קטאר היא כבר מחזיקת גביע העולם בזיהום סביבתי

בשיטוט בין ביתני המדינות בוועידת האקלים העולמית שנערכה בתחילת החודש בשארם א־שייח’ בלט במיוחד דוכן על דשא מפלסטיק שבו הוצבו דגמים מוקטנים ומנצנצים של אצטדיוני כדורגל. הם הוצבו בביתן של קטאר שתארח השנה את משחקי המונדיאל, והגיעה לוועידה כדי להתהדר בדגמים של "אצטדיונים ידידותיים לסביבה" שיארחו את "המונדיאל הירוק ביותר בהיסטוריה".

"מדובר בסוג מיוחד של טיוח ירוק שבאחרונה קונה יותר ויותר אחיזה במפרץ וברחבי המזרח התיכון", אומר פרופ' און ברק מהחוג להיסטוריה של המזה"ת באוניברסיטת תל אביב. "האצטדיונים עוצבו כמבנים מסורתיים: אחד הוא בצורה של אוהל בדואי, אחר מזכיר 'דאו' - סוג של מפרשית מסורתית שהפליגה באוקיינוס ההודי. מערכות מיזוג האוויר בכמה מהם מכוסות בפסאדה של 'משרבייה', שבכת עץ ששימשה להצללה וקירור בתים ברחבי האזור. כל המבנים אמורים להזכיר הוד מדבר, חיות וצמחים מקומיים, אבל האצטדיונים הם מבנים הצורכים חשמל רב למיזוג אוויר, וכך מוסיפים לחותם האקולוגי המשמעותי של המדינה. לא ברור למה הם ישמשו כשתסתיים החגיגה. אנו רואים שבזמן האחרון נעשה יותר ויותר שימוש בצורות בנייה מסורתיות על מנת לקדם אג'נדות מזיקות ומזהמות״.

מונדיאל 2022 הוא המונדיאל המביש ביותר בהיסטוריה. נוסף לשחיתות, לשקרים ולאלפי מקרי מוות של פועלים, נראה שהוא יהיה גם אסון אקלימי. קטאר, מדינה זעירה ועשירה בגז במפרץ הפרסי, הפולטת הגדולה ביותר בעולם של פחמן דו־חמצני לנפש, הבטיחה – וכמוה גם פיפ"א – שזהו "המונדיאל הראשון הניטרלי פחמנית", וגם "המונדיאל הלא מזהם הראשון" ו"המונדיאל הירוק ביותר". אולם דו"חות עצמאיים מראים שהמונדיאל שאמור להיות הצגה של "ניטרליות פליטת פחמן" יהיה מזהם פי 2 לפחות מהמונדיאלים שנערכו ב־2014 ו־2018, ופי 3 מהצהרות המארגנים ופיפ״א.

בשנה שעברה פיפ"א העריכה שהמונדיאל בקטאר ישחרר לאטמוספרה 3.6 מיליון טונות של פחמן דו־חמצני. לפי פיפ"א וקטאר, מקור הפליטות הגדול ביותר יהיה הטיסות, כ־52%. בניית האצטדיונים ואתרי האימונים ותפעולם יהוו 25% מהפליטות, והפעלת בתי מלון ומקומות לינה אחרים במשך חמשת השבועות, כולל ספינות השיט ששכרה קטאר כמלונות צפים, תתרום 20%. מומחים, ובהם מחברי דו"ח של Carbon Market Watch, מטילים ספק רב בנתונים של פיפ"א וקטאר, ומסבירים שהם מציגים תמונה חלקית מאוד. ההערכות הן שהיקף הפליטות יגיע ל־10 מיליון טונות והעולם כולו יצטרך להתמודד עם פליטות גזי החממה המוגזמות, שמחלקן ניתן היה להימנע. האירוע שיימשך כחודש במדינה הזעירה ייצר זיהום גדול יותר מהפליטות שייצרו 27 מדינות באפריקה בשנת 2020.

