שיכון ובינוי אנרגיה חתכה ביותר מחצי את המחיר המבוקש בהנפקה המתוכננת

מאמצי הבנקים המרכזיים מסביב לעולם להילחם באינפלציה על ידי הקטנת האשראי במשק פגעה בשוק האנרגיה הירוקה ובשווי החברות הכלולות בו. מתחילת השנה ירד מדד מניות הקלינטק של הבורסה ב־14.7%, לאחר שכבר ב־2021 הספיק לרדת בכמעט 20%, והדבר פוגע גם בחברות מהתחום שמבקשות להפוך לציבוריות.

ל"כלכליסט" נודע כי בשבוע שעבר קיימו נציגי שיכון ובינוי אנרגיה וחתמיה דיון עם מוסדיים לקראת ההנפקה המתקרבת של החברה. שיכון ובינוי אנרגיה, בהובלת המנכ"ל החדש דידי פז שמכהן בתפקיד מתחילת יולי, הציעה למוסדיים לרכוש 20% ממניות החברה בהנפקה, תמורת 550 מיליון שקל, ולפי שווי של 3-2.5 מיליארד שקל. מדובר במחיר זול יותר ב־250 מיליון שקל מהניסיון האחרון של שיכון ובינוי אנרגיה להפוך לציבורית.

שיכון ובינוי החלה לקדם את הנפקתה של שיכון ובינוי אנרגיה (100%) בתחילת 2021, תוך בחירת קונסורציום חתמים בראשות ברק קפיטל. התשקיף הראשוני שפורסם בסוף חודש נקב שווי של 4.5 מיליארד שקל, תוך גיוס של 1.2 מיליארד שקל. כלומר בתוך שנה הסכימה החברה להקטין את שווי החברה בחצי ואת היקף הגיוס באף יותר מחצי. הסבב הנוכחי שמבצעים בכירי שיכון ובינוי אנרגיה מול המוסדיים הוא לא האחרון, כלומר מכסת הבקשות להשתתפות בהנפקה ורכישת המניות ב־500 מיליון שקל עדיין לא התמלאה. אולם בכירים בחברה מאמינים כי עם הורדת המחיר הנוספת, המכסה תתמלא כבר בשבוע הבא וההנפקה תתקיים עוד שבועיים.

ההתפשרות של שיכון ובינוי אנרגיה על המחיר נעשית אחרי שהודיעה למשקיעים לפני שבועיים כי פרויקט חגית, שבו היא מחזיקה בחלקים שווים עם אדלטק, צפוי להניב היקף הכנסות של 960-840 מיליון שקל בשנה ו־FFO של 310-230 מיליון שקל. פרויקט חגית החל לפעול ביוני 2022 בהפעלה מסחרית והתחזית של שיכון ובינוי נעשתה על פי הכפלה של תפוקות אותו החודש.

על פי התשקיף, הכנסות שיכון ובינוי אנרגיה מייצור חשמל ב־2021 עמדו על 67.3 מיליון שקל לעומת 55.5 מיליון שקל ב־2020; והרווח הנקי עמד על 53 מיליון שקל לעומת הפסד של 75.3 מיליון שקל ב־2020. הפסד זה מיוחס לחברות מוחזקות ובעיקר לפרויקט אשלים (50%) לייצור חשמל תרמו־סולארי שבו היא שותפה ביחד עם קרן נוי (40%) ו־TSK הספרדית (10%). לפרויקט זה, שהחל לפעול ב־2019, מייחסת שיכון ובינוי אנרגיה הפסד של 48.3 מיליון שקל בשנת 2020.

ההון העצמי של שיכון ובינוי אנרגיה עומד על 3.3 מיליארד שקל, אולם היא נושאת חוב פיננסי נטו גבוה של 2.4 מיליארד שקל, מהם 2.2 מיליארד שקל למוסדות בנקאיים ומוסדיים, שגררו עלויות מימון של 161 מיליון שקל ב־2021. תמורת ההנפקה תשמש, בין היתר, לפירעון הלוואות ב־180 מיליון שקל שהעמידו לה המוסדיים; מימון ורכישת פרויקטים בארה"ב ב־220 מיליון שקל; ו־300 מיליון שקל ייכנסו לקופה לשימוש לפי צורכי החברה. כמו כן, החברה תחזיר 880 מיליון שקל, יתרת הלוואות בעלים לשיכון ובינוי, שחלקן עשוי להיפרע באמצעות גיוס חוב.

במאי השנה ניסתה שיכון ובינוי למזג בין חברת הדלק פז, שפועלת ללא גרעין שליטה לבין שיכון ובינוי אנרגיה, והגישה הצעת מיזוג ראשונית ולא מחייבת, שלפיה תעביר את המניות בשיכון ובינוי אנרגיה לפז, בתמורה ל־58% מההון של פז בדילול מלא, לאחר הקצאה שתבוצע לשם כך. מהלך זה לא נשא פרי בעיקר בשל ירידת הערך שגולמה במיזוג.