מעבדות אלף פארמס, חברה ישראלית לבשר מתורבת. עשויה לקבל אישור שיווק ראשון ממשרד הבריאות עוד לפני סוף השנה | באדיבות: אלף פארמס
החזית הירוקה
הבשר המתורבת עוד רחוק מהצלחת
לאחרונה התרחשה היסטוריה: שני מוצרי בשר מתורבת אושרו לשיווק בארה״ב, וגם בישראל עשוי להתקבל אישור שיווק בתוך חודשים בודדים. אבל ההבטחה שטמונה באלטרנטיבה לתעשיית בעלי החיים המזהמת צריכה עוד לצלוח את האתגר של יצור בהיקפים גדולים ובמחיר שיתחרה בתעשיית הבשר המסורתית
בסוף יוני התרחש רגע שרבים מקווים שעוד יירשם בדפי ההיסטוריה כנקודת מפנה שבה החלה האנושות לזנוח את אחת התעשיות המזהמות והאכזריות על פני כדור הארץ; משרד החקלאות האמריקאי אישר לשתי חברות לשווק לצרכנים מוצר עוף מתורבת שגודל במעבדה. שתי החברות, Upside Foods ו־Eat Just, הן הראשונות שקוטפות את ההישג המיוחל במרוץ למה שנחשב לגביע הקדוש של עולם הפודטק; הבשר המתורבת.
אך הדרך להפיכתו של הבשר המתורבת למוצר מדף רחוקה מאוד ויש מי שמפקפק ביכולתו להפוך למקור מזון עולמי משמעותי. השאלה שהעסיקה בשנים האחרונות חוקרים ברחבי העולם — האם אפשר לייצר בשר במעבדה — נפתרה. כעת, השאלה היא אם העלות והזמינות שלו יועלו להתחרות בבשר רגיל. לכך מצטרפים קשיי ייצור ושאלות לגבי קהל היעד. כל אלו מובילים לכך שעתידו של הבשר הטכנולוגי עדיין בגדר נעלם. דבר אחד מסתמן כבטוח: אנחנו עדיין רחוקים שנים ארוכות מהפיכת הבשר המתורבת למוצר רווחי ונגיש לכל.
בשנים האחרונות, חברות הבשר המתורבת הצליחו למשוך את תשומת ליבם של המשקיעים, ולסמן את התעשייה כזו שתייצר את מזון העתיד. עד היום, למעלה מ־150 חברות גייסו 2.8 מיליארד דולר, במטרה להיות אלו שיזכו בתשומת ליבם של הצרכניםי. אם יצליחו החברות למסחר את מוצריהן, פירמת הייעוץ מקינזי צופה כי עד 2030 בשר מתורבת יוכל לספק עד חצי אחוז מאספקת הבשר בעולם (מכירות של 25 מיליארד דולר לעומת טריליון דולר בשנה בשוק הבשר המסורתי).
לפני כשלוש שנים, חברת Eat Just (שקיבלה זה עתה את אישור משרד החקלאות האמריקאי עבור מותג הבשר המתורבת שלה Good Meat) הפתיעה רבים כשהצליחה לקבל את ברכת מנהל המזון והתרופות הסינגפורי לממכר עוף מתורבת במדינה. אלא שגם כעת איט ג׳אסט מצליחה למכור היצע מוגבל של שש מנות, רק במסעדה אחת ורק בימי חמישי. המחיר לצרכן: 14 דולר לארוחה, מחיר הפסד עבור הסטארט־אפ החלוצי. לאחרונה הודיע מנכ״ל החברה ג׳וש טטריק כי ישנה התקדמות משמעותית בהפחתת עלויות הייצור, אך לדבריו, ״אנחנו מפסידים כסף בכל פעם שמישהו נהנה מהעוף שלנו״.
לעלויות הגבוהות מצטרפת בעיית הייצור. איט ג’אסט מוכרת רק כ־2,260 ק״ג של בשר מתורבת בשנה בסינגפור (בעוד שייצור הבשר העולמי צפוי השנה להגיע ל־350 מיליון טונות). “אנחנו יכולים לעשות את זה בקנה מידה קטן בהצלחה”, אמר טטריק, “לא בטוח אם אנחנו וחברות אחרות נוכל לייצר את זה בהיקפים הגדולים ביותר, במחיר הנמוך ביותר, בעשור הקרוב”.
טטריק נמצא בקו החזית של תעשייה שנאבקת להורדת מחירים, אך כלל לא בטוח שתצליח לספק חלבון במחיר מסחרי לאורך שנים ארוכות. מחד, חומרי הגלם וייצורם יקרים מאוד. לפי הערכה אחת, בשר מתורבת עולה בערך 180 עד 900 דולר לקילוגרם לייצור. מאידך, הפודטק נקלע לזירה של תחרות לא הוגנת; למרות הנזק הכבד שמסבה תעשיית המזון מן החי לכדור הארץ, ממשלות העולם מספקות לה סובסידיות חקלאיות בגובה 720 מיליארד דולר בשנה. תעשיית הבשר המתורבת לא תוכל “לשבש” את החקלאות המסורתית המסובסדת היטב אם לא תצלח את מהמורת המחיר.
מאז הקמתה ב־2015, Upside שבסיסה בקליפורניה, נחשבת לחברה המבטיחה ביותר בתעשיית הבשר המתורבת. בעוד ש־Upside ואחרות — בהן גם חברות בישראל הנחשבות למובילות בעולם — הצליחו בשנים האחרונות לגדל כמויות קטנות של בשר מעבדה, הגדלת כושר הייצור מוכיחה עצמה כקשה ומסובכת. את פילה העוף שיכולה כעת החברה לשווק היא תגיש תחילה רק במסעדת שלושה כוכבי מישלן בסן פרנסיסקו. עובדים לשעבר סיפרו שהיא אינה מצליחה לעמוד בקיבולת הייצור השנתית שהציבה לעצמה.
