נדחתה עתירת OPC וקרן נוי: דליה מתקרבת לרכישת אשכול

אחרי שהשיגה ניצחון מהדהד בבית המשפט, חברת החשמל תצא בימים הקרובים למכרז חדש למכירת תחנת הכוח אשכול. זאת לאחר שביום חמישי בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את העתירה שהגישה הקבוצה שהגיעה למקום השני במכרז המקורי, שמורכבת מחברת OPC שבשליטת עידן עופר ומקרן נוי. הקבוצה דרשה להכריז עליה כזוכה לאחר שדליה אנרגיה שהגיעה למקום הראשון ביקשה הנחה על המחיר המקורי שהציעה — 12.4 מיליארד שקל.

פסק הדין של השופט קובי ורדי פסל את הטענות של OPC ונוי, שהציעו לרכוש את התחנה ב־7.1 מיליארד שקל, הטיח בשני הגופים ביקורת קשה וקבע שהשווי הריאלי של תחנת אשכול גבוה מזה שהציעו OPC ונוי. פסק הדין אמנם חד־משמעי ונחרץ מאוד, אבל בקבוצת OPC־נוי שוקלים לערער לבית המשפט העליון. כרגע הנטייה היא להגיש ערעור, אולם ההחלטה תתקבל במהלך השבוע הקרוב.

השופט ורדי הטיח ביקורת נוקבת ברן שלח, שותף־מנהל בקרן נוי, ובמנכ"ל OPC גיורא אלמוגי, וקבע שהקבוצה בהובלתם ניסתה לסלק את דליה אנרגיה מהמכרז באמצעים בעייתיים מאוד.

השופט ניקה כמעט לחלוטין את דליה אנרגיה מהטענות שהועלו נגדה. הוא קבע כי ההצעה שהגישה במכרז המקורי היתה מקצועית וכי הקבוצה באמת האמינה במחיר הגבוה שהציעה. חברת החשמל תוארה בפסק הדין כמי שפעלה בצורה נקייה ומקצועית בהליך שהוביל המנכ"ל מאיר שפיגלר.

הקבוצה השלישית שהשתתפה במכרז – שפיר הנדסה, מבטח שמיר, קרן ג'נריישן ואשטרום – לא הגישה תגובה לעתירה, והשופט הסיק מכך שהיא אינה מעוניינת להשתתף במכרז החוזר.

"הצעת דליה – מקצועית"

לאחר שדליה אנרגיה ביקשה הנחה, וקבוצת OPC־נוי טענה שיש לפסול אותה בשל כך ולהכריז עליה כזוכה, החליטה חברת החשמל לפרסם מכרז חוזר עם מחיר מינימום של 9 מיליארד שקל – מחיר זהה למחיר המופחת שביקשה דליה אנרגיה. כנגד החלטה זו עתרו OPC ונוי. לאחר דחיית העתירה, הזכייה הסופית של דליה נראית סלולה.

הטענה המרכזית של OPC ונוי היתה שמרגע שדליה אנרגיה ביקשה לקבל הנחה, יש לפסול את הצעתה ולהכריז על הקבוצה במקום השני כזוכה. דליה אנרגיה, שחברה לתעבורה של משפחת לבנת, ביקשה את ההנחה משום שהגופים המממנים שלה בראשות בנק הפועלים נסוגו מהכוונה לממן את הזכייה לאחר שהתגלה הפער הגדול מהקבוצה שבמקום השני. בעקבות זאת דליה אנרגיה, שנשלטת על ידי עשרות קיבוצים וג'ורג' חורש, הגישה הצעה מתוקנת של 9 מיליארד שקל. ועדת המכרזים החליטה לקיים מכרז חוזר עם מחיר המינימום הזה. OPC ונוי, שיוצגו על ידי עו"ד פיני רובין, עתרו נגד ההחלטה ודרשו למנוע מדליה, שיוצגה על ידי עו"ד אהרון מיכאלי, להשתתף במכרז החוזר. השופט דחה את הטענות וקבע שההחלטה של ועדת המכרזים היא "ראויה וסבירה. לא נפל בה פגם, בוודאי שלא אחד כזה שמצדיק את התערבות בית המשפט". השופט קבע כי עוד כי חברת החשמל לא היתה מחויבת להכריז על ההצעה השנייה בגובהה כהצעה הזוכה.

השופט ציטט בפסק הדין מתוך ספר שכתב פרופ' עומר דקל, שסיפק חוות דעת מקצועית שתמכה בעמדה של OPC ונוי, ובו נכתב כי ככל שיש פער בין שווי הנכס להצעות, ניתן לבטל את המכרז ולבצע התמחרות מטעמים של שמירה על האינטרס הציבורי והקופה הציבורית.

השופט ציטט גם את מנכ"ל OPC שאמר באחד הדיונים כי הקבוצה לא תשתתף בהתמחרות. מכך הסיק השופט כי בכוונת OPC ונוי להישאר לבד בהליך ולהצליח לרכוש את אשכול בשווי נמוך משמעותית מהשווי הריאלי שלה.

