ליגת האלופות הפכה למפעל ליצירת פערים

כבר בימים האחרונים, עוד לפני סגירת חלון העברות הקייצי, נשבר שיא העברות השחקנים בפרמיירליג. קבוצות הפרמיירליג הוציאו הקיץ יותר מ-2 מיליארד יורו עוד לפני ההוצאה המשמעותית שבדרך כלל מתרחשת ביום האחרון של החלון.

שבע קבוצות אנגליות כבר הוציאו יותר מ-100 מיליון יורו על שחקנים, כל הקבוצות בפרמיירליג, מלבד לסטר סיטי, רכשו שחקן ב-10 מיליון יורו או יותר; שבע קבוצות אנגליות שברו את שיא העברות שלהן ומתוך עשר הקבוצות באירופה שהשקיעו הכי הרבה בחלון העברות הקייצי רק שתיים הן לא אנגליות (באיירן מינכן וברצלונה).

יותר מחצי מ-100 העברות הגדולות ביותר בקיץ הזה הן של קבוצות אנגליות.

קבוצות הפרמיירליג הוציאו הקיץ סכום שגבוה לפחות פי 2.5 יותר מאשר כל ליגה אחרת. נוטינגהאם פורסט, העולה החדשה לפרמיירליג, הוציאה יותר מאשר כל קבוצה אחרת שאינה בפרמיירליג - כולל ברצלונה שהתפרעה בשוק העברות.

קבוצות הפרמיירליג הוציאו הקיץ, בממוצע, יותר מ-80 מיליון יורו על רכישת שחקנים חדשים. זה בערך פי 2 יותר מאשר קבוצה בשלב הבתים של ליגת האלופות. ואם מורידים את ההוצאה של קבוצות קטנות בשלב הבתים (מכבי חיפה, דינמו זאגרב, שאחטר דונייצק, ויקטוריה פזלן) אז הקבוצות הגדולות ביבשת שאינן אנגליות לא הוציאו, בממוצע, סכום שאפילו קרוב ל-80 מיליון יורו (פחות מ-60 מיליון יורו).

הקבוצות האנגליות מוציאות את הסכומים האלה על נכסים בצורת שחקנים בגלל שבשלוש העונות הבאות מובטחות להן הכנסות של יותר מ-10 מיליארד ליש"ט ממכירת זכויות שידור בלבד. המועדונים יודעים שיהיה להם כסף ולכן הם מוכנים להשקיע. זה פשוט לא ככה אצל הקבוצות האירופיות שאינן קבוצות פרמיירליג.

ולפי דלויט, הפערים האלה בין האנגליות לשאר אירופה רק יגדלו. ב-2020/21 הקבוצות האנגליות הכניסו 5.35 מיליארד יורו - כמעט פי 2 יותר מהליגה הכי קרובה (בונדסליגה, 2.95 מיליארד יורו). הערכות של דלויט הן שהפרמיירליג תכניס העונה לפחות 7 מיליארד יורו. זה בערך כמו הליגה הגרמנית והליגה הספרדית ביחד.

לא רק שלפרמיירליג יש את הסכם הטלוויזיה המקומי הכי גדול בכדורגל העולמי, היא גם תכניס בסביבות 44% מכל ההכנסות האירופאיות מזכויות השידור מחוץ למדינות שלהן. בדלויט טענו השבוע ש"הפער בין אירופה לפרמיירליג מעולם לא היה כה משמעותי כמו שהוא עכשיו וזה הרבה בזכות העובדה שהפרמיירליג יצאה מהקורונה במצב פיננסי טוב יותר מאשר אירופה. אנחנו מגיעים לנקודת האל-חזור מבחינת אירופה".

ליגת האלופות, הליגה שאמורה להיות הליגה עם מותגי הספורט המובילים בעולם, מכניסה בסביבות 2.7 מיליארד יורו בעונה ואחרי שינוי הפורמט והגדלת מספר המשחקים בעונה הבאה, היא תכניס בסביבות 20% יותר. התקווה הגדולה היא שתצליח להגדיל את ההכנסות שלה ב-40% - אבל זה בעיקר תקווה. המשמעות היא שקבוצות בליגת האלופות יקבלו מהעונה הבאה - מקסימום 150 מיליון יורו מבונוסים מליגת האלופות. לשם השוואה, קבוצה שתרד מהפרמיירליג העונה, תקבל בסביבות 120 מיליון יורו.

כלומר, קבוצה בתחתית הפרמיירליג תכניס יותר מכל קבוצה אחרת בליגת האלופות.

באופ"א וב-ECA, ארגון המועדונים האירופאים הגדולים, ניסו ומנסים לשנות את דרכי חלוקת הכספים כדי שאפשר יהיה להעביר יותר כסף מליגת האלופות לקבוצות הגדולות באירופה - אבל גם אז, קריסטל פאלאס, למשל, תוכל להציע לשחקן חוזה גדול יותר מאשר כל קבוצה אחרת בעולם פרט לגדולות באמת בספרד, איטליה וגרמניה. זו גם הסיבה שבגינה ראינו שחקנים כגון מתיאוס נונייס, דייגו קרלוס, ברנדן אארונסון, ראסמוס קריסטנסן ומנור סולומון מוותרים על הצעות מקבוצות בליגת האלופות בשביל להצטרף לקבוצות פרמיירליג, שמבטיחות להן שכר גבוה יותר מאשר הקבוצות בליגת האלופות שהגישו להם הצעות.

