דליה מתקרבת לרכישת אשכול במחיר מופחת: 9 מיליארד שקל

לקראת פריצת דרך? אם לא יהיו הפתעות נוספות, דירקטוריון חברת החשמל עתיד להתכנס היום, כדי לאשר את ההסכמות המסתמנות עם דליה אנרגיה בעסקה לרכישת תחנת הכוח אשכול. לפי ההסכמות המסתמנות, תשלם דליה אנרגיה 9 מיליארד שקל עבור התחנה, במקום הסכום שהציעה במכרז, 12.4 מיליארד שקל, ויתקיים משא ומתן על תשלום עתידי נוסף מצדה.

בימים אלה נערכים מגעים שקטים בין הצוותים המשפטיים של חברת החשמל ודליה אנרגיה. בהתאם להסכמות המסתמנות, דליה אנרגיה לא תכפיל את הערבות שהפקידה ל־200 מיליון שקל עד סוף השבוע, כפי שקובעים תנאי המכרז, אלא תקבל ארכה של שבוע עד עשרה ימים כדי להעמיד ערבות חדשה של 900 מיליון שקל — כ־10% מהסכום שהיא אמורה לשלם עבור תחנת הכוח אשכול אם כל ההסכמות יבשילו.

עוד לפי ההסכמות המסתמנות, במקרה שהעסקה לא תצא לפועל, תקבל דליה בחזרה 700 מיליון שקל מהערבות שהפקידה, כך שבידי חברת החשמל יישארו 200 מיליון שקל — תוצאה דומה לזו שהיתה מתקבלת אם הצדדים היו ממלאים את תנאי המכרז המקוריים. כלומר, דליה אנרגיה מכפילה עכשיו את ההימור הכספי שלה, אבל מקבלת הזדמנות לרכוש את תחנת הכוח אשכול במחיר מופחת. עוד נודע כי קבוצת תעבורה של משפחת לבנת, שותפתה של דליה אנרגיה לקבוצה, שהגישה את ההצעה במכרז ופרשה ממנו לאחר הזכייה, עשויה לחזור בה ולחבור מחדש לדליה אנרגיה במצב שנוצר.

המגעים השקטים בין חברת החשמל לדליה אנרגיה התגבשו לאחר שהקבוצה שהגיעה למקום השני במכרז, זו של OPC שבשליטת עידן עופר וקרן נוי, העבירה מסרים על כך שנכון לעכשיו לא תהיה מוכנה להעלות את הצעתה במסגרת התמחרות, וכי בכוונתה להיאבק משפטית בכל האמצעים שעומדים לרשותה, כדי לרכוש את התחנה במחיר שהציעה במכרז — 7.1 מיליארד שקל.

כאמור, החודש זכתה דליה אנרגיה במכרז לרכישת תחנת הכוח אשכול, וההפתעה היתה גדולה, שכן בחברת החשמל העריכו כי התחנה תימכר תמורת כ־6 מיליארד שקל. עם פתיחת מעטפות המכרז והיוודע היקף הפערים בין ההצעות, החלקו חריקות. השותפה של דליה אנרגיה, קבוצת תעבורה, הודיעה על פרישה, והגופים המממנים של דליה, בהובלת בנק הפועלים, הבהירו כי יתקשו לממן את העסקה נוכח אותם פערים. דליה פנתה לחברת החשמל כדי לקבל הנחה, ואילו OPC ונוי הבהירו שפניהם לקרב משפטי אם יופחת אפילו שקל אחד. קבוצת OPC־נוי הוכרזה על ידי ועדת המכרז ככשיר שני. במילים אחרות, אם דליה אנרגיה לא תוכל לממש את זכייתה, זו אמורה לעבור אוטומטית ל־OPC ונוי.

הדילמה של חברת החשמל ברורה. יש לה אינטרס למכור את התחנה במחיר הגבוה ביותר שהיא יכולה לקבל, גם אם פירוש הדבר הוא מתן הנחה לדליה אנרגיה, שכן כל תמורה עודפת מעל לזו שהעריכו בחברה כי תתקבל, תשמש להפחתת תעריף החשמל. מנגד, הדבר עלול להיראות כהפרה של הנורמות המכרזיות והעסקיות, ולפגוע במוטיבציה של גופים להשתתף במכרזי מדינה בעתיד.

לכן, בימים האחרונים חיפשו בחברת החשמל את הבסיס המשפטי שיאפשר את המגעים מול דליה אנרגיה. מנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר התנגד להכרזה על כשיר שני מחשש שהדבר עלול לגרור צרות. עם זאת, לאחר שנודעו תוצאות המכרז, ועם הפנייה של דליה לקבלת הנחה בדמות הצעה של 9 מיליארד שקל, שפיגלר היה נחוש בדעתו לא לסטות מתנאי המכרז ולהעביר את הזכייה לקבוצה שהגיעה למקום השני. אבל בחברת החשמל ובסביבתה נשמעו קולות אחרים. שפיגלר הבין כי ויתור על לפחות 2 מיליארד שקל על חשבון קופת חברת החשמל והמדינה הוא מהלך שיהיה קשה לעשות. לכן שינה המנכ"ל כיוון והחל בשיחות עם דליה אנרגיה על תנאים חדשים. הוא גם הבין את הרגישות הציבורית נוכח האפשרות של העברת נכס נוסף של המדינה לידי משפחת עופר.

