התרגיל של סמוטריץ': רוב הגזירות יישארו על הנייר

לפני כשבוע וחצי שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ביצע בדיקה חריגה, על גבול ההזויה: הוא התייעץ עם גורמי המקצוע האם ניתן להעביר רק את הכספים הקואליציוניים שתוכננו בתקציב 2024 המקורי, אך מבלי להעביר את התקציב כולו. כלומר רק לחלק את השוחד הפוליטי בהיקף 5 מיליארד שקלים (מתוך כלל כספים קואליציוניים של 8 מיליארד שקל) אבל בלי כל הנטל הכרוך בתקציב מדינה מלא לרבות הגזירות הנדרשות על ידי אגף התקציבים באוצר ועל ידי נגיד בנק ישראל שהוא היועץ הכלכלי לממשלה.

באופן לא מפתיע הגורמים עימם התייעץ הבהירו לו שהדבר אסור בהחלט. רק אז הבין שר האוצר שאין לו ברירה: הוא חייב להעביר תקציב כדי לשמר את הקואליציה ולמנוע בחירות שלפי סקרים עשויות למחוק את מפלגתו מהמפה הפוליטית. כבר לפני שבוע וחצי הבינו כל מי שהיו צריכים להבין ואף השתכנעו כי שר האוצר של מדינת ישראל, שהוא פופוליסט קיצוני, אינו מעוניין להעביר שום תקציב ב־2024. את ההשראה הוא קיבל מראש הממשלה בנימין נתניהו שגם בשנת הקורונה "נהנה" מהחופש של ביזת הקופה הציבורית ללא תוכנית וללא גזירות. את הצרכים ל־2024 הציג הממונה על התקציבים יוגב גרדוס במכתב חריג ששיגר לסמוטריץ' לפני שלושה שבועות ונחשף ב"כלכליסט": ביצוע קיצוצים והתאמות במיסוי בהיקף שבין 25–30 מיליארד שקל תוך הזנקת הגירעון באופן חד־פעמי ל־4.5%–5% תמ"ג – לעומת צפי של 6% תמ"ג ללא גזירות. אלא שהערכות חדשות באוצר מדברות כבר על גירעון פוטנציאלי של 7.5% תמ"ג ללא גזירות. בנוסף, גרדוס הזהיר כי נדרש קיצוץ פרמננטי בהוצאות הממשלה של 25 מיליארד שקל נוספים כדי להחזיר את הגירעון המבני לתוואי סביר כפי שהיה ערב המלחמה.

היום הציג אגף התקציבים את הפירוט של אותן גזירות על פני 80 עמודים והן גזירות קשות ביותר שפוגעות פגיעה אמיתית ברמת החיים של האזרח, אך אין מילה על ביטול משרדים מיותרים, והקיצוץ בכספים הקואליציוניים התגמד ל־2.8 מיליארד שקל בלבד. לממשלה הזו אין לגיטימציה לבצע כל קיצוץ, בוודאי אם היא לא מקצצת באמת בכספים הקואליציוניים.

סמוטריץ' עושה קולות של "אחריות פיסקלית" אבל כבר ברור כי הוא מתכוון לחזור על התרגיל שביצע בהצלחה מרובה בתיקון תקציב 2023 גם לגבי תקציב המדינה המתוקן ל־2024. כלומר, כל השוחד הפוליטי יעבור כסדרו והרוב המוחלט של הגזירות בספרון ששחרר האוצר הן בגדר אות מתה לפחות בעיני סמוטריץ'.

אפילו משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות, הודה בפני עיתונאים כי הגזירות הן כה "הזויות" כך שלא נראה שיש לאוצר כוונה ליישם אותן והן נקבעו ללא מו"מ עם המשרד. בר סימן טוב, שגדל באגף התקציבים ומכיר אותו היטב, מבין שסמוטריץ' הוא זה שלא באמת מתכוון להוציא אותן לפועל. גם לא נתניהו שרואה את הסוף הפוליטי שלו מתקרב. זו מצגת שווא כדי שמחר הם יוכלו לומר "ניסינו לקצץ אבל לא הצלחנו".

גם בשבועות הראשונים של המלחמה, סמוטריץ' אמר שברור שנדרש סדר עדיפויות חדש תוך רמיזה עבה כי הוא יקצץ בעיקר בכספים קואליציוניים – אותם כספים שלא רק שלא תורמים ללחימה ולצמיחה אלא גם פוגעים בה. בהתחלה דובר על 2.5 מיליארד שקלים. אט אט סמוטריץ' שינה את הטון והחל לדבר על "תקציב מאחד" ועל "הסתה" של אויבי העם נגד חלקים ממנו (החרדים והימין הקיצוני שקיבל את המתנות). בסוף כל הקיצוצים החשובים נותרו בחוץ וזה נגמר בכ־800 מיליון שקל שכלל לא קוצצו שכן בימים האחרונים של 2023 אלה הוחזרו בהעברות בזק של הרגע האחרון בדלת האחורית. זאת באמצעות ועדת הכספים תחת חסותו של משה גפני מיהדות התורה, אחד מהמוטבים העיקרים של אותה ביזה שהתבצעה בעיצומה של מלחמה ואחרי מחדל איום שעליו גם סמוטריץ' וגם נתניהו אחראים. התרגיל של סמוטריץ' עבד יפה ולא מחליפים סוס מנצח: גם הפעם רוב הגזירות יישארו על הנייר של גרדוס.

מי שהבינו היטב את המהלך הם גרדוס עצמו – שראה צורך לכתוב מכתב לשר - והיום גם נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, שאף הוא נאלץ לכתוב מכתב – זהה למדי לזה של גרדוס, וממוען לרה"מ. העובדה שהן היועץ הכלכלי לממשלה והממונה על התקציבים נאלצים לכתוב מכתבים בהם הם מדגישים את החיוניות של העברת תקציב אחראי ומאוזן (שמותיר בתוכו גירעון עתק של כ־5% תמ"ג) – מדובר באירוע חריג. נגידים וממונים על התקציבים לא באמת צריכים לפנות לשר האוצר בכתב ולהזכיר לו מה תפקידו, מה החשיבות של תקציב, של מדיניות פיסקלית אחראית ובעיקר מהן הסכנות האורבות למשק אם הממשלה תעביר תקציב הכולל גירעון שיכול לזנק ל־145 מיליארד שקל ללא התאמות וללא קריאת כיוון ברורה לעתיד. הם עשו זאת מסיבה כפולה: ראשית, כי הם חוששים בצדק שהוא לא יעשה את זה. אך בעיקר, כי הם רוצים כיסוי כלשהו לעצמם על כך שהזהירו והניפו דגל אדום. המחיר ההתחלתי של אותו מחדל תקציבי שסמוטריץ' מתכנן ל-2024 – בהיקף הרבה יותר משמעותי מזה של 2023 כבר ידוע ומופיע בכל המכתבים: הורדת דירוג תחילה, התפרצות אינפלציונית, וסיכוי רב למשבר פיסקלי שיתגלגל לזירה הפיננסית (פיחות חד של השקל וזינוק של פרמיית הסיכון תוך זינוק בתשואות של אג"ח ממשלתיות). הסכנות הללו הן כבר מעבר לפינה.