שיקום תעסוקתי: המדינה תרוויח, ולא רק כסף

מפעם לפעם מתפרסמים נתוני האבטלה ושיעור התעסוקה במדינת ישראל. לא משנה על איזה נתון מדובר, הוא תמיד יקבל את הכותרת ומיד אחריה גם את הפרשנות. האבטלה ירדה באחוז וחצי – המשק פורח, שיעור התעסוקה ירד – המשק בקיפאון. עבור אנשים רבים בישראל לנתונים הללו פשוט אין משמעות.

מאות אלפי אנשים ומשפחות לא מגיעים ללשכות התעסוקה ולכן לא נספרים בנתוני האבטלה. האוכלוסיות הללו נמצאות בסטטיסטיקה אחרת. מתחת לקו העוני, החלום והתקווה. אוכלוסיות אלו, המתמודדות עם עוני מתמשך, הדרה חברתית ותחושת מסוגלות נמוכה, מלוות במחלקות לשירותים חברתיים ועסוקות בהישרדות יום-יומית לצרכים הבסיסיים ביותר. מעגל ההישרדות האישית, המשפחתית והכלכלית מתפקד כמעגל סגור, קשה מאוד לפרוץ אותו. תעסוקה איכותית, כזו שמגשימה חלומות ומגדילה הכנסות, היא הדרך לפרוץ את המעגל.

אדם שעובד ומצליח לפרנס את עצמו הוא אדם עם ביטחון עצמי, שיש לו משמעות, אדם עם תחושת מסוגלות וערך. כמובן, גם היכולת הכלכלית שלו עולה, והוא מהווה מקור גאווה עבור משפחתו וקהילתו. לכאורה, כל מה שנדרש הוא לסייע לו במציאת עבודה, לתת לו משרה. אלא שכדי להוציא אדם ממעגל ההישרדות, צריך מאמץ גדול בהרבה. רבות מהתוכניות הממשלתיות מתמקדות בהשמה ככלי ההתערבות המרכזי, אבל המציאות בשטח מוכיחה שזה לא מספיק. אוכלוסיות אלו זקוקות למעטפת מלאה, עם דגש על פיתוח ה"חכות", ולא רק "דגים".

לתפיסתי, שיקום תעסוקתי של האוכלוסיות האלה יכול להיות מציל חיים, אבל הוא דורש טיפול מעמיק והוליסטי, תוך ליווי של עובדים סוציאליים אשר מתמחים בתחום התעסוקה, חיזוק תחושת המסוגלות, שיפור התנהלותם הכלכלית וקידום יכולת ההסתגלות שלהם. תהליך שינוי כזה חייב לכלול מרכיבי התערבות מעולם העבודה הסוציאלית ולא רק הקנייה של כישורים תעסוקתיים כפי שהיה נהוג בעבר ולעיתים קרובות נהוג גם היום. בנוסף, ואולי חשוב מכולם, התהליך חייב להתקיים בהקשר המשפחתי ולכלול את כל הגורמים הקשורים במשפחה.

רק תהליך כזה, במסגרתו מקבל משתתף בתוכנית מענה מלא ומקיף יכול להצליח לטווח ארוך ולשקם באמת את האוכלוסיות מרובות החסמים. רק תוכנית שיקומית שתחזק את יכולתו של האדם לקחת אחריות לחייו ולעשות שינוי תהיה יעילה באמת ולא עוד מענה נקודתי. האוכלוסיות שעוברות טיפול תעסוקתי שכזה מצליחות ויצליחו להשתקם ולשבור את המעגל.

השיקום הזה שווה למדינת ישראל כסף, הרבה כסף. למעשה, הוא גם יכול להציל כלכלה. הנתונים בשטח מוכיחים ששיקום תעסוקתי מסוג זה מחזיר למדינה את ההשקעה שלה פי עשרות מונים, וזה עוד מבלי שדיברנו על רווחת הפרט שעבר את השיקום וגם על משפחתו ועל הקהילה ממנה הוא מגיע. איך שלא בוחנים זאת, שיקום תעסוקתי הוא אולי ההשקעה הכי חכמה שמדינה יכולה לעשות.

החודש הגשנו לנשיא המדינה יצחק הרצוג את דו"ח האימפקט של תוכנית 'תעסוקה לרווחה' יחד עם שותפינו לדרך הקרן המשפחתית על שם תד אריסון ומשרד הרווחה והביטחון החברתי, הצלחנו להציל את חייהם של אלפי משתתפים. העלנו את רמות ההכנסה שלהם, הפחתנו את פניותיהם לשירותי הרווחה ובעיקר, החזרנו להם את תחושת המסוגלות והערך העצמי. המשתתפים הוציאו את עצמם מהסטטיסטיקה וכנראה גם את הדורות הבאים במשפחותיהם. זה הניצחון הפרטי שלהם, אבל זה גם הניצחון של כולנו.

נירה צימלס היא מנכ"לית ארגון 'בעצמי' שמפעיל את תוכנית 'תעסוקה לרווחה' בהובלת משרד הרווחה והביטחון החברתי והקרן המשפחתית על שם תד אריסון