בסיס הקריה בתל אביב. מ-2012 עלתה הקיצבה של גמלאי צה"ל בכ-6% בלבד | צילום: Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel
גמלאי צה"ל עתרו לבג"ץ נגד הרמטכ"ל על חוק שעבר בכנסת לפני 11 שנה
ארגון "צוות" עתר לבג"ץ נגד שר הביטחון, שר האוצר, הרמטכ"ל וראש הממשלה בשל חקיקה מ-2012 ששינתה את תנאי הפנסיה שלהם. לטענתם, החקיקה הובילה לשחיקת פנסיה בהיקף של עד 30%. הגמלאים דורשים פיצויים בסכומים שעשויים להגיע למאות מיליוני שקלים. דובר צה"ל: "פועלים להבטיח את זכויות הפורשים"
ארגון "צוות" המייצג את גמלאי צה"ל עתר שלשום (ב') לבג"ץ בשל חקיקה מ-2012 ששינתה את תנאי הפנסיה שלהם, באופן שאלו יוצמדו למדד המחירים לצרכן במקום שכר המשרתים הפעילים.
העתירה הוגשה נגד שר הביטחון יואב גלנט, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הרמטכ"ל הרצי הלוי וראש הממשלה בנימין נתניהו. בארגון צוות טוענים כי זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שגמלאי צה"ל עותרים נגד הרמטכ"ל ושר הביטחון. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין ברוך אברהמי ודוד סן ממשרד פרל כהן.
בארגון צוות טוענים כי הגישו את העתירה כעת אחרי ויכוחים של שנים עם מערכת הביטחון ואחרי שקיבלו לאחרונה חוות דעת שמשקפת כי החקיקה הובילה לשחיקת פנסיה בהיקף של 10%-30%. לכן הם דורשים פיצויים בסכומים שעשויים להגיע למאות מיליוני שקלים. מנגד, באוצר דוחים את הטענות שמעלים העותרים וטוענים כי מדובר בעתירה שאין לה סיכוי להתקבל וכי הכל מעוגן בהסכמים וחקיקה.
הפנסיה החודשית הממוצעת לגמלאי צה"ל עמדה בשנת 2021 על 15.6 אלף שקל לנגדים ו-18.5 אלף שקל לקצינים, כאשר גיל הפרישה הממוצע לנגדים עמד על 50 ושל קצינים על 45.
העתירה בת 46 העמודים מתייחסת לאמירות מלפני 12 שנה הכוללות ציטוטים של שר הביטחון דאז אהוד ברק ואחרים שמתייחסים לחששות של גמלאי צה"ל. לטענתם, ברק הבטיח להם במכתב ש"ייקבע מנגנון הצמדה הוגן שיבטיח מניעת שחיקה עתידית ביחס למשרתים פעילים וביחס למשק הישראלי".
עוד שואלים הגמלאים בעתירה: "מדוע אין הם מכבדים את זכויות האדם של גמלאי צה"ל ושאיריהם המוגנת בחוקי יסוד" ומדוע גמלאי צה"ל "מופלים לרעה" בהשוואה לעובדים ומשרתים אחרים בשירות המדינה ובשירות הציבורי?
ארגון "צוות" צירף לעתירה חוות דעת של היועץ הכלכלי לשעבר של הרמטכ"ל, תא"ל במיל' מהרן פרוזפר, שמצאה כי בין השנים 2012 עד לסוף שנת 2021 עלה השכר במשרדי הממשלה ביותר מ-30%, שכר משרתי הקבע עלה בממוצע בכ-21%, שכר הרטמכ"ל עלה בכ-30% ואילו הקיצבה של גמלאי צה"ל עלתה בכ-6% בלבד.
במקביל לעתירה, מנהל ארגון גמלאי צה"ל מאבק נגד התוכנית הרב שנתית (תר"ש) עליה חתמו האוצר ומשרד הביטחון לפני חודש וחצי. במסגרת התר"ש, הוחלט כי יתבצע קיזוז של 3% מההצמדה למדד לפנסיונרים של צה"ל שזכו לקבל את "הגדלות הרמטכ"ל". הגדלות הרמטכ"ל (או בשמן הרשמי "השלמות תקופות השירות") הן תוספות שכר המשולמות לפורשי צה"ל הזכאים לפנסיה תקציבית. לאורך השנים הצבא "ניפח" את היקף הפנסיה שאנשי קבע רבים קיבלו דרך הגדלה מלאכותית של מספר שנות השירות לחישוב הקצבה, אף שמדובר בנוהל שהיה אמור להתבצע רק במקרים מיוחדים. הדבר הוביל לפי האוצר לעלות תקציבית עודפת של 15 מיליארד שקל ששולמה שלא כחוק, אך במסגרת ההסכמות האחרונות בין האוצר למשרד הביטחון הוחלט "להלבין" את ההגדלות השנויות במחלוקת, ורק לבצע קיזוז בהצמדה שלהן למדד כדי לצמצם את העלות התקציבית שלהן – וארגון גמלאי צה"ל החליט להיאבק בפשרה שהושגה.
דובר צה"ל מסר בתגובה: "צה"ל מוקיר את עשייתם המשמעותית של הפורשים ואת תרומתם לביטחון המדינה, ופועל רבות, כל העת ובמישורים רבים, על מנת להבטיח את זכויותיהם, מתוך מחויבות ואחריות כלפי הפורשים. נציגי צה"ל מקיימים שיח ישיר ומשמעותי עם ארגון צוות ועם גמלאי צה"ל, לרבות בנושאים המוזכרים בעתירה. העתירה, אשר עוסקת בהיבטים פרטניים שונים הנוגעים לעדכון קצבאות הפורשים, תיבחן, בכובד ראש, תוך שקילת כלל טענות ארגון הגימלאים ("צוות"). תגובת המדינה לעתירה תימסר לבית המשפט, כמקובל". מהאוצר נמסר: "נגיב בבית המשפט".