"נהפכתי ממפורסמת מהטלוויזיה לאחת מהם"

כמו רבים מחבריה האמנים שמתרוצצים בין תושבי העוטף לחיילים כדי לנסות להפיג קצת את הפחד והכאב, גם השחקנית נטע רוט ירדה לפני שבועיים למלון בים המלח לשמח את ילדי קיבוץ בארי, אלא שהיא נשארה שם עד היום.

רוט (22), כוכבת סדרות הילדים והנוער "לבד בבית" ו"פלמ"ח" ושחקנית בתיאטרון גשר ("רומיאו ויוליה", "מי כמוני", "אנה קרנינה"), חיכתה בהתרגשות לשבת 7 באוקטובר, אז היתה אמורה לעלות ההצגה "מי כמוני" בבוקר עם קאסט שחקנים חדש. "כשנשמעה האזעקה הדבר הראשון שחשבתי עליו זה אם יבטלו את ההצגה בערב", מספרת רוט. " אחר כך כבר לא היה לי אכפת".

מהרגע הראשון היא חיפשה לתרום ולעזור. אפילו התקשרה למפקדות שלה מהצבא בתיאטרון צה"ל לשאול אם צריך מילואים. "ביום ראשון למחרת האסון התקשר חבר ואמר שאשתו נוסעת עם מטפל לילדי בארי במלון בים המלח ואני הצטרפתי. הגעתי עם תיק קטן כי חשבתי שאבוא לכמה שעות ואז נשארתי לילה ועוד לילה ועוד לילה, ומאז אני פה. אני ישנה בחדר עם שתי אחיות בנות 13 ו־15 שנקשרתי אליהן".

אחרי יומיים התקשרה להוריה מירב ודני רוט שהצטרפו. "ההורים שלי פסיכולוגים, אמא שלי מטפלת בטראומה ואובדן ואבא שלי פסיכולוג ילדים. ביקשתי מהם להצטרף פה לצוות הטיפולי, אבל אני בקושי רואה אותם. אני נמצאת פה עם הקהילה הכי מלוכדת וחזקה שפגשתי בחיים שלי, חבורת אנשים נפלאים. באתי בשביל הילדים אבל נשארתי גם בשביל בני הנוער".

מה את שומעת מהם?

"התמה החוזרת כמעט בכל שיחה היא אשמת ניצולים, כלומר למה אני כאן והוא לא. כשאני מדברת על זה עם בני הנוער, אני מפנה את המבטים שלהם לילדים הקטנים שמתעקשים להמשיך במלוא החיות, מתרוצצים וממציאים משחקים, מעכלים ומדברים ונלחמים על זכותם להיות ילדים. הם לא אשמים כי אין להם שליטה. לצערנו, לא היתה שליטה על הסיטואציה הזאת. וגם אם היו יכולים לחזור אחורה בזמן ולהזהיר, אף אחד לא היה מאמין להם" .

מה את עושה שם כל היום?

"עם הקטנים אני מתרוצצת ומבלה ומנסה להצחיק ולשמוע אותם. המשימה במקור היתה להיות עם הקטנים ואני שמחה שנהפכתי באיזשהו שלב מלהיות המפורסמת מהטלוויזיה לאחת שהיא כמובן לא חלק מהטראומה אבל שהילדים מסתכלים עליה כחלק מהם. נהפכתי לפרצוף מוכר אבל לא רק מהטלוויזיה, וזו זכות גדולה. אני מנסה לעשות מה שאני יכולה, מרימה טלפון לקאסט של 'לבד בבית' או לחברים כמו גלעד קלטר ועידו מוסרי שמדבבים את סקווידוויד ובוב ספוג, שהקטנים רוצים לדבר איתם — והם תמיד עונים. באו לבקר פה עוד שחקנים כמו שירה נאור, יעל שרוני, רוני הדר, אליאנה תדהר, ליבי רן, ג'וי ריגר, נלי תגר, עידו קציר, גפן ברקאי, מיכאל אלוני, תובל שפיר ומאי קורץ".

