סטארט-אפ רפואי בדוח למשרד הבריאות: קיים חשש לפוסט-טראומה המוני

"אוכלוסיית ישראל בסכנה ללקות בפוסט טראומה המונית ונדרש טיפול מהיר שימנע זאת", כך נכתב בדוח מיוחד שנשלח למשרד הבריאות ולמשרדי ממשלה נוספים על ידי מדינט, חברה העוסקת במידע רפואי שעבדה עם משרד הבריאות גם בתקופת הקורונה. בדוח בן ה-69 עמודים גיבשו במדינט שורה של הצעות לאבחון והתמודדות עם התופעה, בדגש על כלים לזיהוי מוקדם וטיפול באוכלוסיית היעד.

מדינט עוסקת בימים כתיקונם באיסוף ובניתוח מידע רפואי כדי לסייע לחולים במחלות קשות ונדירות באיתור טיפולים חדשניים. החברה הוקמה לפני שמונה שנים על ידי תניה אטיאס, יוצאת היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין (81) שרצתה לתרגם את יכולות איסוף וניתוח המידע בחיל לתחום הרפואי. המשקיע המרכזי של מדינט הוא איש העסקים ניר קלקשטיין שהקים את חברת האלגו טריידינג המצליחה פיינל והפך לאנג'ל פעיל בתעשיית ההייטק המקומית.

מדינט עלתה לכותרות בתקופת הקורונה, כשהפעילה חמ"ל של 200 חוקרים עבור משרד הבריאות לאיתור ואיסוף מידע על המגפה בניסיון לשפר את ההתמודדות עם המחלה ולמנוע את התפשטותה. החברה אף הגישה שורה של דוחות בנושא למשרד הבריאות ב-2021.

כעת החליטה מדינט בהובלת פרופ'שרון עינב, שניהלה בעבר את מחלקת הטיפול הנמרץ של בית החולים שערי צדק והיום משמשת כמדענית הראשית של החברה, להתמקד בסוגיית הפוסט טראומה משום שלדבריה יש חלון זמן קצר מאוד לטיפול באוכלוסייה, לפני שהטראומה תהפוך לפוסט טראומה.

על פי מדינט, שכיחות של פוסט טראומה (PTSD) בישראל גבוה מראש בהשוואה למדינות המפותחות ועומד על כ-9% לעומת השיעור המירבי של 6.67% בחו"ל. שיעורי הפוסט טראומה הגבוהים ביותר הם כמובן בקרב המשפחות והחברים של הנפגעים הישירים, ועלולים להגיע לכל אדם שלישי. גם בקרב עובדי החירום הוא עשוי להגיע ל-6% אחרי שנה ול-4% בכלל האזרחים שנחשפו לאירועים באופן בלתי ישיר באמצעות צפיה בתכנים ברשתות החברתיות או בכלי תקשורת.

שכיחות של תסמינים פוסט טראומטיים (PTSS) באוכלוסיה האזרחית באיזור סכסוך עומד על 25.7%, כשהשכיחות עולה ככל שיש חשיפה גבוהה יותר לתכנים שקשורים לאירועים. זו הסכנה הגדולה לאוכלוסיה הרחבה בישראל של אחרי ה-7.10, כשצפיה בתכנים קשים הפכה לחלק מהשגרה היומית - והיא תורמת לעלייה מחודשת בתסמינים. בדוח של מדינט מציינים כי חשיפה יומית של יותר משעתיים לתקשורת ולתמונות גרפיות באפליקציות של מדיה חברתית מובילים לסיכון מוגבר לפיתוח פוסט טראומה.

"חייבים לפעול, ומהר", אומרת עינב בשיחה עם "כלכליסט", "הספרות המקצועית מלמדת על כך שחלון הזמן הוא מספר שבועות לאחר החשיפה, כך שמערכת הבריאות חייבת להתחיל לעבוד על זה מיידית. לא מדובר רק במי שהיה פיזית באירועים הנוראיים או בשדה הקרב. כולנו הלומים ממה שראינו וצריך פה אבחון מהיר, כי אז גם הטיפול יכול להיות מהיר. לא כולם חייבים פגישות עם פסיכולוג או פסיכיאטר. יש לא מעט דברים באפשר לעשות בכלים דיגיטליים כמו אפליקציות לטיפול מרחוק, משחקים או מציאות מדומה. בישראל כמדינה שנחשבת לבולטת בסטארט-אפים בתחום הרפואה, יש הרבה כלים זמינים כאלה".

