משרד האנרגיה מדיר את החברה שהכי זקוקה לו

לאחרונה יצא משרד האנרגיה בקמפיין לעידוד הקמת פאנלים סולאריים על גגות בתי מגורים. זו יוזמה מבורכת, אך הקמפיין ודברי ההסבר באתר משרד האנרגיה, המוגשים בשפה העברית בלבד, מדירים לחלוטין את החברה הערבית, אצלה הצורך לכך הוא הגדול ביותר והיהכרות עם הפוטנציאל הכלכלי הטמון בה נמוכה מאוד.

מדובר רק בדוגמה קטנה להדרה הגורפת של החברה הערבית מהיכולת להצטרף לענף המתפתח של אנרגיה מתחדשת בישראל. ייצור חשמל באופן עצמאי מאנרגיית השמש יכול להקל באופן משמעותי על ההוצאות השוטפות של משק הבית ולתרום לעצמאות האנרגטית של ישובים שלמים. דווקא החברה הערבית, שם שיעורי העוני גבוהים במיוחד והאתגרים הרבים בתשתיות החשמל בישובים דורשים אף יותר מידע והשקעת משאבים, מודרת כמעט לחלוטין מקמפיין המשרד.

כידוע, כחלק מהמאמצים העולמיים להפחתת פליטות גזי חממה החלה ממשלת ישראל לפעול להגדלת אחוז הייצור של חשמל מאנרגיות מתחדשות, כשהטכנולוגיה המועדפת במקרה זה הם הפאנלים הסולאריים שמייצרים חשמל מאנרגיית השמש. במטרה לעודד יזמים ואנשים פרטיים להקים פאנלים על גגות או על הקרקע, את החשמל המיוצר בפאנלים ניתן למכור לחברת חשמל. כך, בנוסף לערך הסביבתי, ייצור חשמל באופן פרטי הופך לעסקה כלכלית משתלמת.

ואולם, הזנחת היישובים הערביים במשך עשרות שנים ע"י מוסדות התכנון ומשרדי הממשלה השונים הביאו אותם למצב שבו תחום רווחי זה עומד בפני חסמים רבים ובכך נמנעת מיישובים אלה אפשרות לקבל נתח בהכנסות הפוטנציאליות. האופן שבו מתעצבת המדיניות של התחום עיוורת לצרכי החברה הערבית והיישובים הערבים, והשקת הקמפיין בעברית בלבד היא רק קצה הקרחון.

החברה הערבית בישראל, ששיעורי העוני החמורים שבה מגיעים כבר ל־45.3% (לעומת 13.4% בלבד בחברה היהודית), יכולה להרוויח רבות מייצור חשמל ומכירתו לחברת החשמל. חיסכון בהוצאות על חשמל הוא עניין משמעותי מאוד עבור משקי הבית ועבור היישובים עצמם. ייצור חשמל באופן מקומי מחזק את העצמאות האנרגטית של היישוב כולו ואת מידת החוסן שלו במקרי חירום, ומפנה תקציבים שהרשויות המקומיות הערביות זקוקות להם לטובת הוצאות אחרות.

מבדיקה של עמותת סיכוי-אופוק בנתוני רשות החשמל, עולה כי נכון לסוף שנת 2022, מתוך 33,131 מתקנים סולאריים, 1,276 בלבד ממוקמים ביישובים ערביים (כ-4%) - זאת, על אף ש-18% מהאוכלוסייה בישראל הינה ערבית ומספר התושבים הערביים המתגוררים ביישובים ערביים עומד על יותר ממיליון. הפוטנציאל לא ממומש והקמפיין החדש מפספס זאת לגמרי.

במשרדי הממשלה כבר הבינו את האפשרות לצמצום פערים כלכליים-חברתיים באמצעות פאנלים סולאריים. מיזם משותף של משרד הבינוי והשיכון ומשרד האנרגיה, למשל, מקדם התקנת פאנלים סולאריים על גבי גגות בנייני דיור ציבורי במטרה לעזור למשפחות מעוטות יכולת לצמצם את הוצאותיהן על חשמל. זו תכנית מבורכת המאפשרת תשלומים קבועים לדיירי הבניין ומימון תחזוקה מרווחי מכירת החשמל, אבל מאחר שביישובים ערביים כמעט לא קיים דיור ציבורי מיזם זה אינו רלוונטי להם ואף לא נערכו כל התאמות במיזם על מנת ליישמו שם.

קמפיין ציבורי נגיש, קצר וברור כמו הסרטון שמפורסם בימים אלה על ידי משרד האנרגיה יכול להוות נקודת פתיחה טובה להגברת המודעות בקרב החברה הערבית להזדמנות שפאנלים סולאריים מביאים עמם. המידע המובא בסרטון רלוונטי במיוחד לאור מחקר של מרכז הש"ל ומרכז אינג'אז שפורסם ב-2021, וממנו עולה כי 65% מהאוכלוסייה הערבית בארץ לא מודעת לכך שמערכת סולארית יכולה להיות השקעה מניבה שתגדיל את הכנסות משק הבית לאורך שנים.

הנגשת מידע בשפה הערבית היא צעד ראשון בלבד. מעבר לכך יש לקבוע יעדים ספציפיים להקמת מתקנים סולאריים בחברה הערבית - בעיקר על גבי גגות של מבני מגורים. היות שהדרך להצלחה רצופה חסמים יש צורך בהתגייסות משרדי הממשלה הרלוונטיים לפתרון סוגיות הנוגעות בתכנון, ברשת החשמל, בחקיקה, בכוח-אדם ברשויות המקומיות וכיו"ב, ועריכת הדיון בפתרונות האפשריים עם נציגי החברה הערבית וגופי חברה אזרחית רלוונטיים.

בעולם כבר הבינו כי "מעבר צודק" לאנרגיה מתחדשת צריך לכלול את כל קבוצות האוכלוסייה, לרבות המוחלשות שבהן. בישראל נקבע יעד ממשלתי של ייצור 30% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030, אבל כל ניסיון לעמוד ביעד ללא שיתוף החברה הערבית וביצוע התאמות לשפה וליישובים הערביים לא רק שאינו צודק ערכית ומהווה אפליה בוטה - הוא גם מרחיק את יכולתה של הממשלה לעמוד ביעדים שקבעה לעצמה.

ד"ר חלי הירש היא רכזת תחום אנרגיה מתחדשת בעמותת סיכוי-אופוק