"גברת החידונים" - שתי אחיות הפוכות שחייבות להתאחד בסרט מתוק

בישראל אנחנו כבר חודש במצב של מלחמה ואבל. בתי הקולנוע אמנם נפתחו בשבוע שעבר, אבל המפיצים עדיין מהססים אם להפיץ סרטי אולפנים גדולים ויוקרתיים. אבל לעומת זאת בעולם, משנכנס נובמבר נכנסת עונת האוסקרים. אנחנו בארץ כבר שמים לב לזה בשירותי הסטרימינג: דיוויד פינצ'ר יגיע לנטפליקס בסוף השבוע הזה, מרטין סקורסזי ורידלי סקוט עומדים בתור לכבוש את אפל טי.וי בנובמבר ובדצמבר ובדיסני פלוס מאזנים את המצב ומוציאים בינתיים סרטים קלילים ומבדרים, מתוך הבנה שלפני שיש אוסקרים יש את חג המולד, וקומדיות על איחודי משפחה זה מה שהקהל הרחב יחפש בחודש הקרוב.

"גברת החידונים", שעלה בסוף השבוע בדיסני פלוס, מפגיש את הקומיקאית אקוופינה ("עשיר בהפתעה") עם סנדרה או ("האנטומיה של גריי") בסרט העלילתי הראשון שמביימת ג'סיקה יו, שעשתה קריירה בבימוי סדרות טלוויזיה, הופעות סטנד־אפ וסרטי תעודה (על אחד מהם, Breathing Lessons, זכתה באוסקר). תקציר סרטה החדש (שקצת, בשוליים, מזכיר את הרעיון של ההצגה "גאון בכלוב" ומעלה את השאלה למה לא נעשה עדיין סרט ישראלי בהשראתה) מספר על שתי אחיות ממוצא אסיאתי, שלא היו בקשר רוב חייהן. הבכורה פרועה ומשולחת רסן, הצעירה מסוגרת, נמנעת מבני אדם, עובדת בעבודה אפרורית, ומקדישה את חייה לצפייה בשעשועון הטלוויזיה האהוב עליה, שבו היא יודעת את כל התשובות אחרי חיים של אגרנות ידע חסרת תוחלת (המלה "אספרגר" לא נאמרת בסרט, אבל נרמזת). החלק הבא הוא רעיון תסריטאי מגושם — אחד מיני רבים בסרט — שנועד להתניע את העלילה: אמא של האחיות בורחת מבית ההורים שבו גרה אחרי שצברה חוב הימורים גדול, מה שגורם למאפיה הסינית לחטוף את הכלב הזקן של האחיות כדי לגרום להן לשלם במקומה את החוב. הדרך היחידה ששתי האחיות יוכלו להשיג את סכום הכסף הוא אם הצעירה תתגבר על פחדיה, תשתתף בשעשועון, תנצח ותרוויח את הסכום. מרגע שהשתיים יוצאות לדרך לעבר השעשועון והמפגש עם המנחה שלו (וויל פארל, שגם הפיק את הסרט), הפתיחה המסורבלת הופכת לסרט מסע קומי עם כמה הברקות הומור מפתיעות. זו כנראה הדרך לגרום לסרט בסטרימינג להפתיע לטובה: להתחיל אותו לאט, אפרורי ומשעמם, ולשמור את בדיחותיו הטובות לחצי השני, כאילו הסרט — ממש כמו הגיבורה שלו — קם לחיים.

ההפתעה הגדולה של "גברת החידונים" היא שאחרי מערכה ראשונה לא מאוד מרשימה מגיעה סצינה, שראויה להיכלל כאחת הסצינות הטובות והמצחיקות של השנה. האחות שמגיעה לאודישן כדי להתקבל לשעשועון סובלת מחרדה חברתית עמוקה, אז אחותה הבכורה — שבגאז' המכונית שלה כמובן מלא בסמים ותרופות — נותנת לה כדור הרגעה, אבל הוא מכבה אותה לגמרי. אז היא נותנת לה כדור ממריץ שמכניס אותה לטריפ פסיכדלי המלווה בשירו של הארי סטיילס Watermelon Sugar. הסצינה הזאת, והביצוע הקומי של אקוופינה שעוברת מאפתיות להיי, היא הרגע שבו הסרט נדלק, ובאנרגיה הזאת הוא ממשיך עד הסוף, שמצליח להיות גם מטופש להפליא וגם נוגע ללב, כולל הופעת אורח חביבה של פול רובנס (פי־ווי הרמן), שמת לפני ארבעה חודשים, והתפקיד הזה, בו הוא מגלם את עצמו למשך דקת מסך אחת, הוא בעצם האחרון שלו, ובאופן משונה הוא מסכם ממש יפה את הקריירה המוזרה והמשונה שלו.

כך "גברת החידונים", בכוונה ושלא בכוונה, הופך לסוכריה קולנועית מתוקה, שמתאימה בול לימים שבהם מחפשים איזו הסחה נעימה מכל מה שקורה במציאות.

עוד שתי קומדיות קלילות:

"גנבות" (Wingwomen), נטפליקס. אחרי "גברת החידונים", בסרט של במאית על הרפתקאותיהן של שתי נשים, הנה עוד סרט של במאית שהוא דואט לשתי שחקניות. השחקנית הצרפתייה מלאני לורן (הלוא היא שושנה מ"ממזרים חסרי כבוד") התגלתה בשנים האחרונות גם כבמאית מוצלחת. סרטה החדש שונה ממה שעשתה לפני כן: זו קומדיית אקשן על שתי גנבות מתוחכמות — לורן ואדל אקסרקופולוס — שפועלות בשירותה של איזבל אדג'אני. כשהן מחליטות לפרוש מהמקצוע הבוסית שלהן מכריחה אותן לצאת למשימה אחת אחרונה: לגנוב ציור מגלריה בקורסיקה. יהיה עליהן לגייס צוות, לבצע את המשימה ולטפל בבוסית שלהן אחת ולתמיד. זה כרגע הסרט הכי נצפה בנטפליקס.

"עבר זמנם" (Old Dads), נטפליקס. ביל בר הוא סטנדאפיסט נרגן שהופעותיו הן רצף של צעקות שלו על כמה העולם נהיה מטופש ביחס לימים הטובים והפשוטים של פעם, כשלא כולם היו כל כך עדינים ומפונקים וממהרים להיעלב. פעם אמרו שזה הומור של בומרים, אבל ביל בר בן ה־50 הוא בן דור האיקס, שהוא עכשיו הבומרים החדשים. אחרי שהתגלה כשחקן מוצלח ב"המלך של סטטן איילנד" של ג'אד אפטאו, בר עורך כעת את בכורתו כבמאי בסרט "עבר זמנם" שהוא בעצם גרסה עלילתית למופעי הסטנד־אפ שלו: בר מגלם גבר שנהיה אבא בגיל מאוחר ומגלה לא רק את פער הדורות בינו לבין בנו, אלא בינו ובין כל האבות הרגישים מדי שהוא פוגש בגן הילדים. זה צפוי, צעקני, וולגרי, אבל מצחיק.