הנושא החם בלוד לקראת הבחירות: תנופת נדל"ן או הזנחה?

לוד

• כמות תושבים: 86,000, כשליש ערבים
• דירוג סוציו־אקונומי: 4 מתוך 10
• ילדים עד גיל 18: 31,000
• מאזן הגירה ב־2021–2022: +128
• כמות יח"ד חדשות בפרויקטי התחדשות עירונית ב־2022: 4,619
• התחלות בנייה ב־2022: 1,513
• המועמדים לראשות העיר: יאיר רביבו (מכהן) ויורם מרציאנו

מבצע "שומר החומות" במאי 2021 מיקד את תשומת הלב הציבורית בערים המעורבות ובלוד בפרט. אירועי האלימות בעיר כללו יידויי אבנים ובקבוקי תבערה, ירי, השחתה והצתה של מוסדות ציבור, מכוניות פרטיות וניידות משטרה. דו"ח מבקר המדינה, שחקר את האירוע, קבע כי האחריות לאירוע היתה של המשטרה - בתחנת לוד היו רק שלושה רכזי מודיעין דוברי ערבית, אך גם של העירייה - שיעור העובדים הערבים בעירייה קטן מחלקם בעיר, כמות הנכסים העירוניים שהוקצו לערבים זעומה ועוד. שנתיים וחצי אחרי והעיר לוד עדיין מלקקת את הפצעים. עם זאת, מה שבטוח זה שלפחות מבחינה נדל"נית העיר בתנועה משמעותית.

לכתבות הקודמות בסדרה - לחצו כאן

דו"ח הרשות להתחדשות עירונית לשנת 2022 מציג את העיר כעיר השנייה בארץ, אחרי ירושלים, מבחינת כמות יחידות דיור שאושרו בפרויקטי התחדשות עירונית מתחמית (פינוי בינוי). אם לדייק, 15,347 יח"ד מוצעות לעומת 2,961 יח"ד קיימות. רק בשנת 2022 אושרו בעיר לא פחות מ־4,619 יח"ד חדשות בפרויקטי התחדשות מתחמית לעומת 1,241 קיימות.

מצד שני, כמות ההיתרים לא מהגבוהות, מה שמלמד על שלב מוקדם בהתחלת קידום הבנייה. בלוד קודם ב־2022 רק פרויקט בנייה אחד. כלומר, ניתן היתר בנייה אחד ל־585 יחידות דיור. העיר לא מופיעה ברשימת 15 הערים שבהן יש מכירה של דירות בפרויקטי התחדשות עירונית. במילים אחרות, יש הרבה תוכניות, אך עדיין אין מימוש. אין אפילו פרויקט אחד שאוכלס. כמו כן, בעיר אין קידום משמעותי של התחדשות עירונית נקודתית, כלומר תמ"א 38, והיא לא מופיעה בעשר הערים המובילות בתחום זה לשנת 2022.

הדו"ח של הרשות להתחדשות עירונית קובע חד־משמעית שהזרז העיקרי לתנופה בעיר לוד הוא הסכם הגג שנחתם בין עיריית לוד, משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר במאי 2017. על פי ההסכם, בעיר ייבנו כ־27 אלף יחידות דיור, מתוכן כ־14 אלף ייבנו בשכונות חדשות והשאר בהתחדשות עירונית. היקף ההסכם מוערך בכ־6.9 מיליארד שקל, מתוכם כ־2 מיליארד שקל יוקצו לפרויקטים בעיר, כ־1.4 מיליארד שקל לפתרונות תחבורה, כ־2.8 מיליארד שקל לפיתוח שכונות חדשות, כ־239 מיליון שקל לפיתוח מתחמי תעסוקה ומסחר, וכ־359 מיליון שקל להתחדשות עירונית.

יאיר רביבו, המכהן כראש העיר לוד בעשר שנים האחרונות, מסביר שעד כה שווקו כעשרת אלפים יחידות דיור, ושאלפי יחידות דיור נבנות כעת בשכונות נופי בן שמן, הרובע הבינלאומי ומצפה רנה. לדבריו, "התשתיות האזוריות שאליהן העיר צריכה להתחבר מהוות חסם להתקדמות הסכם הגג. כך תחנת שאיבה רמלוד ומט"ש איילון, שצריכים לעבור שדרוג רחב, פריסת רשת החשמל האזורית שאינה ערוכה לגידול העיר ושדרוג כביש 40 שמקודם באופן חלקי בלבד על ידי נתיבי איילון ולא בלוחות זמנים".

