מוגנים מפני תביעות? החלטות דירקטורים מול הרפורמה המשפטית

השאלה האם חברה צריכה לפעול להשאת רווחיה, או שהיא נדרשת לפעול גם למען כלל מחזיקי העניין (Stakeholders) מעבר לבעלי מניותיה (בהם צרכנים, עובדים, ספקים והסביבה), היא נושא לוויכוח מזה שנים.

המחלוקת הציבורית הקשה בנוגע לרפורמה המשפטית עשויה להיות מקרה בוחן מהותי של הנושא. זאת, בין היתר, בהתחשב בעמדות המוצגות על-ידי חברות ציבוריות בנוגע לרפורמה – ואף פעולות אקטיביות שהן מבצעות הנוגעות לעניין.

כך בין היתר רשת ביג, שהודיעה על הצטרפות לשביתה בעקבות העברת החוק בנושא עילת הסבירות בקריאה ראשונה. בהמשך, לאחר ויכוח ציבורי שפרץ, ולאחר קריאות להחרמת הרשת מצד תומכי החקיקה, הבהירה והודיעה כי לא תכפה על החנויות במתחמיה לשבות.

לפי פרסומים שונים, חברות ציבוריות נוספות צפויות להידרש לנושא בתקופה הקרובה. הוויכוח שחוצה את העם צפוי אפוא לחצות גם דירקטוריונים של חברות, בשאלת החקיקה לגופה, אך חשוב מכך לענייננו – לגבי שאלת הצורך או התועלת של החברות בהבעת עמדה פומבית או נקיטת פעולה, כזו או אחרת, בתגובה לחקיקה.

החלטותיהן של החברות בנושא אינן עומדות בחלל משפטי ריק. מעבר להיבטים הצרכניים, התקשורתיים והאחרים שהחלטות כאלה עתידות לעורר, הן תתקבלנה, בסופו של יום, על רקע אקטיביזם מוגבר של בעלי המניות בישראל. בשנים האחרונות (בין היתר בעקבות הקמתה של המחלקה הכלכלית בבית המשפט בתל אביב), מגישים בעלי המניות בישראל מספר הולך וגדל של תביעות נגזרות נגד דירקטורים ונושאי משרה.

מגישי התביעות הנגזרות טוענים שהדירקטורים קיבלו החלטה (ובמקרים מסוימים, שלא קיבלו החלטה) שגרמה נזק לחברה. בהתאם, גם החלטותיהן של חברות בנוגע לחקיקה צפויות להיבחן על-ידי בעלי המניות, על כל הנובע מכך.

פסק דין בעניין וולט דיסני שפורסם לאחרונה ממש על-ידי בית המשפט בדלאוור (ממלכת התאגידים) שופך אור על המצב המשפטי המסתמן בהקשר זה מעבר לים. באותו עניין, בית הנבחרים בפלורידה העביר חוק האוסר על שיח בענייני מיניות ומגדר בכיתות נמוכות.

לאחר מספר ישיבות דירקטוריון בנושא, ולאחר שיחות שניהלה עובדי החברה, דיסני יצאה פומבית כנגד החוק. הדבר הוביל לעימות גלוי שלה עם מושל פלורידה, שפעל לביטול איזור מס מיוחד שניתן לדיסני - אלה הובילו לירידה במחיר המניה.

בעקבות כך, בעל מניות בחברה הגיש בקשה לקבלת מסמכים לצורך הגשת תביעה נגזרת, בטענה כי קיים חשש כי הדירקטורים שמו שיקולים פוליטיים אישיים שלהם לפני טובת החברה. המבקש טען שבכך הפרו הדירקטורים את חובותיהם כלפי דיסני, תוך שהם מתעלמים מההשלכות הפיננסיות של מהלך זה.

בית המשפט בדלאוור דחה את הבקשה, בקובעו כי החלטות הדירקטוריון היו מוגנות, הלכה למעשה, על-ידי "כלל שיקול הדעת העיסקי" (Business Judgement Rule). בהקשר זה, נקבע כי קיים לדירקטורים שיקול דעת לנווט את האסטרטגיה של החברה, לרבות בעניינים פוליטיים וחברתיים. זאת, תוך שהוא עומד על כך שמגוון הדעות בנושאים פוליטיים בקרב הדירקטורים, ההנהלה, בעלי העניין השונים ובעלי המניות, אכן מלמדים כי נקיטת עמדה טומנת בחובה סיכונים והזדמנויות, שהדירקטוריון הוא זה שצריך לשקול אותם.

הדירקטוריון, כך נקבע, הוא זה שצריך לבחון את היתרונות והחסרונות הקיימים בנקיטה או אי-נקיטה של מהלך בנושא. בהקשר זה, קבע בית המשפט כי הדירקטוריון של וולט דיסני לא זנח את חובותיו, אלא קיים דיון, בסופו גובשה עמדת החברה, גם אם אינה מקובלת לגופה על-ידי בעל המניות התובע (דבר שהוא לגיטימי כשלעצמו).

ימים יגידו האם הליכי ליטיגציה, כפי שננקטו בעניין דיסני, יהיו מנת חלקן של חברות גם בישראל. כך או כך, נראה כי הדירקטוריונים והייעוץ המשפטי של החברות צריכים להביא בחשבון הליכים פוטנציאליים שהסוגיה תעורר. לפיכך, רצוי כי החלטות בנושא יתקבלו על-ידי דירקטוריון החברה לאחר קיום דיון מעמיק ומסודר, ולאחר שיישקלו (בין השאר), היבטים צרכניים, תקשורתיים ואחרים הקיימים בכל החלטה שתתקבל, לכאן או לכאן.

עו"ד נועם זמיר הוא שותף במשרד ש. הורוביץ ושות'; עו"ד עמית הירש הוא, שותף במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי ושות'.