אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נטפליקס עושה בינג' על תשתיות האינטרנט פאודה של נטפליקס. המוביל רואה בהשקעה בתשתית כ"מס" | צילומים: אליה ספינופולוס, באדיבות yes

נטפליקס עושה בינג' על תשתיות האינטרנט

ענקיות הטכנולוגיה אחראיות למחצית מתעבורת הרשת העולמית, אך אינן נושאות בנטל ההשקעה בתשתית. האיחוד האירופי עשוי לאלץ אותן לעשות זאת

08.03.2023, 06:20 | עומר כביר

ל־14.9% מהתעבורה העולמית ברשת בשנה שעברה הייתה אחראית חברה אחת בלבד: נטפליקס. יוטיוב, עוד פלטפורמת וידיאו גדולה, הייתה אחראית ל־11.6% נוספים. תוסיפו לזה את הנתח של פלטפורמות וידיאו וסטרימינג גדולות אחרות ובפרט דיסני+, אמזון פריים וידיאו וטיקטוק - לצד שחקניות קטנות יותר, וקיבלתם נתח עצום מתעבורת הרשת שמשמש רק לווידיאו. מדובר בהרבה תוכן וידיאו שזורם בצינורות הרשת, ושצפוי רק להמשיך ולגדול ככל שהתיאבון לווידיאו, איכות התכנים והצריכה שלו מיותר מכשירים גדלים ומתרחבים.

אבל כל התוכן הזה לא מגיע אלינו בדרך קסם. הוא צריך לעבור על תשתיות אינטרנט קווי וסלולרי, שלאור הגידול הקבוע בצריכה נדרשות לשדרוג מתמיד ויקר. כששואלים את ספקיות האינטרנט ואת מפעילות הפלטפורמות מי מהן צריכות לשלם עבור אותו שדרוג יקר, התשובה היא תמיד: לא אני. עכשיו האיחוד האירופי נכנס לתמונה וצפוי להכריע בסוגיה. להחלטה צפויות להיות השלכות משמעותיות על המודל העסקי של השחקניות בתחום, ובסופו של דבר גם על הכיס של הצרכנים.

בשבוע שעבר פרסם האיחוד האירופי לתגובות הציבור הצעה שלפיה ענקיות טכנולוגיה יישאו בעלויות שדרוג הרשתות של ספקיות אינטרנט. זאת, אחרי שנים של לחץ מצד הספקיות לעשות כן. "נראה שיש פרדוקס בין הגידול בנפח המידע שעובר בתשתיות לעומת ירידה בהחזרי השקעה ובתיאבון להשקיע בתשתיות רשת", נכתב בהצעה. "מפעילות רשתות קיימות טוענות לצורך לבסס כללים שמחייבים ספקיות תוכן ואפליקציות או שחקנים דיגיטליים שמייצרים נפחי תעבורה עצומים לתרום לפריסה של רשתות תקשורת אלקטרוניות. לתפיסת הספקיות, תרומה כזו תהיה 'הוגנת' כיוון שגורמים אלו מנצלים את הרשתות האיכותיות אבל לא נושאים בעלות פריסתן".



ההיגיון ברור: רשתות תקשורת זה תחום שדורש השקעות יקרות, מספק החזרים נמוכים ולכן לא מושך כספי הון סיכון או משקיעים. ענקיות טכנולוגיה, ובעיקר פלטפורמות תוכן, נהנות מיוקרה, תדמית מרגשת ורווחי עתק, אך עושות את זה רק בזכות תשתיות שמישהו אחר השקיע בהן, ושלא מייצרות כאלו רווחים. לא הגיוני שגם הן ייתנו את חלקן? לא לדברי מנכ"ל נטפליקס גרג פיטרס, שבנאום בוועידת המובייל בברצלונה התייחס לחיוב פלטפורמות בתשלום על תשתיות כאל "מס". "למס תהיה השפעה לרעה של הפחתת ההשקעה בתוכן, פגיעה ביוצרים, פגיעה באטרקטיביות של חבילות פס רחב בביצועים גבוהים, ובסופו של דבר פגיעה בצרכנים", הוא אמר.

