קרן המטבע הבינלאומית במסר לממשלה: "לבצע הקצאה מחדש של תקציבים"

באופן חריג ביותר, קרן המטבע הבינלאומית (IMF), הארגון הכלכלי הבינלאומי החשוב בעולם, שיגרה בתחילת אוקטובר מסמך שכותרתו "המלצות ראשוניות להתמודדות עם היבטים פיסקאליים הקשורים למלחמה בישראל". המסמך, שהגיע לידי "כלכליסט", כולל לא רק הצעות מדיניות אלא גם אזהרות מפורשות. המסמך נשלח לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ותורגם עבורו על ידי הכלכלן הראשי באוצר ד''ר שמואל אברמזון. את המסמך קיבל גם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון. קיומו של המסמך וכן ההמלצות והאזהרות הכלולות בו הוסתרו על ידי כל הגורמים.

כלכלני הקרן הם אלה שיזמו את המכתב, מה שמצביע על כך שבקרן לא מרוצים מההתנהלות של שר האוצר.

"המלחמה צפויה להפעיל לחץ משמעותי על כלכלת ישראל", כותבים כלכלני הקרן. הם מעריכים כי עלות המלחמה תגיע ל־70 מיליארד שקל לפחות (3.5% תמ"ג). "בהתחשב באי הוודאות סביב התפתחות המלחמה, ההשפעה הפיסקלית של המלחמה עלולה להסלים במהירות ובאופן משמעותי", נכתב. הדו"ח מזהיר מפני זינוק חד של יחס חוב תוצר לכ־70% תמ"ג (כעת הוא סביב 60%) עד סוף 2024 ומדגיש את ההתפתחויות השליליות בתשואות של אג"ח ממשלתיות הנקובות בדולר. "יש להיערך לאתגרים פיסקליים פוטנציאליים, עם השלכות אפשריות על האיתנות הפיסקאלית ועל יכולתה של המדינה לגייס הון מהשווקים בשיעורים נוחים תוך שמירה על רמות דירוג אשראי גבוהות", נכתב במסמך.

ב־IMF ממליצים לממן חלק מהפער התקציבי באמצעות הסטה של כספים, לרבות של הכספים הקואליציוניים. לדבריהם, מהלך כזה יבטא אחריות פיסקאלית, שהיא חיונית עבור שמירה על גישה נוחה לשוקי ההון ועל דירוג האשראי של ישראל. "בהינתן אי ודאות גדולה סביב ההשלכות הכלכליות והתקציביות של המלחמה, להקצאה מחדש של הוצאות יש תפקיד מכריע, וזאת בדגש על תוספות תקציביות שאינן ביטחוניות במסגרת התקציב הקיים לשנים 2024-2023. ההקצאה מחדש של ההוצאות תעביר מסר ברור לשווקים בדבר המחויבות הבלתי ניתנת לערעור של הרשויות בישראל לשמירה על יציבות מאקרו־כלכלית ואחריות פיסקלית", כתבו כלכלני הקרן. "ניהול סיכונים פיסקאליים הוא קריטי מאוד ושקיפות בגילוי סיכונים פיסקאליים היא חיונית". ב־IMF סבורים כי צעדי התמיכה הבאים של הממשלה צריכים להיות ממוקדים יותר ועל בסיס זמני, על מנת להבטיח איתנות פיסקלית בטווח הבינוני".

כמה ימים אחרי קבלת המכתב הכריז השר סמוטריץ' על הרחבת הסיוע לבאר שבע ואשקלון ועל הקצאת 300 מיליון שקל לחינוך החרדי שאינו מלמד ליבה.

"תמיכה ממשלתית צריכה לספק באופן ברור אסטרטגיית יציאה, שכן תמיכה ממושכת לאורך זמן תגדיל עלויות פיסקאליות ותעכב הקצאה מחדש של משאבים נדרשים. לפיכך, יש לקבוע לוח זמנים ברור", נכתב.

לפני חמישה חודשים פרסמה הקרן דו"ח שנתי על ישראל, שהיה בין הקשים שנכתבו, ובו נאמר כי מימוש מלא של ההפיכה המשטרית עלול להכניס את ישראל למיתון.