יונתן שגיב: "חסר לי קצת יותר עמוד שדרה"

איפה אנחנו תופסים אותך?

"בבית. מעולף על הרצפה אחרי אימון כושר".

איך ואיפה אתה שותה את הקפה שלך?

"מקינטה של שש כוסות שאני חולק חצי חצי עם בן הזוג שלי רביד במיטה".

עם מי היית רוצה לשבת על בירה?

"אני לא שותה בירה אז אחליף בנגרוני שאותו אשתה על הבר עם נטליה גינצבורג, אלנה פרנטה ואלזה מורנטה, כל אהובותי האיטלקיות. נטליה היא אהובתי החד פעמית, יש לה חסכנות, ישירות ותמציתיות שאי אפשר להתחרות בה. הרומנים הנפוליטניים של פרנטה זו חוויה שלא היתה לי כמוה בשנים האחרונות, לצלול ככה לכל חיבוטי הלב והשכל של העולם. ובפעם הראשונה שקראתי את "אלה תולדות" של מורנטה הייתי דבוק לתקרה".

על מה אתה עובד עכשיו?

"אני בשלבים אחרונים של כתיבת רומן חדש. אבל אני לא אוהב לחלוק פרטים על ספר עד שהוא ממש גמור. כל כך הרבה דברים עוד ישתנו בו, שזה לא אחראי. אני גם מלווה תסריטאים בפיתוח תסריטים, סדרות, ורעיונות

ועובד על עיבוד טלוויזיוני לספרים של 'החופרת', עם צמד היוצרים המאוד מוכשרים אהרן גבע ומיקי טריאסט".

מה השריטה שלך?

תשוקה לסופים טובים וקומדיות רומנטיות. אני גם נוטה להיסחף עם מחשבות חרדתיות שגורמות לי לחשוב שהגיע סוף העולם, למרות שהכל בסדר".

מה העצה הכי טובה שקיבלת?

"להימנע מעצות. יש לי חבר טוב שנהגנו לשפוך את הלב אחד לפני השני ויום אחד הוא עצר באמצע שיחה, כשהגבתי על משהו ואמר לי די בעצבים 'אני לא צריך שתגיד לי מה לעשות עכשיו, אני רק צריך שתקשיב לי'. זה לימד אותי על האופן שבו צריך להאזין לאנשים ולא לכפות את מה שאתה חושב שנכון או כדאי לעשות. זו עצה שהגיעה קצת ככאפה וגרמה לי לחשוב מחדש".

איך אתה אוהב להעביר את שישי בצהריים?

בבינג' חסר בושה על הספה. כל פעם עם סדרה אחרת שתופסת אותי, באווירת ברידג'רטון, אמילי בפריז ועכשיו וונסדיי. בשישי אני אוהב להיות עצל ונימוח".

איזה כוח על היית רוצה שיהיה לך?

"בגלל שתמיד הייתי חלש פיזית ורזה וקטן אני תמיד אבחר בלהזיז דברים באמצעות כוח המחשבה שלי".

מי בעיניך האדם הכי סקסי?

"כרגע אני באובססיה על 'הלוטוס הלבן' אז ג'ניפר קולידג'. אני בוחר ללא נטייה מינית, כשהפנטזיה היא שאני והיא יושבים במיטה ואוכלים דובדבנים".

למה אתה מתגעגע?

"מאז שקראתי בתיכון את 'גטסבי הגדול' כל מה שאני רוצה לעשות זה לחזור בזמן אל שנות ה־20 ולהיות אמריקאי אבוד, ניהליסט, הדוניסט ושיכור בפריז, ואם לא זה אז בעקבות 'שיער' להיות ילד פרחים בסיקסטיז".

איפה הכי היית רוצה לגור?

"אני חושב שנבוקוב כבר מימש את הפנטזיה שלי לגור במלון פאר מסוף המאה ה־19 שבו אני אורח נצחי וכל השאר באים והולכים. כנראה שאחרי חודש זה ידכא ואעזוב, אבל הייתי רוצה להתנסות".

מה היית רוצה לשנות בעצמך?

"תמיד שנאתי את הרגליים שלי. אני קורא להן 'כרעי תרנגולת'".

על מה יש לך רגשות אשם?

"על קנאה, חוסר נדיבות וביקורתיות יתר. אני מנסה שלא אבל לפעמים יש לי דחפים, ואני נלחם בהם".

מה אתה מחשיב כהישג הכי גדול שלך?

"החיים שלי עם רביד. בסופו של דבר הכוח בשבילי בחיים האלה הוא אהבה, ורביד הוא אהבת חיי. אנחנו בזוגיות ארוכת שנים וזה משהו שאני נוצר ואומר עליו הכי הרבה תודה בחיים".

מה עושה אותך מאושר?

אני מאושר כשאני בשוונג של כתיבה. אני חושב שכשאני לגמרי שקוע בטקסט שהופך לעולם בפני עצמו, זה כמו ילד שמשחק ונמצא בתוך הרגע באופן מוחלט".

מה הכי חסר לך בחיים?

"קצת יותר עמוד שדרה וקצת פחות להזדקק לאישור של אנשים אחרים".

מה אתה מחשיב כנכס היקר ביותר שלך?

"חוש הומור. זה הדבר שעוזר להכניס דברים לפרופורציה ולקחת כל דבר, כולל עצמך, עם קצת קריצה".

איזו תכונה אתה הכי מעריך אצל החברים שלך?

"נאמנות, כנות ונדיבות. אם אתה חבר טוב שלי אני צריך לדעת שאני יכול לסמוך עליך".

מי האמנים שהכי השפיעו על יצירתך?

"מכל אהובי למדתי משהו גם אם הוא לא מופיע ביצירה שלי באותה צורה. את מבנה העלילה למדתי מאגתה כריסטי, את החסכנות והישירות מנטליה גינצבורג, ואת חשיבות הרגש מאמילי ברונטה, ג'יי.די סלינג'ר ויהודית הנדל. אני גם מאוד אוהב טלוויזיה אז 'באפי ציידת הערפדים' זו אחת היצירות שהכי לימדו אותי על כתיבה שמשלבת הומור, פופ ותמות עמוקות ופילוסופיות. וכמובן 'היורשים' ו'הלוטוס הלבן'".

אם לא היית סופר מה היית עושה?

"אין דבר שהייתי רוצה יותר מלהיות רקדן. תני לי להיות בבת שבע. כילד הייתי מתלווה לאחותי הגדולה לשיעורי בלט, ורוצה להיות על הבמה. אבל כשהייתי ילד אלה היו שנים שאפילו לומר זאת בקול רם נתן תחושה של פנטזיה לא הגיונית".

יונתן שגיב

גיל: 43

מקום מגורים: תל אביב

מצב משפחתי: נשוי

סופר וד"ר לספרות עברית. מחבר סדרת הבלש בכיכובו של עודד חפר המכונה "החופרת" , שזכתה לשבחי הקוראים והמבקרים, תורגמה לצרפתית וגרמנית ונרכשה לעיבוד טלוויזיוני. ספרו "יש אנשים שמדברים ככה" ראה אור לאחרונה בהוצאת כתר