9 סימני אזהרה שאתם יכולים לזהות בעצמכם בתיק ה-IP שלכם

ניהול תיק IP מעלה הרבה שאלות ודורש הרבה החלטות בקרב הבעלים והמנהלים של הארגון. כאשר מדובר בסטארטאפ אשר עדיין לא פיתח מוצר מוגמר, הקניין הרוחני הוא הנכס העיקרי (ולעתים היחיד), מה שהופך אותו לגורם משמעותי אף יותר באסטרטגיה העסקית ובהתפתחות החברה.

חלק מהחברות עשויות להיות מרוצות מאסטרטגיית IP מינימלית העונה לשאלה אחת בלבד: האם קיים קניין רוחני והאם רואים את המוצר והפיצ'רים המרכזיים בפטנט?

עם זאת, אפשר להגיע להרבה יותר. יתרה מכך, כאשר החברה מתחילה לצמוח, מימוש הפוטנציאל של ה-IP הופך מאפשרות חיובית לצורך חיוני.

אם מנקרת בכם התחושה שתיק הקניין רוחני של החברה לא מספיק טוב, חשוב לדעת שישנן פעולות פשוטות אותן אפשר לבצע לבד, המהוות בדיקה ראשונית לאבחון ההגנה על החברה בתחום הקניין הרוחני.

9 סימני אזהרה שאתם יכולים לזהות בעצמכם בתיק ה-IP שלכם | sutterstock

"אחד השלבים הראשונים בתהליך, אותו תוכלו ליישם בעצמכם, הוא זיהוי סימני אזהרה בתיק ה-IP שלכם, כדי להבין מהן נקודות החולשה שלו", אומר מאיר פנסטר, העומד בראש פעילות ציוד רפואי במשרד עורכי הפטנטים 'ארליך ופנסטר' אשר עוסק בנושאים מגוונים כגון מכשור רפואי, ביוטכנולוגיה, כימיה, תרופות, מערכות אלקטרוניות, מחשבים ואינטרנט ועוד.

מהם סימני האזהרה הנפוצים אותם תוכלו לזהות לבד?

חוסר קשר בין הקניין הרוחני לאסטרטגיות עסקיות

הקניין הרוחני קיים כדי לתמוך באסטרטגיות העסקיות של החברה, אך הרבה פעמים אין קשר בין השניים. "בתור בעלים של החברה, אם אתם לא מצליחים להסביר את הקשר בין ה-IP לאסטרטגיה, מדובר בסימן אזהרה", אומר פנסטר.

"הסיבה נובעת לרוב מכך שמי שמוביל את הקניין הרוחני בחברה לא יודע, או לא מתייחס לכוונות העסקיות של החברה".

אי ביצוע סקירה תקופתית של אסטרטגיית ותיק ה-IP

הצרכים של החברה מה-IP משתנים כל הזמן, אומר פנסטר. "כלומר, אם לא מבוצעת בדיקה תקופתית כדי לבצע את ההתאמה הנדרשת, יש סיכוי טוב לכך שגם אם התיק היה מותאם קודם לכן לצרכי החברה, היום הוא נפרד מהצרכים הנוכחיים שלה".

חברת סטארטאפ היא ישות מאוד דינמית, עם התפתחויות משמעותיות בקצב מהיר. "מתפקידם של מקבלי ההחלטות בסטארטאפ הוא להחליט לאן להקצות את הכסף הקיים. אם החברה לא מקצה תשומת לב ותקציב לעדכון ה-IP, אין צורך לבדוק אם תיק ה-IP טוב, כי רוב הסיכויים שהוא לא טוב", אומר פנסטר.

חוסר הבדלה בין האינטרסים של הלקוח של החברה לבין האינטרסים של הרוכש/משקיע הפוטנציאלי של החברה

לכל חברת סטארטאפ יש שני סוגי לקוחות - לקוח אחד הוא מי שקונה מוצר מהחברה, בעוד שהלקוח השני הוא זה שקונה את החברה עצמה - כלומר, המשקיע. "כדי לתמוך בתוצאות עבור כל אחד מסוגי הלקוחות, צריך IP אחר", אומר פנסטר. "לכן, חשוב להבדיל בין האינטרסים של כל אחד מסוגי הלקוחות ומעבר לכך, להבין כי שניהם קיימים וצריך לטפל בשניהם בכל שלב מבחינת IP".

מאיר פנסטר, משרד עורכי הפטנטים ארליך פנסטר" לקבוצת ארליך, העוסקת בקניין רוחני | אופיר גפקוביץ

האם ה-IP שלך מתמקד במה שהחברה עושה היום או במה שהמתחרה שלך יעשה מחר?

אם בתשובה לשאלה הזו אתם מגלים שהדיונים מתמקדים אך ורק במה שהחברה עושה היום, ה-IP כנראה לא טוב, "בטח ובטח בחברת סטארטאפ שבה גם אתה תשנה את מה שאתה עושה מחר", אומר פנסטר.

ניסוח הפטנטים נובעים מהפיתוח הטכנולוגי בלבד

סימן אזהרה נוסף נובע מהתפיסה של פטנט בתור מסמך טכנולוגי, כשלמעשה מדובר בכלי עסקי. כתוצאה מכך, אם מנסחים ומגיעים לפטנט בגלל המצאות טכנולוגיות בלבד, יש סיכוי טוב שתיק הפטנטים לא נותן את כל מה שהוא יכול מבחינת כלים עסקיים. "מקרים כאלו נובעים לרוב מכך שאיש הקשר שעבד מול איש המקצוע בתחום הפטנטים לא מבין בצד העסקי, וכך נוצר חסר בהתייחסות להיבט הזה בתיק ה-IP", אומר פנסטר.

