנסו לדירקטוריון הבנק. ישנו סיכוי לא מבוטל ששלושת יוצאי קבוצת הפועלים־ישראכרט ייבחרו, בעיקר לאור העובדה שבעלי המניות בוחרים חמישה מתוך שבעה מועמדים. אם אכן ייבחרו, מה יצביעו הדירקטורים יוצאי הפועלים־ישראכרט וברמק, כשתעלה מועמדותו של פינטו לתפקיד היו"ר? אנחנו יכולים רק לשער.

בכל אופן, קשה עדיין לנבא מי יהיה היו"ר הבנק של דיסקונט. לאחר הבחירות יהיו 11 חברי דירקטוריון בבנק, כך שגם אם תיבחר קבוצת יוצאי הפועלים־ישראכרט לדירקטוריון, והיא תתמוך בפינטו לתפקיד, עדיין אין לארבעה רוב, אולם זו נקודת פתיחה מצוינת לפינטו במרוץ לתפקיד.

בנוסף, ככל הידוע, יש לפחות שלושה דירקטורים שעשויים להתמודד לתפקיד: אבנר, שכאמור תצטרך קודם להיבחר עי ידי בעלי המניות לקדנציה נוספת, פרופ' בן ציון זילברפרב ודני ימין, שנכנס רק השנה לדירקטוריון הבנק.

מהוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה נמסר ל"כלכליסט" כי "כאשר חבר ועדה מתלבט לגבי ניגוד עניינים פוטנציאלי, מדיניות הוועדה היא הימנעות מהשתתפות בדיונים ובהחלטות. סיגל ברמק אכן הצהירה על היכרות אישית שעשויה לעלות לכדי ניגוד עניינים עם חלק מן המועמדים ובהמשך לכך לא השתתפה בדיונים לגביהם. לגבי מועמדים אחרים, העובדה ששני אנשים או יותר מועסקים בארגון אחד הקשור לארגון אחר בקשרי בעלות תאגידיים, אין בכך בכדי ליצור בהכרח ניגוד עניינים".

תגיות