נסתדר בלי ארה"ב? השת"פ שהפך את ישראל למעצמת נשק

המשבר הנוכחי ביחסים עם ארה"ב מגיע דווקא כשהסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל נמצא בשיאו. החשש הגדול הוא שהחרפתו עלולה לפגוע בסיוע העתידי, שמשפיע על כושר ההצטיידות של צה"ל ומאפשר את עליונותו האיזורית.

חברת רפאל פרסמה השבוע את תוצאותיה הכספיות ל־2022, שכוללות שיא מכירות של כ־11.6 מיליארד שקל וצבר הזמנות שמתקרב ל־36 מיליארד שקל. החברה הוסיפה סקירה קצרה בתוצאות, שממחישה את עומק הקשר וגודל התלות של ישראל בממשל האמריקאי. רפאל וצבא ארה"ב השלימו אשתקד סדרה של ניסויי ירי משותפים במערכת כיפת ברזל, לאחר שהאמריקאים רכשו מישראל שתי סוללות. בתוכנית אחרת, רפאל כבר השיגה הצלחה בניסויים למערכת הלייזר "מגן־אור", שאמורה לשפר ולהוזיל משמעותית יירוט רקטות ופצצות מרגמה. לתוכנית הפיתוח של מערכת הלייזר הצטרפה בחודשים האחרונים גם ענקית הנשק האמריקאית לוקהיד־מרטין, שתשתתף בשיווק שלה בארה"ב ובעולם.

ולוקהיד־מרטין לא לבד. רכיבים הקשורים לטילי היירוט של כיפת ברזל מיוצרים בעשרות מפעלים בארה"ב, מיובאים לארץ ומורכבים כאן. בפיתוח של מערכת היירוט קלע דוד שותפה Raytheon האמריקאית, ביחד עם הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים (MDA). בתוכנית טילי החץ 3 שהתעשייה האווירית היא הקבלן הראשי שלה שותפה בואינג.

בשבועות האחרונים ישראל נזקקה לאישור מיוחד מהבית הלבן ומהפנטגון כדי לפתוח במשא ומתן עם משרד ההגנה של גרמניה על עסקה למכירת מערכת החץ 3. אם העסקה תצא לפועל היא תהיה העסקה הביטחונית הגדולה בתולדות המדינה – יותר מ־3 מיליארד יורו.

כל אלה מבטאים על קצה המזלג את עומק הקשר של ישראל עם ארה"ב, וזה רק ביחס למערכות הגנה אוויריות. בכל שנה הממשל האמריקאי מעניק לישראל לא פחות מ־3.8 מיליארד דולר כסיוע ביטחוני, סכום שנחשב לתמיכה הגדולה ביותר של ארה"ב במדינה אחרת. האמריקאים מרוויחים מזה בלעדיות וגישה על מערכות שהם רוצים מחד ומשמרים מקומות עבודה בתעשיות שלהם מאידך.

ההסכם שקובע את גובה הסיוע הנוכחי יצא לדרך ב־2019, מול הממשל האמריקאי בסוף כהונת הנשיא ברק אובמה. לפי אותן הבנות, הממשל יעמיד לישראל עד 2028 כ־38 מיליארד דולר שישמשו להתעצמות ולשימור היתרון האיכותי של צה"ל. ההסכם שידרג את הסכם הסיוע הקודם, שהיה מבוסס על העברה שנתית של 3.1 מיליארד דולר. עם זאת, באותן השנים ישראל גם הרבתה לפנות אל הקונגרס האמריקאי במסעות גיוס כספים למימון תוכניות פיתוח ייחודיות לרכיבים הקשורים להגנה האווירית שלה. התוספות האלה סייעו מאוד לממן את הפיתוח ואת ההצטיידות הראשונית בכיפת ברזל.

במהלך מבצע "שומר חומות" בעזה באמצע 2021 שוגרו אל ערי הדרום ולעומק המדינה כ־3,500 רקטות. סוללות כיפת ברזל פעלו מסביב לשעון, ויירטו כ־95% מהרקטות. האמריקאים עמדו בהבטחתם לישראל ולפני כשנה העבירו לה כמיליארד דולר כדי להקל עליה בשיקום מלאי טילי היירוט שעומדים לרשותה.

