מימין: מנכ"ל בלאקרוק לארי פינק ומנכ"ל ג'יי.פי מורגן ג'יימי דיימון | צילומים: רויטרס, בלומברג
פרשנות
בוול סטריט מייחלים להאטה כדי להימנע ממיתון
מיקרוסופט כבר הורידה תחזיות בשל האינפלציה וראשי ענקיות הפיננסים מזהירים מסופה כלכלית ממושכת. התקווה היא שהרוחות הנוכחיות יספיקו כדי לקרר את המשק, ובכך ימנעו העלאות ריבית אגרסיביות שיגררו אותו למיתון וינגסו דרמטית ברווחי החברות
חכמת הבדיעבד היא ככל הנראה החכמה הקטנה ביותר. וזה לא שאין בה ערך, להפך – היא מאפשרת להסיק מסקנות, לנתח את שהתרחש ולגזור דרכי פעולה אפשריות בנוגע לעתיד לבוא. בנוסף, מדובר גם בחכמה הנרטיבית ביותר. כלומר, כשמתבוננים לאחור, חלקי הפאזל מתיישבים זה עם זה בצורה הדוקה, כך שההסבר שניתן למה שאירע בדיעבד נראה לעיתים לא רק כהסבר הטוב ביותר, אלא כמעט כהסבר המתבקש והיחיד.
כך, במרץ 2020, כשהקורונה הפכה את חיינו על פיהם בכל המובנים, והבורסות נפלו בקצב מהיר מזה של המשבר העולמי של 2008, הכאוס נכח בכל מקום; אולם בדיעבד, לאחר שהחל ראלי בשווקים שנמשך עד לסוף 2021, כולנו חכמים, כולנו נבונים וכולנו יודעים לומר בע"פ את התורה שמסבירה שהתנועה הזו נוצרה כתוצאה מנחישות של הבנקים המרכזיים שלא לאפשר לשווקים ליפול, שבאה לידי ביטוי במדיניות מוניטרית מרחיבה מאוד של ריבית נמוכה והזרקות נזילות בהיקפים חסרי תקדים.
כולנו גם יודעים לומר היום שהדבר יצר קרקע פוריה מאין כמותה לאינפלציה שהרימה את ראשה השנה בחדות, שיחד עם המשבר בשרשראות האספקה שהחל עוד בקורונה וטרם הסתיים, ועם הפלישה הרוסית לאוקראינה שהביאה לזינוק גלובלי במחירי האנרגיה, הובילה לטלטלה הנוכחית בשווקים, שאין לדעת עד מתי תימשך. וכידוע, אין דבר שהשווקים אוהבים פחות מאי־וודאות.
הבנק המרכזי האמריקאי, הפדרל ריזרב (הפד), לא זיהה בזמן את האינפלציה ואת העוצמה שלה. בתחילה, הסביר היו"ר ג'רום פאוול שהיא זמנית ותחלוף כשהקורונה תדעך והפקק שיצר את השיבושים בשרשראות האספקה ייפתח. לאחר שהתבדה, התחלפו הזמירות וכעת הפד אומר שמדובר באינפלציה עקשנית שהוא נכון להילחם בה. הכלי המרכזי שעומד לרשותו, העלאת ריבית וצמצום המאזן אדיר המימדים של הפד, הוא כזה שמכניס את השווקים לחרדה.
כולם נרטבים
וכך, במהלך הימים האחרונים השמיעו דמויות בכירות במשק האמריקאי אזהרות ותחזיות קודרות ביחס לעתיד. ג'יימי דיימון, מנכ"ל ענקית הבנקאות ג'יי.פי מורגן, הזהיר מפני סופת הוריקן שמתקרבת לכלכלת ארה"ב וקרא לכולם להתכונן. "זאת סופת הוריקן. כרגע די שמשי, מצב הדברים בסדר, כולם חושבים שהפד יצליח לטפל במצב. אבל סופת ההוריקן נמצאת ממש בחוץ. היא נמצאת במורד הדרך והיא בדרכה אלינו. אנחנו לא יודעים אם זו סופה קלה יחסית או סופה הרסנית כמו הוריקן סנדי. אז כדאי לכם להכין את עצמכם (Brace yourself)". לדברי דיימון, "הפד חייב לצמצם את המאזן שלו כדי להפחית את הנזילות בשוק. במקביל, גם בנקים מרכזיים אחרים יצמצמו את המאזנים שלהם בשנים הקרובות, ככל הנראה. זה אירוע שלא היה אף פעם בעבר ויכול לגרום לזעזועים רציניים". ולכן הוא מסיק ש"קברניטי הפד חושבים שהם יכולים לשלוט במצב ולא לגרום למיתון, אבל זה לא ממש נכון".
בכך התכוון דיימון לשאיפה של הפד - שכבר העלה את הריבית ב־0.5% לראשונה מאז שנת 2000 – ליצור "נחיתה רכה" לכלכלה. כלומר, הורדת האינפלציה בכלים מוניטריים מקובלים בלי לגרור את המשק למיתון. על כך אמר פאוול כי "זו תהיה משימה מאתגרת, והיא הפכה ליותר מאתגרת בחודשים האחרונים".
דברים ברוח דומה לזו של דיימון אמר לארי פינק, מנכ"ל ומייסד בלאקרוק, מנהלת הנכסים הפיננסיים הגדולה בעולם שחולשת על נכסים בהיקף של 9.6 טריליון דולר. לדברי פינק, "האינפלציה תישאר גבוהה במשך שנים, בעיקר בשל השיבושים בשרשראות האספקה". לדברי פינק, לפד אין את הכלים להתמודד עם האינפלציה משום שאין לו את הכלים לפתור את השיבושים בשרשראות האספקה.