יש לקונה מסוימת בדבריו של פיטרס. עובדתית, יש צורך להשקיע בשדרוג ובהרחבת רשתות כדי לעמוד בביקוש שנטפליקס ודומותיה מייצרות. העלות הזו תיפול, בסופו של דבר, על הציבור. השאלה היא רק באיזה אופן יישא הציבור בתשלום. אפשר, למשל, לקבוע שתשתית אינטרנט היא מוצר חיוני ושהממשלה תסבסד את שדרוג הרשתות. במקרה כזה, מי שיישאו בתשלום הם כלל האזרחים, דרך כספי המסים שלהם.

אפשרות אחרת היא להמשיך עם המצב הקיים שבו ספקיות האינטרנט אחראיות לשדרוג התשתיות שלהן. ככל שיגדל הביקוש, אלו מהן שירצו להישאר בעסקים ייאלצו להמשיך ולשדרג תשתיות. יכול להיות שהן יצליחו לגייס לשם כך הון או להנפיק מניות, או אולי לבצע מהלכי מיזוג ורכישה. אבל משקיעים רוצים לראות החזר השקעה גבוה, ומיזוגים מקטינים את התחרות. התוצאה של שני אלו היא עליית מחירים בעבור משתמש הקצה. במקרה הזה ישלמו על השדרוג כלל הגולשים, גם אלו שאולי מעדיפים להוריד ספר לקינדל במקום לעשות בינג' בנטפליקס.

בהצעה ששוקל האיחוד האירופי, מי שישלמו יהיו אך ורק אלו שעושים שימוש בשירותי הסטרימינג ופלטפורמות הווידיאו – דרך מחיר מינוי גבוה יותר או באמצעות צפייה ביותר פרסומות (בפלטפורמות כמו יוטיוב או טיקטוק). לכאורה ההצעה ההוגנת יותר.

אבל הצעה זו מתעלמת מכך שהפלטפורמות כבר ביצעו השקעות ניכרות בתשתיות רשת וגם צמצמו את היקף המידע שהן שולחות. "השקענו יותר ממיליארד דולר ברשת אספקת התוכן שלנו Open Connect", אמר פיטרס. "היא כוללת 18 אלף שרתים שמפיצים תוכן של נטפליקס מ־6,000 מיקומים ב־175 מדינות. כשהמשתמשים שלנו לוחצים על פליי, במקום שהסרט או הסדרה יוזרמו אליהם מהצד השני של העולם, הם מוזרמים ממש מעבר לפינה". פתרון זה, שמכונה מחשוב קצה (Edge Computing), מסייע להפחית משמעותית את העומס על רשתות תקשורת, שכן הנפח העיקרי של התעבורה נאלץ לעבור רק מרחק קצר בדרך ליעד הסופי.

פיטרס ציין גם את טכנולוגיית הקידוד של נטפליקס, שבין 2015 ל־2020 חתכה במחצית את היקף גודל הקבצים שהיא מזרימה. מנגד, באותה תקופה היקף תעבורת האינטרנט גדל בקצב של 30% בשנה. הקבצים אולי קטנו, אבל הרבה יותר אנשים הזרימו אותם, והרבה יותר שחקניות נכנסו גם הן לתחום והחלו להזרים תכנים משלהן.

אז כן, נטפליקס ואחרות נושאות בחלק מעלויות תשתיות הרשת, אבל הן נושאות במלוא העלויות שהן מייצרות? ב־2021 מנכ"לי 13 מחברות הטלקום הגדולות באירופה טענו שהמשך ההשקעות שלהם ברשתות יהיה בר־קיימא רק אם "פלטפורמות טכנולוגיות גדולות גם יתרמו בצורה הוגנת לעלויות הרשת". בארה"ב דירקטור ברגולטור הטלקום FCC טען שענקיות הטכנולוגיות זוכות ל"סיבוב חופשי" על הרשתות שבנו הספקיות.

כרגע הוויכוח עוד מתנהל, אך אם וכאשר יגיע השימוש הרחב במציאות מדומה (VR), המטאוורס יהפוך מחזון למציאות ומכוניות אוטונומיות ישעטו ברחובות בהמוניהן, מישהו יצטרך לשלם על כל זה. השאלה רק מי. ייתכן שהאיחוד האירופי יהיה הראשון לקבוע את התקדים עבור היתר.

תגיות