השופט קיבל את עמדת חברת החשמל שלפיה היו בידיה מספיק אינדיקציות לכך שהשווי הריאלי של התחנה הוא 9 מיליארד שקל. "האינדיקציה העיקרית לכך ששווי התחנה עולה על 7 מיליארד שקל התקבלה מבנק הפועלים, שהוא גורם אובייקטיבי", כתב השופט.

לדברי השופט ההצעה של OPC ונוי היא שאחראית לכך שהמכרז הסתבך מלכתחילה. "דווקא העותרת, עקב הגשת הצעה לא ריאלית ונמוכה מהשווי של התחנה, הביאה לכך שהיו פערים גדולים בין ההצעות, מה שהוביל לאי־קבלת מימון ולביטול המכרז", נכתב בפסק הדין. כלומר, השופט אף כתב כי "ההצעה המקורית היתה כנה, מקצועית ואמיתית, ולכן נוי ו־OPC לא מעוניינות לבצע התמחרות, כי הן מבינות שדליה עשויה לעלות עד ל־12.4 מיליארד שקל במסגרת התמחרות". לדבריו, חברת החשמל לא יכולה "לעיין, לדון ולפשפש בקרבי ההצעות הפיננסיות בכל הקשור לתמחור, בהיותה מתחרה לעתיד של בעלי התחנות הפרטיות המופרטות. זאת משום שחברת החשמל נשארת עם נתח שוק של כ־50% מייצור החשמל. משום כך, ההצעות נותחו על ידי צוות חיצוני מקצועי שלא נפל פגם בפועלו".

השופט מנה את האפשרויות שעמדו בפני חברת החשמל — ביצוע מכרז בלי ההשתתפות של דליה, הכרזה על OPC־נוי כזוכה, או קיום התמחרות — וקבע שהבחירה שלה היתה ראויה וסבירה.

לחצים על הבנקים

רן שלח, אחד ממנהלי קרן נוי, ספג כאמור ביקורת חריפה וישירה מהשופט. לפי הפרוטוקולים של ועדת המכרזים, שלח אמר כי הוא יודע שדליה אנרגיה לא תקבל את המימון הנדרש מפני שהוא מפעיל לחץ על הגורמים הרלבנטיים. שלח הכחיש שאמר את הדברים, אך השופט דחה את ההכחשה: "לא ניתן להתעלם מההתנהלות הלא ראויה לכאורה של העותרת לגבי תיאור מערכת הלחצים שהופעלה על הגורמים המממנים, דבר שבא לידי ביטוי בדברי מנהל קרן נוי, מר רן שלח, שאמר את הדברים שצוטטו בפרוטוקול. חזקה שהפרוטוקול משקף את הדברים שנאמרו. ואכן נראה שמדובר לכאורה בדברים לא ראויים וחמורים, ובהתנהלות לא ראויה שיש לה גם משמעות והשלכה על העתירה".

השופט פירט את הדברים שאמר שלח בפרוטוקול: "בנק הפועלים הבטיח לו שלא יתן לדליה הצעה טובה יותר מהצעת המימון שנתן לנוי ו־OPC. שלח אמר כי 'דליה לא תעמוד בהצעה שלה. אתם יודעים איך אני יודע את זה? בגלל שמי שאמור לממן אותה הם הגופים המוסדיים, שהם בעלים בקרן נוי, ואני לא אתן להם לממן את דליה'".

"מדובר בדברים חמורים הנוגעים לסיכול המימון לדליה, שנאמרים באופן מפורש", נכתב בפסק הדין. "דברים אלה מצטרפים לדברים שאמר נציג בנק הפועלים בדבר הלחצים הכבדים שהופעלו עליו. גם אם התנהלות זו לא תרמה לאי־המימון, והמימון לא ניתן אך ורק עקב הפערים בין ההצעות, הרי מדובר בהתנהלות פסולה וחמורה של נוי ו־OPC".לדברים האלה של השופט עשויות להיות השלכות על מערכת היחסים העתידית בין משקיעי קרן נוי למנהלי הקרן.

מקרן נוי נמסר בתגובה: "קיבלנו את הפסיקה ואנו שוקלים את צעדינו".

חרף כל זאת, ההחלטה של בית המשפט אינה חפה מבעיות, בעיקר מפני שהיא מכשירה את הקרקע עבור מי שישתתפו במכרזים עתידיים של המדינה, יגישו הצעות גבוהות ויסגו מהן שלא בתום לב, תוך הסתמכות על פסק הדין הזה. כמו כן, השופט קבע שהמחיר שהציעה נוי־OPC היה נמוך, אך הוא לא מתח ביקורת או התייחס לכך שבהערכות מוקדמות בחברת החשמל דיברו על שווי נמוך עוד יותר – כ־6 מיליארד שקל.

גם אם ההחלטה לא התייחסה לכל הרבדים המתבקשים, לנוי ו־OPC יש לא מעט לקחים להפיק מההתנהלות היהירה והכוחנית שלהם מול חברת החשמל עצמה והגופים המממנים של דליה.

כעת דליה אנרגיה נערכת לגיבוש המימון של העסקה. בנק הפועלים עתיד להוביל את המימון, שיעמוד על כ־6 מיליארד שקל.