ההשקעה בטכנולוגיית אקלים בישראל מתכווצת בקצב מטריד

מספר חברות הסטארט-אפ בתחום האקלים גדל בשנת 2022 ב-13% והתחום כולו גייס 2.3 מיליארד דולר. למעשה, מכל דולר שהושקע בהייטק הישראלי הופנו 14 סנט לתחום האקלים, ואחת מכל שש חברות הזנק שהוקמו היא חברת אקלים-טק (כ-17% מחברות הטכנולוגיה שהוקמו). כך עולה מדוח רשות החדשנות ו-PLANETech, יוזמה משותפת של המכון הישראלי לחדשנות וקבוצת ההשקעות הבריטית Consensus Business Group של וינסנט צ'נגוויז.

הדו"ח מתפרסם בזמן שבוועידת האקלים בדובאי מציגה המשלחת הישראלית חברות הייטק מקומיות, שכן פיתוח תחום האקלים-טק מבחינת ממשלת ישראל הוא נדבך אסטרטגי בתרומתה העולמית למאבק במשבר האקלים.

הדו"ח מציג גם נתונים מדאיגים שעלולים להצביע על קשיים יחודיים שאיתם מתמודד הענף המקומי בהשוואה לעולם. תחום האקלים-טק דווקא גילה חסינות משמעותית לעומת תחומים אחרים בהייטק שנפגעו בשל המשבר הכלכלי העולמי ונאלצו להתמודד עם טלטלה מתמשכת. בדו"ח נטען שחסינותו נאמדת בכ-400%, שכן בין השנים 2021 ל-2022 בכלל ההשקעות בהייטק בישראל הייתה ירידה של 47% לעומת 10% בתחום האקלים-טק. אולם במחצית הראשונה של 2023 התמונה השתנתה, והתחום ספג ירידה משמעותית – דומה לזו של כלל המשק, של כ-60% בקירוב. זאת, למרות שבין השנים 2021-2018, המימון במדינת ישראל לתחום צמח ב-320% - שיעור גדול פי 2.6 משיעור הצמיחה הגלובלי. בסך הכול, במחצית הראשונה של 2023 עמדו ההשקעות בתחום בישראל על סך של 551 מיליון דולר.

הנתונים המתייחסים לחציון הראשון של שנת 2023 מעוררי דאגה, שכן תחום האקלים-טק הצליח לגלות חסינות יחסית בזירה העולמית גם בפרק הזמן הזה. בישראל המגמה נבלמה, והתחום חווה במחצית הראשונה של השנה ירידה משמעותית בהשקעות בדומה ליתר המשק המקומי, בניגוד לעולם. כך למשל, לפי דו"ח State of Climate Tech של ענקית היעוץ PwC שפורסם באוקטובר, השקעות הון סיכון והון פרטי בטכנולוגיית אקלים צנחו ב-40% משנה לשנה בשנת 2023 על רקע סביבה כלכלית מאתגרת וטלטלה גיאופוליטית, אך התחום השיג ביצועים טובים יותר ממגזרים אחרים בכלכלה, כאשר ההשקעות הפרטיות בכל המשק צנחו ב-50% ויותר.

הדו"ח ממפה כמדי שנה את כלל חברות האקלים-טק בישראל. לפי ממצאיו, כיום פועלות 784 חברות אקלים-טק (לעומת 694 בשנת 2021) החולשות על תחומים שונים ומגוונים; מהפחתת פליטות וסילוק גזי חממה, לחקלאות, מים, תשתיות, מזון ותוכנה. ההגדרה לתחום "אקלים טק" היא רחבה מאוד, ויכולה לכלול מגוון של חברות שאף עוסקות בנושא באופן עקיף, ולא כמטרת ליבה.

משנה לשנה אף נכנסות תחת ההגדרה הרחבה חברות שונות, ולכן ישנה שונות במספר החברות בין השנים – ומדידת הגידול או ההיקף של התחום עשויה להיות מורכבת. כך למשל, בדוח שפרסמה הרשות ביוני האחרון, רק כ-518 סטארט-אפים סומנו כ"אקלים-טק", פער של כ-266 חברות מהדוח הנוכחי. בנוסף, חשוב לציין כי חלק גדול מהחברות לא יודעות לכמת את התועלת האקלימית שלהן. לפי סקר שביצעה הרשות, רק 54% מהחברות מסוגלות לכמת את התועלת שתצמח לחברות אחרות משימוש במוצריהן במונחים של הפחתת פליטות גזי חממה באופן מלא.

כך או כך, נכון לשנת 2022, רוב החברות (44%) נמצאות עדיין בתחום הסיד, ופחות מ-8% מתוכן כבר חצו את סבב הגיוס B. כמו כן 52% מהמשקיעים בתחום בישראל הם מקומיים, ו-48% זרים – רובם מארה"ב. ניהול פחמן, סיכונים ולכידה וקיבוע פחמן הם שני התחומים המתאפיינים בנתח הגדול ביותר של חברות שהוקמו במהלך שלוש וחצי השנים האחרונות, אם כי חברות אלה טרם גייסו הון משמעותי.