"לתרום מתוך תחושת קהילה"

מדי פעם רוט מעדכנת בחשבון הפייסבוק שלה על חוסרים. השבוע ביקשה ממורים לתיאטרון לשלוח לה מערכי שיעורי דרמה לכיתות הנמוכות כדי שתוכל להעביר להם. "מגיעות לכאן תרומות מכל הארץ ועדיין אני רוצה שיהיה להם כל מה שהם רוצים, אם זה נעליים שמישהי ביקשה, סוני פלייסטיישן, גרביים שתמיד חסר וגם בשמים".

התוכנית המקורית שלה היתה להסתובב בארץ עם חבריה השחקנים אבל בסוף רוט נשארה בים המלח. "אני פשוט לא מצליחה לעזוב אותם. אני בטוחה שאשאר איתם בקשר, לכולם כבר יש את מספר הטלפון שלי ויש לי פה חברים לכל החיים. כל אחד צריך לעשות מה שהוא יכול למענם, לא מתוך רחמים אלא מתוך תחושת קהילה. יש פה נערים ונערות שלא יודעים מה קורה עם החברים הכי טובים שלהם לכיתה".

בשבת האחרונה יצאה רוט ליום אחד הביתה, והרגישה שהיא חייבת כבר לחזור. "אני לא יודעת כמה זמן עוד אשאר פה, אבל אני יודעת שכולנו חייבים לעשות משהו. מי שלא יכול להתנדב שיפגין למען החטופים. זו טרגדיה ברמה קולוסלית ועדיין יש אנשים שאפשר להציל וזאת אחריות ומחויבות של כולנו כחברה וכמדינה. חייבים הסברה, סרטונים באנגלית שהעולם יבין מה עשו לנו ואת מי לקחו לנו. כדי שהעולם יילחם בשביל החטופים שיחזרו הביתה.

יש כאן אנשים שמחכים לתשובות מה קורה עם יקיריהם וזו אחריות שלנו להילחם בשבילם כרגע כי המדינה לא עושה כלום ומשאירה את כולנו בערפל. אני זועמת על הממשלה הנוכחית שדואגת לכסות על מחדליה ולא דואגת לחטופים ולאנשים פה. אני מניחה שהזעם שלי יותר גדול כי אני כבר מכירה טוב מאוד את המשפחות".

"לא ימין או שמאל"

רוט כועסת על הממשלה שדוד שלה (אח של אמה), ראש האופוזיציה יאיר לפיד, בחר לא להיכנס אליה. "יש עכשיו ממשלה מנופחת, אז בשביל מה? בשביל שהאנשים המשיחיים שבגללם הכל קורה ימשיכו לקבל החלטות נוראיות? כדי שהוא יהיה חלק מהם? לא. צריך ראש אופוזיציה, מישהו מבחוץ שיהיה קול ההיגיון. עדיף לתרום בשטח ולהיות עם האזרחים — כי אין ברירה, כי נתניהו ראש הממשלה מקיאווליסט ונרקיסיסט שפירק את העם, החליש את הצבא, שלח את החיילים ששמרו על הקיבוצים להתנחלויות של בן גביר, וזה עוד בלי לציין את הפילוג והשסע בעם. הוא מעז עכשיו לא רק לא לקחת אחריות, אלא גם לא לסייע. לדאוג לתדמית שלו, לדמות שלו, לא לחטופים ולמשפחות שלהם. זה בכלל לא עניין של מי ימין או מי שמאל. לא עניין של דתיים, לא חרדים, זה בכלל לא אנחנו כעם — אלה האנשים למעלה. אנחנו כאזרחים חייבים להיות מלוכדים ולהציל את המדינה".

איך האירוע הזה השפיע עלייך באופן אישי?

"לדעתי, החיים שלי ושל רוב האנשים לא יחזרו להיות מה שהם היו. אני בעיקר חושבת כרגע על הרגע הזה שבו יחזרו החטופים - אנשים שלא הכרתי קודם לכן אבל אני כבר מכירה אותם מהסיפורים פה. אלה כבר לא סתם שמות".

נטע רוט. "אנחנו כאזרחים חייבים להיות מלוכדים ולהציל את המדינה"

ילדי העוטף במלון בים המלח. החיים לא יחזרו להיות כמו שהיו