העסקים הקטנים עדיין ממתינים לפטור מדיווח דיגיטלי על ההפקדות לעובדיהם

האם עסקים קטנים כבר לא מחויבים לדווח על הפקדות עובדיהם באופן דיגיטלי? ח"כ שלום דנינו (הליכוד) אמר ל"כלכליסט" שהגיע להסכמה עם רשות שוק ההון, שלפיה הרשות תקפיא את ההוראה המחייבת עסקים קטנים לדווח על ההפקדות הפנסיוניות של עובדיהם באופן מקוון דרך ממשק ייעודי.

ההסכמה לכאורה מגיעה לאחר דיון סוער בוועדת הכלכלה במרץ האחרון, אז דנינו, חבר בוועדה המכהן גם כיו"ר ועדת המשנה לקידום עסקים קטנים ובינוניים, התנגד להוראה בטענה שהיא משיתה עלויות כספיות על העסקים הקטנים ומגבירה את הנטל הרגולטורי. לפי דנינו, לאחר ששוחח עם נציגי הרשות לפני כשבועיים, הוסכם על הקפאת המהלך עד שהרשות תקים ממשק אחר לדיווח על ההפקדות, שיהיה חינמי ופשוט להפעלה ויבטיח שהעסקים לא ייאלצו לרכוש שירותי גופים מתווכים כדי להשתמש בממשק. עוד טוען דנינו כי על אף הסיכום, רשות שוק ההון טרם פעלה לעדכן על הקפאת ההוראה.

ממשק המעסיקים הפנסיוני הוא מהלך משמעותי של רשות שוק ההון מ־2016 המחייב מעסיקים לדווח על ההפקדות לפנסיה באופן דיגיטלי ובסטנדרט אחיד, זאת במטרה לייעל את קליטת הפקדות הכספים בקרנות הפנסיה ולמנוע טעויות שעלולות לפגוע בזכויות העובדים.

הפקדות מעסיקים לפנסיה אינן עניין פשוט: לכל עובד יכולים להיות כמה מוצרי גמל (למשל קרן פנסיה וקרן השתלמות) שכל אחד נמצא אצל גוף מוסדי אחר, כך שעל המעסיק או נציג מטעמו, כגון סוכן ביטוח, לעבוד מול כמה גופים שונים. לעתים מתרחשות טעויות המובילות לכך שקרנות הפנסיה אינן יודעות לשייך את הכספים שמגיעים אליהן לקרן של העובד, שלרוב כלל אינו מודע לעיכוב. לפי כמה אנשי מקצוע בענף, המהלך הוציא את עולם ההפקדות לפנסיה מתקופת האבן שלו וייעל אותו משמעותית.

כדי לעשות שימוש בממשק בעל העסק יכול לעשות זאת עצמאית באופן חינמי, או להשתמש בחברה מתווכת, בדומה לחברות שמטפלות בהפקדות השכר ומנפיקות את דו"חות השכר. מתוך הבנה שהמהלך דורש הסתגלות מצד העסקים, ושלעסקים קטנים משאבים מצומצמים יותר להתמודדות עם שינויים רגולטוריים, רשות שוק ההון קבעה תחילה כי רק עסקים גדולים עם למעלה מ־100 עובדים יחויבו לעשות שימוש בממשק החדש. לאורך השנים ההוראה הוחלה על עסקים קטנים יותר במספר פעימות.

עד פברואר האחרון רק עסקים עם למעלה מ־10 עובדים היו מחויבים לעשות שימוש בממשק הדיגיטלי, כאשר בפברואר רשות שוק ההון החלה לחייב בכך גם עסקים עם 9-3 עובדים. לאחר שהמהלך כבר יצא לדרך, הוא נדון בחודש שעבר בוועדת הכלכלה במסגרת דיון רחב יותר על קידום עסקים קטנים. בדיון טען דנינו כי המהלך משית עלויות כספיות על העסקים הקטנים שעלולות להגיע לאלפי שקלים בשנה, זאת בעיקר מפני שהוא גורם לכך שבפועל העסקים נאלצים להשתמש בחברות תיווך, ודרש כי יימצא פתרון אחר. יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן קבע כי יכונס דיון ייעודי בנושא בתוך שבועיים, אך מאז חלף חודש והדיון טרם כונס.

ככל שרשות שוק ההון אכן התחייבה להקפאה זמנית, מדובר בעצירה של מה שגורמים ברשות מכנים פרויקט דגל. לפי נתוני רשות שוק ההון, המעבר לממשק המעסיקים סייע להפחית בצורה משמעותית את היקף הכספים שלא מצליחים לשייך לחשבון ואת מספר הטעויות שנעשו. במדגם שנערך בחברת פנסיה מרכזית והשווה את ביצועיה בין 2015 ל־2021 נראה כי שיעור ההפקדות שלא הצליחו לשייך בתוך חודש אחד ירד מ־15% ל־1%, שיעור ההפקדות שנקלטו אוטומטית קפץ מ־55% ל־95% ושיעור ההפקדות ששויכו לחשבון בתוך שלושה ימי עסקים עלה מ־60% ל־89%.

בעבר התייחסו ברשות שוק ההון לביקורת של דנינו וביטן ואמרו כי המהלך הוא "אינטרס ראשון במעלה של כל הגורמים בשוק הפנסיוני" וכי הוא בוצע בהדרגה לאורך שבע שנים כדי לאפשר לשוק זמן היערכות. כמו כן, בדיון עצמו טען נציג הרשות כי מבדיקות שערכו העלויות אינן משמעותיות. מבדיקה שערך "כלכליסט" נתקבלו הצעות מחיר של 90 שקל ל־3 עובדים ו־180 שקל ל־9 עובדים.

ב־2024 מתוכננת הפעימה האחרונה שתכלול גם עסקים עם 2-1 עובדים. לאור ההתפתחויות האחרונות, לא ברור האם המהלך ייצא לפועל בשנה הבאה. דנינו התייחס לסוגיה ואמר ל"כלכליסט" כי "אם ההוראה לא תחול על עסקים של 9-3 עובדים, אין סיכוי שהיא תחול על עובד אחד".

מרשות שוק ההון לא נמסרה תגובה.