הרציונל של השחקנים ברור. עדיף, כלכלית, לשחק על מקום במרכז הטבלה האנגלית מאשר להתחרות בשלב הבתים של ליגת האלופות.

ליגת האלופות - מנוע הכנסות משמעותי עבור קבוצות אירופאיות - מייצרת כסף שהוא כרגע בגדר בונוסים נחמדים לקבוצות ליגת העל האנגלית.

"מונזה מקבלת 33 מיליון יורו מהטלוויזיה ואנחנו צריכים לתת 3 מיליון יורו לסריה B" אמר אדריאנו גליאניי, לשעבר נשיא מילאן וכיום מנהל את העולה החדשה לסריה A. "קבוצה שעולה לליגה האנגלית מקבלת מינימום של 160 מיליון יורו. איך אפשר בכלל להתחרות עם נוטינגהאם פורסט? איך אפשר לעצור את המגמה הזו בכלכלה העולמית. צריך ברקזיט בכדורגל גם. להקים סופרליג בלי האנגליות".

סביר להניח שלא יהיה איחוד בין הליגות הבכירות שאינן אנגליות אבל כל עוד המגמה הנוכחית תמשיך, זה עשוי להיות הפתרון היחיד שיאפשר לקבוצת ליגת האלופות כמו סביליה להשקיע בעצמה כמו מועמדת לירידה מהפרמיירליג כמו נוטינגהאם פורסט.

ומה הכסף של ליגת האלופות עושה בשאר הכדורגל? מדובר בשינוי דרמטי בחיים של מועדון בסדר גודל של מכבי חיפה. ההכנסות המובטחות של מכבי חיפה בעונת 2022/23 של ליגת האלופות יהיו 16,777,625 יורו (55,853,185 שקל) - וזה לא כולל הכנסות מ-3 ימי משחק או הכנסות מבונוסים שיהיו (או לא) מתיקו או ניצחון בשלב הבתים. לשם השוואה ניקח את הדוחות המפורסמים האחרונים של מכבי חיפה - מ-2020. תקציב הקבוצה עמד אז על כ-80 מיליון שקל (74 מיליון שקל כולל פחת של 6 מיליון שקל). התקציב עלה מאז לכיוון ה-100 מיליון שקל. כלומר, אופ"א תעביר למכבי חיפה יותר מחצי מתקציבה העונה ויותר מ-70% מהתקציב שלה מלפני שנתיים.

שחקני מכבי חיפה חוגגים את האליפות | צילום: עוז מועלם

ההכנסות מליגת האלופות פשוט מגמדות למינימום את כל ההכנסות הטבעיות האחרות של קבוצה בכירה בליגה קטנה. מכבי חיפה הכניסה ב-2020 כ-6.5 מיליון שקל ממכירות כרטיסים וכ-15.7 מיליון שקל ממכירות מנויים. הכנסות מזכויות השידור של ליגת העל עומדת, בדרך כלל, על פחות מ-6 מיליון שקל. תמיכות ומענקים על פחות מ-2 מיליון שקל. "הכנסות אחרות" - משוק השחקנים, מהבעלים, מגורמים כאלו ואחרים עומדות במכבי חיפה על כ-20 מיליון שקל מדי שנה.

כלומר, ניצחון בשלב הבתים יכול לכסות כחצי מסעיף ההכנסות "הטבעיות" הגדול ביותר כי הוא שווה 2.8 מיליון יורו (9.32 מיליון שקל). תיקו שווה 900 אלף יורו (3 מיליון שקל) - כלומר, יותר מכל מענק שתקבל מכבי חיפה מההתאחדות לכדורגל ומנהלת הליגה.

שתי תוצאות תיקו בבית יכולות להניב למכבי חיפה סכום ששווה את כל ההכנסות שלה מזכויות שידור של עונה שלמה בליגת העל. ניצחון על קבוצה עשוי להניב למכבי חיפה את אותה הכנסה ש-ONE ZERO, הבנק הפרטי הדיגיטלי, מבטיח לכל ליגת העל בשנתיים הבאות (הסכם חסות תמורת כ-10 מיליון שקל לשתי עונות).

מה סוג של כסף כזה עשוי לעשות לליגת העל? לתחרותיות בליגת העל? אם הכסף מנוהל נכון ולא נעלם כמו שקרה לקבוצות ישראליות אחרות שהגיעו לליגת האלופות, זה כסף שיכול לשמש לשדרוג משמעותי של המועדון והתשתיות שלו. זה משהו שיעניק למועדון הירוק יתרון עצום על פני רוב היריבות שלו בשנים רבות.

המספרים מלמדים שליגת האלופות היא טורניר הכדורגל הבכיר ומפעל ליצירת פערים. מפעל פערים שבסופו של דבר לא עוזר לצמצם את הפערים של אירופה מאנגליה.