כל אלו באים לידי ביטוי בעצבנות ובתנודתיות של השווקים. כך, מדד S&P 500 הציג תנודתיות גבוהה מאוד במהלך התקופה האחרונה, כשבמשך 31 ימי מסחר התנודות במסחר התוך־יומי עמדו על 1% ומעלה. מדובר ברצף התנודתי השני באורכו בעשור האחרון. את חודש מאי סיים המדד שכולל את 500 החברות הגדולות בארה"ב ללא שינוי, אולם מתחילת השנה הוא ירד ב־14.3%, כשבמהלך מאי התקרב לירידה של 20% מהשיא, מה שהיה מכניס אותו לטריטוריה דובית באופן רשמי – טריטוריה שאליה כבר הגיע הנאסד"ק, המדד עתיר מניות הטכנולוגיה, שירד בכ־24% בחצי השנה האחרונה.
החששות האלו מקבלים גם ביטויים שונים בשטח. חברות כמו פייסבוק (או בשמה החדש – מטא), אובר ומתחרתה ליפט הודיעו על ירידה חדה או הקפאה בקצב גיוסי העובדים; ואילון מאסק, בעל השליטה בטסלה, הודיע ש־10% מהמשרות יקוצצו, זאת לאור התחזית שלו שהמשק ייכנס למיתון של 12—18 חודשים.
ביום חמישי האחרון הודיעה מיקרוסופט, החברה האמריקאית הגדולה בעולם והשנייה בגודלה בתבל במונחי שווי שוק, על הורדת תחזיות לרבעון הקרוב, וזאת בשל התחזקות הדולר על רקע המהלכים המוניטריים שנועדו להילחם באינפלציה. ענקית הטכנולוגיה צופה כעת רווח של 2.24 דולר למניה, בעוד שבתחזית הקודמת הרווח הצפוי למניה עמד על 2.28 דולר. הדבר עורר דאגה גם ביחס לצפוי ליתר ענקיות הטכנולוגיה, שכן גם הן רגישות מאוד לזינוק בדולר. כ־50% מהמכירות של מיקרוסופט ב־2021 היו מחוץ לארה"ב. אך גם אלפאבית, החברה־האם של גוגל, מכרה בעיקר מחוץ לארה"ב (54%), בדומה לפייסבוק (56%) ואפל (58%).
ואם החברות החזקות והרווחיות ביותר בעולם מאויימות על ידי האינפלציה, הרי שחברות קטנות יותר הן בוודאי פגיעות לא פחות, אם לא יותר. בעיקר אם מדובר בחברות שאינן רווחיות. לפי מחקר של אוניברסיטת מיניסוטה שפורסם לאחרונה, 61.6% מהחברות שנסחרות בארה"ב אינן רווחיות, נכון לסוף 2020 - יותר מפי 3 בהשוואה למצב ב־1970, אז שיעורן עמד על 18.3%, ולא רחוק מהנתון של שנת 2000, רגע לפני התפוצצות בועת הדוט.קום, אז שיעור החברות הזה עמד על 59%. והרי כשהריבית עולה, הדבר משפיע בצורה דרמטית על השווי של חברות רבות שמגלות שהריבית אינה עושה חסד עם ההיוון שמכווץ את התחזיות הפיננסיות שלהן.
המאקרו גבר על המיקרו
ישנם, כמובן, הבדלים גדולים בין החברות השונות. חברות הביג־טק הן לא חברות חלום טכנולוגיות, ובזמנים של אינפלציה וחשש ממיתון, חברות ערך וחברות מתחומי הבנקאות והאנרגיה יכולות לספק מקלט למשקיעים. במילים אחרות, טלטלות בשווקים הן גם הזדמנויות. אלא שכשאת המצב בשווקים מכתיבה בעיקר תמונת המאקרו, למניות של החברות השונות יש נטייה גוברת לנוע כקבוצה אחת. כך, הקורלציה בין המניות המשמעותיות ביותר במדד S&P 500 בשלושת החודשים האחרונים קפצה מ־0.37 בתחילת אפריל ל־0.47 בסוף השבוע האחרון. הקורלציה באופן ההתנהגות של המניות נמדדת בטווח שבין 0 ל־1, כש־1 מסמל קורלציה מלאה.
הדבר בא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שביום חמישי, למרות שמניית מיקרוסופט ירדה בשל הורדת התחזית, המדדים המרכזיים סיימו את היום בעלייה. זאת משום שהמדינות החברות באופ"ק הסכימו להגדיל את תפוקת הנפט, כדי לחפות על המחסור שנוצר בשל הסנקציות על רוסיה, ותקווה מתגברת שסין תסיר חלק מההגבלות שמתדלקות את השיבושים בשרשראות האספקה. המאקרו גבר על המיקרו.
וכך נוצר המצב שבו באופן אחיד למדי החברות בארה"ב, גדולות כקטנות, מייחלות לכך שתתרחש האטה מסויימת בכלכלה, שתביא להתמתנות של האינפלציה, שכבר הגיעה לשיא של 40 שנים, מה שייתר מהלכים של העלאת ריבית אגרסיבית מצד הפד שעלולה להכניס את המשק למיתון או למצב של סטגפלציה – שילוב של מיתון ואינפלציה. כל הגורמים האלו, יחד ולחוד, מאיימים לנגוס באופן מורגש ברווחים ובשוויים של החברות, מה שיביא לפגיעה משמעותית גם בחסכונות השונים של הציבור.
בכירי ענקיות הפיננסים בוול סטריט אמנם מזהירים מפני הסופה, שחלילה לא יאמרו שהם לא נערכו אליה, אך הם ישמחו לראות שהיא סטתה ממסלולה או נחלשה בהפתעה.