קטאר לא העריכה נכון את הפליטות מבניית שבעת האצטדיונים. מלבד הנזק הפחמני והסביבתי הכרוך בבנייתם ובקירורם, ישתמשו בהם רק שבועות ספורים והם יהפכו לפילים לבנים

ענף הכדורגל מייצר פליטות דו־חמצניות השוות לאלו של מדינה בסדר גודל של פולין. בפיפ"א מודעים לחומרת המצב, ולכן בוועידת האקלים ב־2021 חשפו את התוכנית האסטרטגית של הארגון לצמצם את הפליטות לחצי עד 2030 אולם סביר מאוד להניח שזה פשוט לא יקרה. קטאר היא דוגמה מהדהדת. פיפ"א הוא שבוחר היכן ייערכו המשחקים ויש לו השפעה על מידת התרומה הסביבתית שלהם. כדי לארח את המשחקים בקטאר נדרשו מאמצים חסרי תקדים שכללו הקמת אצטדיוני ענק ותשתיות אירוח לתיירים בכמות של כמעט מחצית מאוכלוסיית המדינה. כעת גם הארגון עצמו מואשם בכך שהוא מסייע לטיוח הירוק הקטארי.

נתח נכבד של הפליטות המזהמות יגיע מהטיסות התכופות בימי המשחקים. מאחר שאין מקום בקטאר לארח את כל תיירי הכדורגל, מדי יום ינחתו יותר מ־168 טיסות של אוהדים שילונו בעומאן, כווית ואיחוד האמירויות. וכך, המונדיאל בקטאר יהפוך גם להיות המונדיאל המעופף עם תנועה בלתי פוסקת של מטוסים מזהמים.

בנוסף, קטאר לא העריכה נכונה את הפליטות מבניית שבעת האצטדיונים שיוקדשו למשחקים ונבנו עבורם במיוחד. את הפליטות יש לחשב לפי אורח החיים המלא של המתקנים ולא רק לפי ימי פעילותם במונדיאל. האם בניית אצטדיונים ממוזגים ורצופי דשא באמצע המדבר יכולה להיות ניטרלית פחמנית? התשובה לכך שלילית. מלבד הנזק הפחמני והסביבתי הכרוך בבנייתם ובקירורם, האצטדיונים שהוקמו בקול תרועה יהפכו לפילים לבנים. ישתמשו בהם בערך 70 יום, הם ייצרו פליטות גזי חממה פי 2 יותר מההערכות של פיפ"א, ועתידם לוט בערפל. חלקם, אולי, יפורקו ויעשו דרכם למדינות אפריקה. האצטדיונים צפויים ליצור זיהום אוויר עצום, גדול יותר מאשר כל בניית אצטדיון אחר עבור מונדיאל במדינה עם קהל כדורגל שמגיע למשחקים המקומיים (מה שלא ממש קורה בקטאר). הקטארים ניסו להרגיע את הרוחות, וטענו שעם תום המשחקים, יימצא שימוש אחר לאצטדיונים שנבנו תוך זיהום ועמל רב. אולם ההיסטוריה הקרובה מלמדת שכדאי להטיל ספק רב באותה הצהרה. רבים מהאצטדיונים שנותרו מהמונדיאלים ברוסיה, ברזיל ודרום אפריקה הם כיום פילים לבנים – ובכל המדינות הללו יש תרבות כדורגל אמיתית.

הדשא באצטדיונים הקטאריים יצרוך לפחות 10,000 ליטר מים בכל יום. באין בנמצא כמעט גישה למים מתוקים, מתקני המונדיאל יסתמכו על התפלה, הליך מזהם הכרוך בשימוש רב באנרגיה, בעיקר בנפט ובגז, לצד זיהום של מי הים, בשל התמלחת המוזרמת אליהם כחלק מהליך ההתפלה.

ומה באשר לאנרגיה? אין מה לצפות לאנרגיה מתחדשת באצטדיונים המהודרים. כיום אנרגיה מתחדשת ממלאת תפקיד זניח מאוד במגזר החשמל בקטאר: 0.1% בלבד, לעומת 99% של אנרגיה הנסמכת על מקורות מזהמים. עד סוף השנה צפויה המדינה לחבר לרשת שדה סולארי ראשון של 800 מגה־ואט, אך הוא לא יקזז את מלוא הפליטות, וישמש מדינה שבין כה נגררת הרחק מאחורי העולם במעבר לחשמל נקי.

כדי לפצות על הזיהום הרב שייווצר מהאנרגיה המזהמת שיצרכו האצטדיונים, הטיסות, השינוע והלנת המבקרים, בקטאר הצהירו שיקזזו את הפליטות עם פרויקטים של אנרגיה מתחדשת בטורקיה ובסרביה. ואולם הפרויקטים שקטאר תזרים אליהם כסף, תוכננו לקום גם ללא עזרתה, ולכן מימונם לא משפיע בפועל על הפליטות.