בזמן ששרים בממשלה שולחים את טייסי חיל האוויר "לעזאזל" ומכנים אותם "נמושות", הולכת ונשלמת הקמת הטייסת השנייה של מטוסי חמקן מסוג F־35 שנרכשו מלוקהיד־מרטין. בקרוב ישראל תצטרך להחליט אם לרכוש טייסת חמקנים שלישית או טייסת הפצצה שמבוססת על דגם חדיש של מטוסי F־15 של בואינג. במקביל, בחיל האוויר נערכים גם לקליטת מסוקי הסער החדשים מסוג CH־53K של לוקהיד־מרטין שיחדשו את המערך המיושן של מסוקי היסעור.

בשנים הקרובות אמורים להימסר לחיל האוויר גם מטוסי תדלוק אווירי מסוג KC־46 שארבעה מהם כבר הוזמנו מבואינג מתוך שמונה בסך הכל שהקונגרס האמריקאי אישר. נכון לעכשיו, מטוס ראשון מסוג זה יסופק לישראל ב־2026. בלי מתדלקים כאלה היכולת של ישראל לתקוף את מתקני הגרעין באיראן נעשית מורכבת מאד עד בלתי אפשרית.

גם ביבשה ישראל נסמכת על יכולות אמריקאיות. כך, בימים אלה חלק מיחידות השדה של צה"ל עומדות לקלוט את הנגמ"ש הגלגלי החדש שפותח בישראל ונקרא "איתן". רוב מערכותיו של הנגמ"ש החדש, בדומה לנגמ"ש נמ"ר של צה"ל, מיוצרים בארה"ב ונרכשים גם באמצעות כספי הסיוע. גם רכיבים משמעותיים התותח המתנייע (תומ"ת) החדש של חיל התותחים, שמשרד הביטחון החליט שאלביט מערכות תפתח, ייובאו מארה"ב כדי לאפשר את ההצטיידות בהם באמצעות כסף אמריקאי.

המחיר של מכונות המלחמה האלה עצום, ובלי הסיוע הביטחוני האמריקאי ישראל יכולה רק לפנטז עליהן. הצטיידותה בהן ממשאבי המדינה בלבד תהיה כרוכה בוויתורים כואבים בבריאות, בחינוך, ברווחה ורכיבים נוספים שהופכים מדינה לנורמלית. החלופה להן יכולה להיות אכזרית לא פחות, כמו השלמה עם מגמות ושינויים אזוריים שחלקם טומנים סיכונים משמעותיים ואף קיומיים לישראל.

במשך שנים ארוכות כספי הסיוע היוו גם כרית ביטחון לתעשיות הביטחוניות הישראליות בכל הקשר לרכש השוטף שמקיימים אצלן משרד הביטחון וצה"ל. מדובר ברכש שמבוסס על היכולת של ישראל להמיר 26% מכספי הסיוע האמריקאי מדולרים לשקלים, באופן שמעמיד לתעשיות הזמנות של יותר מ־800 מיליון שקל בשנה שמקורם בארה"ב.

ההסכם הנוכחי שיצא לדרך ב־2018 קובע כי החל מ־2025 רכיב ההמרה יבוטל ומיצוי כספי הסיוע יתאפשר רק באמצעות דולרים ורק בתעשיות הביטחוניות שפועלות או רשומות בארה"ב.

בשנים האחרונות ניכרת מגמה של הרחבת פעילות של תעשיות ישראליות גדולות בארה"ב תוך פתיחה של חברות בנות שפועלות ממנה, וזאת כדי לקבל ממשרד הביטחון הזמנות המבוססות על דולר־סיוע. בעוד שחברות גדולות מסוגלות להיערך לשינוי הזה, צפוי קושי בקרב החברות הקטנות והבינוניות, שאין בכוחן לבסס יכולות ייצור בארה"ב או לייצר שיתופי פעולה.

גורמים ביטחוניים הסבירו באחרונה את קדחת הנסיעות של המנכ"ל לשעבר של משרד הביטחון, האלוף (במיל') אמיר אשל ברחבי העולם בניסיון לקדם עסקאות ביטחוניות חדשות. מדובר בנסיעות שנועדו לפרוץ עבור החברות הישראליות שווקים חדשים, שיצמצמו את התלות שלהן בכסף האמריקאי.

אלא שמאז החתימה על הסכם הסיוע האמריקאי החדש, העולם כבר הספיק להתהפך כמה פעמים והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה, שלפני כחודש מלאה לה שנה, הפכה את יצרניות הנשק הישראליות לשחקניות נחשקות במגרש. שלוש חברות הנשק המרכזיות התעשייה האווירית רפאל ואלביט מחזיקות ביחד בצבר הזמנות כולל של כ־100 מיליארד שקל, מה שבהחלט ממתיק עבורן את גלולת ביטול רכיב ההמרה.