האם הממשלה החדשה תצליח לרסן את האינפלציה?

העלייה בריבית בשבוע שעבר אינה המילה האחרונה במאבק באינפלציה. יש קונצנזוס בקרב מנכ"לים בחברות מובילות מהמגזר העסקי, לפיו עליות המחירים במשק יימשכו בשנת 2023 למרות המשך עלייה בריבית. זהו אחד הממצאים המרכזיים העולים מסקר מיוחד ששמו מדד אמון המנכ"לים אשר פותח בחברת הייעוץ קבוצת Sparks, בהשראת מדד אמון הצרכנים שמפרסמת הלמ"ס, אך בשונה ממנו – מתמקד בהצגת עמדתם של מנכ"לים בחברות עסקיות, אלו המצויים בליבת ייצור הערך של הכלכלה הישראלית.

המדד מתפרסם זו השנה השנייה, והוא משקף את רמת האופטימיות והפסימיות של בכירים במשק הישראלי לגבי מגמות שונות במשק. מטרתו היא לספק מידע המסייע באבחון מצב המשק, להוות כאינדקס המשקף ציפיות והערכות מנכ"לים ביחס למצב הכלכלי הצפוי של המשק הישראלי ל-12 חודשים הבאים. למעשה, הוא מיועד למקבלי החלטות במגזר העסקי ובמגזר הציבורי ככלי לתכנון מדיניות כלכלית ועסקית.

בסקר שעל בסיסו חושב המדד, נשלחו שאלות לכ-150 מנכ"לים ומנכ"ליות המצויים ברשימות תפוצה סגורות הכוללות חברות המייצגות ענפים שונים וגדלים שונים של חברות במשק הישראלי - כמו פנגו, ישראייר, גיתם, רשת מדיקה, הוט, אינטל, תמיר, גוליבר, הבורסה ליהלומים, סרוגו, בגיר ועוד. 80 מתוכם ענו על הסקר, ומאחר והמענה אנונימי לא ניתן לדעת מי מהם ענה, אולם בהחלט ניתן לדעת את התפלגות המשיבים ביחס לענפים השונים וגודל החברות שענו.

בסקר הנוכחי עלה, כי המנכ"לים מעריכים שמצב המשק יורע ב-2023 ביחס לשנת 2022, אבל העבירו מסר מאד ברור ושונה מאוד מהסקר שבוצע בדיוק לפני שנה, שבה המשפיעים העיקריים לגבי מצב המשק היו חיצוניים - כמו משבר ההיצע, קשיים בשרשראות האספקה והתנהגות צרכנית שהושפעה מביקושים כבושים. השנה, הם מבהירים, מצב המשק הישראלי תלוי בעיקר במדיניות הממשלה. מצב המשק בכלל ומצב משקי הבית בפרט, ישקפו בצורה מאוד ברורה האם הממשלה נהגה במדיניות נכונה, באחריות ובריסון, או שמא שלא.

אז בואו נכיר את תמצית הממצאים מהמחקר: מדד אמון המנכ"לים לשנת 2023 ביחס לשנת 2022, חושב כערך של 29.56 – כשהמשמעות היא ביטוי לפסימיות של המנכ"לים. 52.11% מהמשיבים העריכו כי המצב יחמיר מעט, ו-9.86% העריכו כי המצב יחמיר מאוד.

רון צור מנכ"ל קבוצת Sparks

בסקר זה, בלטה מידת האמון הנמוכה ביותר של המנכ"לים ביחס להערכתם להצלחת מאמצי הממשלה לריסון העלייה ברמת המחירים והאינפלציה. למרות הצפי של 73% מתוכם להמשך עלייה בריבית במהלך השנה - 69% מהמנכ"לים ביטאו הערכה פסימית ביחס לרמת המחירים הצפויה השנה. זאת ועוד - כ-76% מהמנכ"לים מעריכים כי מצב משקי הבית יורע. 57.14% העריכו כי המצב יחמיר מעט, ו- 18.57% העריכו כי המצב יחמיר מאוד.

בשונה מסקרים שמבטאים רק תמונת מצב, בסקר זה גם נאספו המלצות המנכ"לים למדיניות ממשלתית נדרשת לצורך ריסון האינפלציה, והנחת היסודות למחזור הצמיחה הבא.