ההנחה שקניין רוחני בנוי מפטנטים בלבד

ההנחה כי פטנטים הם קניין רוחני טכנולוגי רשום ולא יותר, היא סימן אזהרה נוסף. "יש עוד סוגים של קניין רוחני בחברות, שיש להם ערך משמעותי, כמו סודות מסחריים, Know how, דאטה או כלים לאיסוף דאטה ייחודי שעליו החברה יכולה להיבנות", אומר פנסטר.

ברגע שהחברה חושבת שקניין רוחני ופטנטים זה אותו דבר, "רוב הסיכויים שהם התעלמו משאר סוגי הקניין הרוחני", אומר פנסטר. "במקרים כאלו, בעלי החברה הוציא את כל התקציב על פטנטים, אבל עשוי לעמוד בפני זליגה של סודות מהחברה. אם הוא לא עושה פעולות ולא מטפל בכך, הוא לא יצליח להגן על החברה בזמן אמת. אם מתעלמים מסוגים מסוימים של קניין רוחני, צפויות בעיות. ישנה מגבלה במה שהפטנטים יכולים לעזור במקרים אלו".

המנהלים חושבים שפטנטים הם הוצאה ולא נכס

אם המנהלים בחברה מתייחסים לפטנטים בתור הוצאה ולא נכס אסטרטגי, "הם ככל הנראה מחפשים דרך להקטין את ההוצאות ולא למקסם את התועלות", אומר פנסטר. "אם כתבתם את הפטנטים בתור משהו שמונע נזק בלבד ולא משהו שמועיל לחברה ועוזר לה, אז התיק לא מפיק את המקסימום".

כשנותנים לעורך פטנטים לקבל החלטות על הקניין הרוחני

"המשוואה פשוטה למדי", אומר פנסטר. "אם אתם נותנים לעורך הפטנטים לקבל החלטות בעצמו, יש סיכוי טוב שהתיק לא טוב". לדבריו, יש הבדל גדול בין ההנחיה 'תציג לי את האופציות עם ההשלכות הצפויות ואני אחליט' לבין 'תקבל את ההחלטות בעצמך'. "חשוב לקבל מאיש המקצוע את כל האופציות, היתרונות והחסרונות של הפעולות השונות כדי שבעל החברה יוכל לקבל את ההחלטה המושכלת ביותר עבור החברה".

מה שחשוב להבין הוא ש"במקרים אלו ההנהלה מסמיכה את עורך הפטנטים לקבל החלטות בנוגע לקניין רוחני, מבלי להבין שבמקרים רבים מדובר על החלטות אסטרטגיות מבחינת החברה".

זיהוי סימני אזהרה בתיק ה-IP שלכם | sutterstock

האם ההנהלה מחויבת לנושא?

אם ההנהלה אינה מחויבת לנושא של קניין רוחני, מדובר על סימן אזהרה מרכזי נוסף. איך בודקים האם ההנהלה מחויבת? ענו לעצמכם על השאלות הבאות:

- האם ההנהלה הבכירה יכולה לזהות את שלושת הפטנטים החשובים ביותר של החברה ולהסביר מדוע הם חשובים ואיך הם עובדים (כלומר, מהם היעדים שהם תומכים בהם והאם הם באמת תומכים)?

- האם חברי ההנהלה יכולים לזהות את בעיות ה-IP החשובות ביותר של החברה ולהציע כיצד להתמודד איתן?

- האם הם יכולים להסביר את אסטרטגיית ה-IP של החברה?

"ישנן חברות בהן הגורמים שאמורים להבין ולהכיר את הפטנטים אפילו לא קראו אותם - מדובר בפעמון אזהרה ברור", אומר פנסטר.

עורך פטנטים הוא גורם שחייבים לסמוך עליו - לכן אסור שיהיו סימני שאלה סביב תיק ה-IP

פנסטר אומר כי "עורך פטנטים הוא תפקיד אמון, הפועל בתחום שבעל החברה לא מספיק מבין בו, או לא מבין בו כלל. לכן חשוב מאוד שבעל החברה יאמין שעורך הפטנטים יודע לעשות את העבודה ויסמוך עליו. עם זאת, לפעמים קורים דברים שגורמים לכך שהסטארטאפ לא סומך עליו - לפעמים המשקיע אומר שהפטנטים לא כתובים טוב, לפעמים התחושה מגיעה מהתנהלות מול מתחרים, או שותפים עסקיים".

מה שלא טוב באף מקרה, אומר פנסטר, הוא לחיות עם סימן שאלה, אותה תחושה שמנקרת שאולי תיק ה-IP לא מספיק מתאים לצרכי החברה. "סימן שאלה הוא לא טוב כי כשבאים לעשות צעד חשוב וקריטי כמו Due Diligence, בעל החברה צריך להאמין שמה שעורך הפטנטים עשה הוא טוב, בלי אף סימן שאלה".

לכן, המטרה העיקרית היא להוריד את סימן השאלה. "אפשר להחליף את איש המקצוע, אפשר לחזור לעורך הפטנטים שלכם עם סימני השאלה, לבדוק את תיק ה-IP ולהגיע למסקנה שהכל בסדר", אומר פנסטר. "רשימת סימני האזהרה, אותם אפשר לזהות לגמרי לבד, נותנים לכל חברה את הכלים לבדוק את עצמה ואת תיק ה-IP שלה בעצמה, ולפעול בהתאם. העיקר הוא להוריד את סימן השאלה שמנקר במוח".