רשות החדשנות הקצתה 16% מהתקציב שלה (71.4 מיליון דולר) ל-273 יוזמות שונות בתחום האקלים-טק בשנת 2022. הנתון הנוגע לרשות החדשנות מרמז על כך שישראל לא עומדת בהחלטת ממשלה שהתקבלה ביוני 2022, תחת ממשלת השינוי, לפיה עד שנת 2026 תקצה הממשלה כ-3 מיליארד שקל לתחום. הממשלה אז כינתה את ההחלטה "היסטורית", אך לא הצמידה לה תקציב וגלגלה את העיסוק בנושא לשנת 2023.

תחת ממשלת נתניהו הנושא לא תוקצב באופן ייעודי, אך ברשות החדשנות מעריכים בתגובה לשאלת "כלכליסט" כי בשנת 2023 תשקיע הממשלה למרות זאת באופן ישיר יותר ממיליארד שקל בתחום האקלים-טק ותעמוד ביעדים שהציבה. הסיבה העיקרית לכך אינה כסף חדש שיושקע בתחום בתקציבים יעודיים, אלא השתתפות ישראל בתוכנית "הוריזון" של האיחוד האירופי – כ-8 מיליארד שקל בשבע שנים. 30% מכספי תוכנית הוריזון מושקעים באקלים, ולכן ברשות מעריכים כי חלק יופנה לחברות ישראליות בתחום שייגשו למרכזי התוכנית. בשנת 2022, לפי הערכת הרשות, 22 מיליון יורו הגיעו לסטארט-אפים ישראליים בתחום דרך תוכניות הוריזון. ראוי לציין כי שיעורי ההצלחה בקבלת מימון לפרויקטים בהוריזון הם נמוכים, ועומדים על כ-19% בלבד אשתקד.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אומר כי "משבר האקלים הוא הסיכון הגלובלי המשמעותי ביותר העומד כיום בפני האנושות, כולנו מרגישים את השלכותיו כבר כעת. בישראל קיים פוטנציאל עצום בתחום וחובה עלינו להמשיך ולרתום את כל השחקנים הרלוונטיים ולוודא כי עומדים לרשותם הכלים הדרושים להמשך צמיחה ושגשוג". רשות החשדנות תאלץ השנה להתמודד עם האתגרים המקומיים הרבים לצד אלו הגלובליים, כדי למצוא את הדרך לסייע לתחום האקלים טק לזנק קדימה בישראל.

סקר שביצעה הרשות בקרב 210 חברות כחלק מהדו"ח המתפרסם כעת, מעיד על החסמים המשמעותיים שאיתם נאלצים היזמים הישראלים להתמודד ומהווים אף אתגר עבור רשות החדשנות, שתאלץ למצוא דרכים לרתום את הממשלה השנה לטיפול בנושא. שני הקשיים העיקריים שעליהם העידו המשיבים הם מימון ויכולות צמיחה ומעבר לייצור בסקאלה רחבה (סקיילאפ). לאחריהם, העידו היזמים כי הם נתקלים בקשיי רגולציה, מרחק משווקי היעד וזמינות אתרי פיילוט. על קשיים ביכולות צמיחה ומעבר לייצור בסקאלה רחבה העידו 40% מהחברות, בהשוואה ל-28% בשנת 2021. כותבי הדו"ח מדגישים כי כעת הממשלה תידרש לנקוט בפעולות של הקמת תשתיות, הסרת מחסומי רגולציה וקידום שיתופי פעולה כדי לתת מענה לחסמים ולקדם את תהליכי הצמיחה.

לדברי שני זנסקו, משקיעת אקלים-טק המשמשת כיו"ר PLANETech ויועצת בקבוצת consensus business group, מסבירה כי כדי להתמודד עם קשיי מימון היחודיים לחברות בתחום - על הגישה הכוללת להשתנות. חברות אקלים-טק לרוב דורשות הליכי פיתוח ארוכי טווח, ולכן האתגר המימוני אינו דומה לחברות בתחומים מסורתיים.

לדבריה, "על החברות לכוון לשילוב סוגים שונים של מימון כמו למשל גיוס חוב (הנפרס לאורך כל חיי החברה), גיוסים מקרנות תשתיות ומענקים ממשלתיים כגון ה-IRA של ארה״ב (309 מיליארד דולר) או הגרין דיל של האיחוד האירופי. אפשרות נוספת היא שיתוף פעולה עם תאגידים. התאגידים הכי גדולים בעולם מחויבים כיום להטמיע טכנולוגיות להפחתת פליטות, ולכן יש להם אינטרס ליצור פיילוטים והסכמי שותפויות עם חברות אקלים-טק כבר בשלבים מוקדמים. שותפות כזו תאפשר לחברות גם לגשר על פערי מימון ולייצר ולידציה של המוצר. הרבה מחברות האקלים-טק מתחילות במעבדה, אך עליהן ללמוד לדבר עם השוק כמה שיותר מהר כדי לוודא שהמוצר שלהן אכן פותר בעיה אמיתית ושיש לו פוטנציאל צמיחה".