וזו לא הבעיה היחידה. בפיפ"א טוענים ש"קטאר התחייבה להקטין ולקזז את פליטת הפחמן ולקדם פתרונות בני־קיימא עבור קטאר ואזור המזרח התיכון". לדברי הקטארים, האצטדיונים שנבנו לא יתרמו ולו גרם אחד של פליטות מעבר לפליטות הגלובליות. הם הבטיחו "לקזז פליטות", ובתמורה לזיהום שיגרום המונדיאל הם יקימו 238 פרויקטים ירוקים, שיפצו על הנזק ויאפסו אותו. אבל מומחים טוענים שתוכניות הקיזוז לא מסוגלות להסיר פחמן מהאטמוספרה והן משמשות בעיקר ככלי למירוק התדמית. נכון לעכשיו, לפי דיווח של המגזין “Josimar”, רק 6 פרויקטים מאותם 238 ייצאו לדרך ויעילותם מוטלת בספק.

חברות רבות מתהדרות בכך שהן "סביבתיות" משום שהן מקזזות את הזיהום שלהן עם פרויקטים ירוקים. בעולם מנסים להילחם בתופעה המשמשת פתח לגרין וושינג (ניסיון להסוות את הנזק לסביבה ולאקלים ביוזמות ירוקות שקריות, מטעות או מוגזמות בתיאורן). מנגנוני קיזוז יוצרים אשליה שניתן להגיע לפתרון לפליטות ללא מאמצים וללא הפחתה בפועל, אף שאין בכך ממש, ולעתים קרובות מדי גם לא באמת מקזזים את הזיהום שנוצר בשטח.

הקטארים הבטיחו לשתול 16 אלף עצים ולפתח חווה עם מאות אלפי שיחים על פני 42 דונם כדי לפצות על הזיהום, אולם ספק רב אם אותם עצים וצמחים ישרדו את חום המדבר

כחלק משיטת ה"קיזוז" שתאפשר לקטאר להתהדר במונדיאל עם ״אפס פליטות נטו", המדינה המארחת הבטיחה לשתול 16 אלף עצים ולפתח חווה עם מאות אלפי שיחים על פני 42 דונם בלב המדבר. אולם ספק רב אם הצמחייה לא תזיק למערכת אקולוגית שבה איננה נמצאת באופן טבעי. מה גם שהסיכויים של אותם עצים וצמחים לשרוד את החום הקטארי קטנים עד בלתי קיימים. הטענה שעצים יקזזו את הפליטות מטעה. בעוד פליטות הפחמן של המונדיאל בקטאר יחממו את האטמוספרה וייצרו נזקים מיידיים שיותירו חותם למשך שנים רבות, העצים – אם יצמחו – יהיו אפקטיביים רק בעוד יותר מעשור, וגם אז לא יספחו את כלל הפליטות שיצר אותו אירוע נקודתי בשלהי נובמבר. בפיפ״א דחו את ההאשמות בדבר קיזוזי הפחמן והפחתת חומרתן של הפליטות.

רוסיה וקטאר, שתי המארחות האחרונות של המונדיאלים, זכו בכבוד לארח את העולם בזכות כספי נפט וגז שסייעו להשחית את העולם. במהלך המכרז על אירוח המונדיאל מנהיגי קטאר ורוסיה הגיעו לסיכום על כמה דברים. הראשון, רוסיה תזכה באירוח מונדיאל 2018 בהמלצה וסיוע של קטאר, וקטאר תקבל את המלצתה וסיועה של רוסיה לאירוח מונדיאל 2022. כך הן חילקו את קניית הקולות. ההסדר הזה התבסס על הסכם נפט גדול בין שתי המדינות, שבמסגרתו קטאר הסכימה לפתח את שדות הנפט של חצי האי ימאל בצפון סיביר. התיווך בין הצדדים נעשה בעזרת הבכיר בפיפ"א לשעבר, מוחמד בין חמאם.

