נשים בענפי הבריאות והרווחה שוות פחות? פערי השכר מגיעים ל-56%

פער השכר בענף שירותי בריאות ורווחה הוא הגבוה ביותר במשק ומגיע ל-56%. גברים משתכרים בענפים אלה 18,600 שקל בממוצע, יותר מכפול מנשים שמשתכרות 8,200 בלבד. נתונים אלה בעייתיים עוד יותר משום ש-18% מהנשים מועסקות בשירותי בריאות ורווחה לעומת 5% מהגברים. פער גדול של 47% יש גם בענפי אמנות בידור ופנאי. הפער בענפי המידע והתקשורת המזוהים עם ההייטק עומד על 37%. כך עולה ממחקר שמפרסם היום מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בנושא פערי שכר מגדריים בישראל לרגל יום האישה הבינלאומי, החל ב-8.3. את המחקר ערכו החוקים מיכאל דבאוי, פרופ' גיל אפשטיין ופרופ' אבי וייס. הוא מסתמך על סקרי הוצאות והכנסות משקי הבית שערכה הלמ"ס בעשור הקודם, שכוללים מדגם של 34,000 איש בגיל העבודה.

החוקרים מציינים שבהיבטים אחרים מצב שוויון הנשים בשוק העבודה הישראלי הולך ומשתפר. בשנים האחרונות שיעורי ההשתתפות של נשים ישראליות בשוק העבודה הם מהגבוהים במדינות ה- OECD . במקביל מתרחבים הפערים בהשכלה לטובת נשים, הן תיכונית והן אקדמית. אבל פערי השכר המגדריים דורכים במקום וכמעט אינם מצטמצמים והם עדיין מהגבוהים במדינות ה-OECD. פער השכר החודשי ברוטו ירד בשתי נקודות אחוז בלבד בעשור מ-34% ב-2010 ל-32% ב-2019. פער השכר השעתי ברוטו, שמשקף את הפערים המגדריים ללא הבדלים בהיקף המשרה, דרך בתקופה זו במקום על 16%. התופעה בולטת עוד יותר לאור העובדה שפערי ההשכלה לטובת נשים הולכים וגדלים.

בשני מגזרים בחברה הישראלית אובחנו מגמות הפוכות אחד מהשני. בציבור הערבי הפערים גדלים בשל כניסת נשים רבות לשוק העבודה במשכורות התחלתיות. בציבור החרדי הפערים מצטמצמים בשל כניסת גברים רבים לשוק העבודה. מעניינת במיוחד העובדה שבציבור החרדי יש פער של 6% לטובת הנשים בשכר לשעה שנובע כנראה הן מוותק רב יותר והן מהשכלה גבוהה יותר.

60% מהפער נובעים מהבדלים בשעות העבודה כלומר מכך שנשים עובדות במשרות חלקיות ועושות פחות שעות נוספות. זאת, בדרך כלל בגלל שהן ההורה המרכזי הנוכח בבית. 22% נובעים מהפער מענפי העבודה שבהן מועסקות נשים. 15% מהפער אינם מוסברים, והחוקרים אומרים שיתכן שהם נובעים מנורמות תרבותיות ומגדריות דוגמת דעות קדומות או הבדלים באסרטיביות.