ממסמכי המכרז, שהגיעו ל"כלכליסט", עולה כי לוועדה שניהלה את המכרז עבור חברת החשמל יש חופש פעולה נרחב מאוד. הוועדה היתה רשאית לבחור כל הצעה לזוכה, גם אם לא היתה הגבוהה ביותר, לדרוש כל מידע נוסף ואפילו לפסול הצעות על בסיס מגוון סיבות. אחת מעילות הפסילה המצוינות במסמכי המכרז היא מידת הריאליות הפיננסית של ההצעה בעיני חברי הוועדה. נוכח הפער בין ההצעות של OPC־נוי ודליה אנרגיה, ייתכן שראוי היה להציב סימן שאלה על סבירות הפער. אבל ממסמכי המכרז עולה גם כי הוועדה רשאית לקיים התמחרות בין הצעות, ואף לנהל משא ומתן עם הגוף הזוכה בדרך לחתימת חוזה מחייב. ייתכן שזה הסעיף שמספק לחברת החשמל את המוצא המשפטי.

אגב, בנק הפועלים הוא הגורם המממן העיקרי של שתי הקבוצות — דליה אנרגיה וOPC־נוי. כלומר, הבנק ידע מראש על הפער בין ההצעות, ונשאלת השאלה אם סביר שהוא נסוג מכוונתו העקרונית לממן את הזכייה של דליה, וזאת לאור הפער שעליו, למעשה, ידע מראש. כיום הבנק מעביר מסרים ולפיהם יממן את העסקה, אם מחיר התחנה לא יעלה על 10 מיליארד שקל.

בימים האחרונים שפיגלר, שזוכה לתמיכת דירקטוריון חברת החשמל, נטה לקיים התמחרות בין שתי הקבוצות, והשבוע אף פעל לקבל את עמדת האוצר, שגם הוא העניק לו רוח גבית. אולם, כאמור, נכון לעכשיו ב־OPC־נוי לא מעוניינים בהתמחרות.

בדליה יש גורמים רבים שדוחפים לעסקה במחיר הנוכחי שעל השולחן. החברה נשלטת בידי משק אנרגיה (50%), שבשליטת משקי הקיבוצים; ובעלי מניות בולטים נוספים הם יבואן טויוטה ג'ורג' חורש — שדוחף לעסקה ומוכן לעמוד מאחוריה פיננסית; איש העסקים צבי ברק, ששותף בחברת הביטוח ווישור; איש העסקים היהודי־מקסיקני דניאל חוסידמן; וקרן תש"י, שאינה מעורבת בנושא אשכול בשל שותפויות אחרות שיש לה עם OPC. חורש וברק מחויבים למהלך לרכישת אשכול. הנציגים שלהם השתתפו גם בפגישות שנערכו עם חברת החשמל לאחר הזכייה במכרז, וזאת אף שבקיבוצים נשמעו קולות שקראו לפרוש מהמכרז. אך אלה שינו את דעתם לאחר סקירה שקיבלו ממנכ"ל דליה אנרגיה עובד דבי.

במקביל, אתמול שלחה משק אנרגיה מכתב תשובה לבעל מניות בשם יהודה שנהב, שפנה אליה באמצעות עו"ד ליאור להב וביקש לקבל את כל המסמכים והמידעים הנוגעים להחלטה על הגשת ההצעה במכרז אשכול, כשהוא טוען כי מדובר במחיר מופרז שפוגע בבעלי המניות. שנהב מאיים בהגשת תביעה נגזרת.

משק אנרגיה טוענת במכתב התגובה, שדירקטוריון החברה והוועדות שלו לא קיבלו כל החלטה בעניין מכרז אשכול. לפי משק אנרגיה, דליה אנרגיה היא חברה נפרדת לחלוטין, ולכן עצם הבקשה של שנהב תמוהה. אולם מדובר בטענה תמוהה למדי מצד משק אנרגיה. מנכ"ל משק אנרגיה אבנר ארד הוא חבר גם בדירקטוריון דליה וגם בזה של משק אנרגיה; יו"ר דליה אנרגיה דורון סט מכהן כדירקטור במשק אנרגיה; וכך גם רונן רז ורז נור, שמכהנים בשני הדירקטוריונים; גם סמנכ"ל הכספים של משק אנרגיה עידן רביד הוא דירקטור בדליה אנרגיה.

בנוסף, קשה לראות מצב שבו חברה עושה עסקה כה גדולה בלי דיון וגיבוי מבעלת השליטה בה. הוכחה לכך יכולה להימצא בגיוס של עד 250 מיליון שקל שביצעה משק אנרגיה מכלל ביטוח. הגיוס, באמצעות הקצאת מניות, הותנה בכך שדליה אנרגיה תרכוש את אשכול. יתרה מזאת, העסקה נדחתה לפני הודעת הזכייה של דליה אנרגיה, ומשק אנרגיה דיווחה לבורסה כי הדיווח על העסקה מול כלל ביטוח עוכב כדי לא לפגוע במיצוב של דליה אנרגיה במכרז על אשכול.