לדבריו, הסכמי הגג היו מנוף משמעותי לפיתוח של העיר הוותיקה: "אנחנו לא מתמקדים רק בבניית שכונות חדשות אלא פועלים במקביל לשיקום כל העיר הוותיקה. בעיר ניתן לראות כמעט בכל שכונה פיתוח עבודות תשתית רציניות, החלפת מערכות מים, ביוב וניקוז, חשמל, כבישים, מדרכות ומבני ציבור. הכל חדש, כי אנחנו מבינים שאי אפשר לחדש עיר מבלי לטפל בשורשים. בתחום התחבורתי היקף השינוי הוא עצום. כבר כיום יש שתי תחנות רכבת פעילות בעיר ובעתיד תתווסף תחנת לוד צפון. כמו כן, הצלחנו להוביל לכך שיהיו חמש תחנות מטרו בעיר".

המתחרה היחיד של רביבו, יורם מרציאנו, לשעבר ח"כ מטעם מפלגת העבודה, כלל לא מרוצה מאופן התקדמות מימוש הסכם הגג: "בהשוואה להסכמי גג אחרים, ההסכם בלוד לא מוצלח. אז סללו שביל אופניים בחלק מאוד קצר והשקיעו קצת בתשתיות אבל התשתיות במבנים בשכונות הוותיקות קורסות. העיר נמצאת בחפירות כבר חמש שנים, כביש נסגר וכביש נפתח ללא הוספת נתיבים וללא שיפצור. בפועל, בשכונות הוותיקות, במקום לקטוף את פירות ההסכם, קוטפים כרגע את פירות עצי ההדר ששתלו שם, כי זה הדבר היחיד שנעשה וגם זה לקראת הבחירות. מעורבות העירייה נמוכה, אפס מוחלט בשיתוף הציבור ובהקשבה לצורכי התושבים. בערים אחרות בשש השנים מאז ההסכם העיר כולה שינתה את פניה, בלוד בפועל לא חל שום שינוי משמעותי".

לפי רביבו, ההשקעה בתושבים אינה פוסחת על תושבי העיר הערבים: "בין השנים 2014 ו־2023 הושקעו למעלה מ־400 מיליון שקל בשכונות הערביות. טיפלנו גם בהסדרת שכונות פרדס שניר - הסדרת הבתים הלא חוקיים בעיר שתאפשר חיבורם לתשתיות ביוב, מים וחשמל באופן מסודר ושיפור הדיירים. בנוסף, מתוכננת הסדרת שכונות ס"ח–ס"א במסגרת קידום תוכנית לוד צפון ב'".

מרציאנו ביקורתי גם בהקשר זה: "מן הראוי שתקום שכונה ייעודית לבני הקהילה הערבית בעיר — אמרתי את זה לפני עשור ואני אומר את זה גם היום. לא ייתכן ששכונות שלמות בעיר לוד יסבלו מבנייה לא חוקית, לאו דווקא כי התושבים שגרים בהן הם עבריינים אלא כי אין להם ברירה. גורמים בכירים בעירייה מכשילים בכוונה פרויקטים ייעודיים למגזר. חבית הנפץ הזו של הזנחת המגזר התפוצצה לנו בפנים בשומר חומות".

רביבו כמאמין כי בעוד עשר שנים לוד תהיה "שונה בתכלית מלוד של 2023": "מגדלי מגורים יוקרתיים יחליפו את הבניינים הישנים וקו הרקיע ישתנה, האוכלוסייה תגדל ותשלש עצמה, כולל תושבים במצב סוציו־אקונומי גבוה שיעשו טוב לעיר. לצד השכונות אנו בונים ומקימים מרכזי קניות ענקיים, אזורי תעסוקה נרחבים וכן פארקים והיכל תרבות מפואר וגדול". מרציאנו רותח על ההנהגה הקיימת: "יש תקווה ללוד, אבל אחרי עשור שלם של עמידה במקום הגיע הזמן להחליף את ההנהגה הקיימת שמקבלת אפס בעשייה. בעוד עשור לוד תתנער מהתדמית הבעייתית שלה, והלודאים יקבלו את גאוותם בחזרה — אין שום סיבה שלודאי יפחד להסתובב במרחב, יתבייש בעיר שהוא גר בה ויחווה מדי יום תשתיות עולם שלישי".