במדינט סבורים שעל אף הניסיון העולמי הקיים בהתמודדות עם פוסט טראומה לאחר התקפות טרור, אירועי ה-7.10 דורשים כלים ייחודיים. "לא ניתן להעתיק לישראל את הטיפול בארה"ב לנפגעי אסון התאומים של ה-11.9 משום שבאירועים הנוכחים יש מאפיינים אחרים - והם רבים", מסבירה עינב, "יש את הרובד היהודי, הרובד הנשי כתוצאה מריבוי מקרי אונס וגם סוגיית החטופים. אלה היבטים שלא קיימים באירועים טרור 'מקבילים'. זאת, עוד לפני שמתחשבים בכך שהאוכלוסיה בישראל מראש הייתה ברמה מסויימת של פוסט טראומה מהמלחמות הקודמות ואירועים כמו האינתיפאדה השניה".

ההמלצה המיידית של מדינט היא מיפוי האוכלוסיה המושפעת. כך למשל במערכת הבטחון יודעים מיהם החיילים שטיפלו בפינוי גופות ומי השתתף בקרבות. בקרב האוכלוסיה האזרחית הרחבה מדובר באתגר גדול יותר ובמדינט ממליצים כי כל מי שמגיע לקופת חולים בתקופה הקרובה מכל סיבה שהיא, כולל חידוש מרשם או הפניה לבדיקות, למלא שאלון בסיסי שיזהה האם קיימים סימפטומים של פוסט טראומה. יתרה מכך, ההמלצה היא גם שכל מי שממתין בתור למסעדה, למשל, או בכל מקום אחר, יצטרך לענות על שאלון קצר להבנת מידת החשיפה לתכנית טראומתיים ולקיום תסמינים. את המיפוי יש לערוך 3-4 פעמים, מדי שלושה חודשים, מפני שחלק מהאוכלוסיה לא תסבול מתסמינים באופן מיידי, אלא לאחר כמה חודשים, במסגרת זמן של עד שנה.

המלצה נוספת של מדינט היא הקמת גוף מיוחד שיאגד ויתכלל את סוגיית הטיפול בפוסט טראומה ברמה הלאומית. הדבר צריך להתבצע בתוך שלושה חודשים מהיום, כדי שבעוד חצי שנה כבר תעמוד לרשותם רשימת כלים דיגיטליים זמינים ומתאימים לטיפול באוכלוסייה הרחבה. כך, מעריכים במדינט, בתוך תשעה חודשים כבר ניתן יהיה לטפל בכל מי שסובל מתסמינים. על פי מדינט, המטרה העיקרית היא למנוע מאוכלוסיה להגיע למצב שבו סובלים מפוסט טראומה לתקופה של יותר משנה, שכן אז הטיפול הופך למורכב וגם יקר יותר עבור המערכות הציבוריות.

מעבר למישור הרפואי, אחת ההמלצות של מדינט היא להקים קבוצת עבודה שתורכב מקובעי מדיניות, מאנשי מקצוע בתחום הפסיכולוגים ומבכירים מכלי תקשורת מסורתיים, שמטרתה לגבש קווים מנחים להגבלת פרסום תכנים אלימים וטראומטיים בתקשורת. במדינט מציעים להנהיג גם אזהרות בולטות ומפורשות יותר לפני שידור תכנים קשים, בדומה לאזהרות מפני נזקי עישון. כמו כן, מוצע לערוך מיפוי בקרב ילדים ומתבגרים למידת החשיפה שלהם לתכנים קשים ברשתות החברתיות ולפתח תוכניות חינוכיות לניהול ולהגבלת החשיפה. המלצה נוספת היא להקים אתר ייעודי עם כלים לאבחון עצמי ולהתמודדות.

עינב מציינת שהמטרה המרכזית של הדוח היא לחדד את חשיבות הטיפול המהיר בטראומה: "ברור שבמשרד הבריאות וגם במשרד הבטחון יש חשש כי להתחיל לבדוק את כולם זו פתיחה של תיבת פנדורה, אבל אולי המצב יהיה דווקא פחות גרוע ממה שחושבים? גם בהסתכלות על עלויות לטווח ארוך, עדיף לדעת כמה שיותר מוקדם את חומרת המצב ולא כשאנשים יתמכרו לכדורי הרגעה שלא או יתקשו לחזור לעבודה ולתפקוד יומיומי אחר".