העולם כעת הוא בן ערובה של המדינות המייצרות נפט וגז. קטאר היא למעשה אחת משלוש המדינות לצד סעודיה ורוסיה שמתכננות להרחיב באופן המסיבי ביותר את ייצור הגז והנפט שלהן עד סוף העשור. ומדובר בעשור שבו מזהירים מדענים כי יש לחתוך את פליטות גזי החממה בכ־45% כדי להימנע מהחמרה משמעותית של אירועי קיצון אקלימיים. השימוש בפחם, נפט וגז הוא המחולל העיקרי של המשבר האקלימי, המניע אסונות ענק ברחבי העולם על בסיס יומי, בהם נפגעים מיליוני אנשים, בעיקר במדינות עולם שלישי. מערכות אקולוגיות גוועות נוכח השינויים הללו, ועלולות להשתנות לבלי הכר. אך לא רק משבר אקלימי על הפרק, אלא גם זיהום אוויר יומיומי ההורג כבר עכשיו כ־7 מיליון בני אדם בשנה בהערכת חסר, לפי ארגון הבריאות העולמי.

חלק ניכר מאותו זיהום הוא תוצר של שריפת פחם, נפט וגז. מחקרים מגופים כמו אוניברסיטת סטנפורד מראים שברוב המדינות אפשר לעבור למערכות אנרגיה מבוססות על אנרגיה מתחדשת, אולם מדינות המפרץ מפעילות לחץ כלכלי על ממשלות זרות רבות כדי שיישארו תלויות בגז ובנפט.

לדברי פרופ׳ דני רבינוביץ', חוקר היבטים חברתיים ופוליטיים של משבר האקלים מאוניברסיטת תל אביב, אירוע הספורט בקטאר לא משפיע באמת על יחסה של המדינה המארחת לסוגיות הסביבתיות. ״כשיש מהלך יח"צני, הרבה ארגונים לא עומדים בפיתוי ועוטים את הגלימה הירוקה. בחלק מהזמן זה גם עובד בשבילם. 'ההתיירקות' של קטאר ושל פיפ״א עובדת על חלק מהציבור", אומר רבינוביץ'. "בהיבטים היסטוריים, מדינות המפרץ אחראיות באופן עקיף לכ־40% מהפליטות הנמצאות כעת באטמוספרה מפני שהן המקור לדלקים הנמכרים למערב ונשרפים ברחבי העולם. קטאר עצמה היא מדינה עם פליטות גזי חממה לנפש מהגבוהות בעולם. זה קשור לאורח החיים: זאת מדינה עשירה, שמסבסדת לאזרחיה את מוצרי האנרגיה. ליטר בנזין יכול להימכר שם במחירים של 60 סנט, ומחירי הגז ברצפה. הממשלה מסבסדת את הציבור הרחב, כדי לפצות על כך שעיקר הרווחים מהנפט והגז הולכים רק לאליטות. המדינות האלו, גם מבחינת ההישענות שלהן על מכירה של דלקים מחצביים לאורך זמן וגם הצריכה הפנימית, הן דוגמאות למדינות שתרמו להתפתחות משבר האקלים הרבה יותר ממשקלן הסגולי באוכלוסייה העולמית".

רבינוביץ' סבור שמדינות המפרץ הפרסי צריכות להיות ראש גשר שמוביל בהשקעות ירוקות בעולם. "יש להן כל הנתונים: שמש, שטחים שניתנים לניצול, המון הון צבור ויכולת לעשות אינטגרציה של טכנולוגיות", הוא אומר. "אם הן היו הולכות על העניין הזה, זה היה משנה את התמונה. אבל הן תלויות בנפט ובגז. ההנהגות שם צריכות להיות ממש מרחיקות ראות כדי לחשוב שבסוף עידן הנפט והגז הן יישארו עם כלכלות שבורות, ולכן הן צריכות לעשות כבר עכשיו את המעבר. בינתיים אין סימנים כאלו. הן מפגרות אחרי מדינות אחרות שיש להן תנאים הרבה פחות מזמינים".

"הקטארים נופלים בהרבה מאיחוד האמירויות, למשל, ברצון שלהם לעבור לאנרגיות מתחדשות", מוסיף רבינוביץ'. "היו כאלו שקיוו שהקטארים ילכו לכיוון הזה בגלל המונדיאל, אבל בגדול הם הצליחו להימנע מכך וזה עבר מתחת לרדאר. זה לא הוצב להם כתנאי. אלו שקיוו שהמונדיאל ידחף אותם לכיוון הנכון, התבדו״.