הינה התמצית שלהם:

דבר ראשון – המנכ"לים הבהירו את חשיבות הלחימה באינפלציה לצד דרישה ברורה להפחתה בריבית; כמעט כל העונים לסקר דרשו מפורשות את הפחתת הריבית, בשל המחיר הבלתי נסבל לעסקים ועלויות המימון. לאור תשובות שנרשמו, עולה שהמנכ"לים מצפים שמדיניות פיסקאלית נכונה היא זו שתאפשר למתן את צורך השימוש בכלי הריבית לריסון האינפלציה, ובין השאר ציינו את אלו – כניסה ל"עסקת חבילה במשק", הקפאת התייקרות במוצרי בסיס (דלק, מים חשמל), ריסון תקציבי, לחימה במחירי הדיור בעיקר על ידי הגדלת ההיצע והקפאת שכר המינימום.

דבר שני – המנכ"לים דורשים את טיוב הסביבה העסקית, הקלה במיסים ותמרוץ עסקים; לאור תשובות שנרשמו, ההערכה היא כי עיקר המנכ"לים מצפים שמדיניות הממשלה תיבנה כמענה להאטה במשק ולקראת מחזור הצמיחה הבא, ובין השאר ציינו את אלו: (1) הצורך להפחתת מיסים אשר מכבידים על העסקים כמו מס חברות וארנונה (2) הפחתה ברגולציה ובירוקרטיה מכבידה (3) מתן בטחונות למערכת הפיננסית, עידוד מימון ואשראי עסקי מסובסד (4) עידוד תחרות תוך פתיחת השוק לתחרות, הגדלת מכסות ייבוא לצד חיזוק העסקים בישראל (5) עידוד יזמות ותמיכה בחברות הזנק לאור ירידה בהשקעות והקמת חברות סטארט אפ חדשות.

דבר שלישי - פריון; ההערכה היא כי המנכ"לים מצפים שמדיניות הממשלה תיתן מענה לבעיות הפריון הנוגעות לפערי השקעה בתשתית מחד, ומאידך – תיתן מענה לקיטון בהשקעות בסביבת ריבית גבוהה, התייקרות האשראי והירידה בהשקעות במיכון, אימוץ טכנולוגיות ייצור ועוד. בין השאר, המנכ"לים ציינו את הצורך בהשקעה בתחבורה ובתשתיות כך גם בהכשרות כמענה לצורכי המשק בעובדים מיומנים.

לסיום, אם אתם שואלים אותי מהי עמדתי האישית, אז אומר שהיא אופטימיות זהירה. ועל מה היא מבוססת? על הסיכוי האמיתי והכל-כך חשוב ליציבות. כי הרי זה רק נדמה שמדינת ישראל התרגלה למצב הכאוטי, שכמעט כל שנה מתקיימות בחירות, שמתחלפת ממשלה, ושאנחנו כבר כמעט כבר לא יודעים מיהם השרים, מי ראש הממשלה המרכזי, החליפי, ומי למעשה מנהיג את המדינה. אבל האמת היא, שמדינת ישראל לא באמת התרגלה. החברה והמשק הישראלי סבלו מאוד לא רק מטלטלות נגיף הקורונה בשנים האחרונות, אלא מכך שלא הייתה לנו במשך מספר שנים יציבות בעמדת ההנהגה, לא הייתה רציפות, והייתה יכולת מוגבלת מאוד לתכנן וליישם מדיניות.

כעת, לראשונה אחרי הרבה זמן, יש סיכוי למנהיגות המבוססת על יציבות. וכעת – הדבר החשוב ביותר הוא לבטא אחריות. כולנו יודעים מהן הדרישות להעלאות השכר והסכנות שבהן ללחצים אינפלציוניים נוספים, כולנו מרגישים את כובד המשקלו של יוקר המחיה, עד כמה חסרים עובדים מיומנים ומהי רמת הפריון הנמוכה ברוב ענפי המשק. הממשלה החדשה לא תיבחן רק בתוכניותיה לבסס משילות. היא תיבחן ביכולתה לעגן את נקודת העבודה שנדרשת להתייצבות המשק, הפחתת האינפלציה, הורדת יוקר המחיה והנחת הבסיס למחזור הצמיחה הבא, על ידי שינויים מבניים המחזקים את כושר הייצור של המשק.

רון צור הוא מנכ"ל חברת הייעוץ קבוצת Sparks