שאלה גדולה נוספת נוגעת לפונקציונליות של המוצרים ולקהל היעד שלהם. המוצרים שנראה בשלב הראשון על המדף (שצפוי להימשך שנים ארוכות) הם מוצרים היברידיים. תאי הבשר גדלים בביוריאקטורים (מתקנים לגידול תאים ורקמות), לרוב על מצע גידול מן הצומח, ולאחר מכן התוצר המתקבל מעובד עם חלבון אפונה, סויה או מוצרים צמחיים שונים לצד חומרי טעם ועוד. הבשר המתורבת במוצר הסופי לא מגיע לרוב למחצית כמות החומר. אין כיום בנמצא נתחים שלמים. אוכלי הבשר ממתינים למוצר שיחליף באופן מדויק בשר מן החי.
גם ההתלהבות של המשקיעים משוק הבשר המתורבת מצטננת מעט, ואלה תוהים אם הרווחים העתידיים של התעשייה יוכלו אי פעם לתמוך במחקר ופיתוח שעדיין יידרשו בתחום למשך שנים רבות. ללא השקעות עתק, תתקשה התעשייה להגיע לשלבי מסחור משמעותיים ולהמריא מהמעבדה אל המדפים. עד סוף 2022, ההון שהושקע בבשר מתורבת עמד על 2.8 מיליארד דולר. ב־2022 לבדה נרשמו השקעות של כמעט 900 מיליון דולר, ירידה של 33% בהשוואה לשנת 2021.
״בקרב משקיעים מחלחלת ההבנה שלהצליח לעבור מייצור במעבדה לייצור בקנה מידה צרכני גדול זה עניין מאוד מורכב”, מסביר טל רוזנבלום, שותף מנהל ומומחה לתעשיית הפודטק בענקית הייעוץ האסטרטגי בוסטון קונסלטינג גרופ (BCG). “חדירת הבשר המתורבת לשוק תיקח יותר זמן ממה שציפו. כשהמשקיעים רואים שמשהו שהם חשבו שיהיה זמין בעוד שנה ייקח דווקא הרבה יותר זמן ויעלה להם יותר כסף, הם מבינים שהיכולת להניב מזה תשואה גבוהה בטווח הזמן הקרוב יורדת”.
חקלאות היא התעשייה העיקרית המובילה למשבר האקלימי, לזיהום כבד ולהרס מערכות אקולוגיות. גידול בשר אחראי לפי ההערכות לכ־16.5% מפליטות גזי החממה בעולם, ופרות נושאות בחלק הגדול ביותר שכן הן פולטות מתאן המחמם את כדור הארץ וגם דורשות שטחי גידול עצומים, הפוגעים ביכולתו של הטבע לספוח את הזיהום שיוצרים בני האדם, וגורמים לזיהום נוסף. אם חקלאות בעלי חיים היתה מדינה בפני עצמה (בה נשחטים 80 מיליארד בעלי חיים מדי שנה) הפליטות שלה היו עולות על אלו של כל מדינה בודדת בעולם, מלבד סין.
אם המצב יימשך, עד 2050 הזנת בני האדם תדרוש הרחבה של 20% בשימוש במים המתוקים לחקלאות. כל זאת בזמן שמים הופכים מצרך נדיר יותר ויותר בעולם המתייבש.
מחקרים מראים שמעבר לבשר שגדל במעבדה יכול להפחית משמעותית את פליטת גזי החממה ואת השימוש במשאבי אדמה ומים. מחקרים אחרים מצביעים על כך שבגידול מעבדה של תאי עוף ודגים אין חיסכון של פליטת גזי חממה, ובשלב זה קשה לדעת מה יהיה החותם הסביבתי של המפעלים השונים. ההבדל העיקרי הוא ביכולתה של התעשייה לשפר את הטכנולוגיה ולהפוך מזהמת פחות ככל שתתפתח, בניגוד לתעשיית המזון מן החי — שהופכת לבעיה הולכת וגדלה עבור האנושות.
גם אם הבשר המתורבת לא יצליח להחליף את החקלאות המסורתית, מומחים סבורים שעתיד להיות לו חלק גדול מסל המזונות בעתיד. בישראל יש למעשה כבר חברות מובילות בתחום, אחת מהן, אלף פארמס, עשויה לקבל אישור שיווק ראשון ממשרד הבריאות תוך חודשים בודדים, כך לפי הערכות של גורמים בתעשייה.
״בעשור הקרוב לפחות לא נוכל לצרוך נתח שהוא 100% בשר מתורבת”, אומרת רונית אשל, מובילת תחום פודטק ברשות החדשנות. נראה נתחים היברידיים, של 30% בשר מתורבת ו־70% מן הצומח. אנחנו נראה שילוב של הטכנולוגיות השונות — פרמנטציה, חלבון צמחי ובשר מתורבת כדי לייצר את המוצרים הסופיים. אלו יהיו מוצרים שיותר דומים למה שאנחנו מכירים מן החי. השיטות הביוטכנולוגיות יאפשרו לייצר מוצרים בריאים יותר. בשר מתורבת ימשיך כנראה להיות היקר מבין כולם. מבחינה טכנולוגית, אנחנו רואים שקמות היום לא מעט חברות שלא עוסקות במוצר עצמו, אלא בהתייעלות של הליך הייצור. אלו חברות שיכולות לקבוע את העתיד של התעשייה״.