הזיסאפלים נאלצו להתקפל וביטלו את הנפקת בינת

הצמיחה המתמשכת בהכנסות וברווחים לא שכנעה את המוסדיים להשתתף בהנפקת בינת, ובעלי השליטה, יהודה ופרופ' נאוה זיסאפל (50% כל אחד), החליטו לגנוז אותה. אתמול משכו בני הזוג זיסאפל חזרה את תשקיף החברה, וזאת חצי שנה בלבד לאחר פרסומו בבורסה.

הזיסאפלים ביקשו להנפיק 30% ממניות חברת ה־IT והתקשוב לפי שווי של עד מיליארד שקל לפני הכסף, ולגייס סכום של 300 מיליון שקל. כלומר, אם תוכניות ההנפקה היו יוצאות לפועל לפי התרחיש האופטימלי, הרי שבינת היתה מתחילה להיסחר בבורסת תל אביב לפי שווי של 1.3 מיליארד שקל.

על פי התשקיף של בינת, שמנוהלת בידי אלון בן צור, החברה הציגה הכנסות של 1.4 מיליארד שקל ב־2021 — עלייה של 10% לעומת הכנסות של 1.26 מיליארד שקל ב־2020. מרבית ההכנסות, 1.3 מיליארד שקל, הגיעו מתחום ה־IT. הרווח הנקי של בינת עמד בשנה שעברה על 42.6 מיליון שקל — עלייה של 13% לעומת רווח נקי של 37.6 מיליון שקל ב־2020. הרווח הנקי ב־2019 הסתכם ב־31.1 מיליון שקל.

משיחות עם גופים מוסדיים, שמולם ביצעה בינת את הרוד־שואו ואת המגעים לגבי השווי המבוקש, עולה כי למרות מגמת העלייה בהכנסות וברווחי החברה, השווי שבעלי החברה ביקשו היה גבוה מדי עבור חלקם כדי להשתתף בהנפקה. "מכפיל רווח של 23 (שנגזר משווי חברה של מיליארד שקל לפני הכסף ומרווח נקי של 43 מיליון שקל בשנה — א"ע) עבור חברת IT הוא גבוה בשוק בתקופתנו, במיוחד לאור העובדה כי חברות IT אחרות נסחרות במכפיל דומה ואינן נושאות את סיכון ההנפקה", אמר ל"כלכליסט" גורם בכיר בגוף מוסדי גדול בשוק המקומי.

התשקיף של בינת הוגש במאי האחרון, תקופה שכבר התאפיינה במגמה שלילית בשווקים על רקע הלחימה בין רוסיה לאוקראינה, ולאחר ששיעור הריבית הועלה כבר פעמיים בארה"ב ובישראל. בשל כך ידעו בעלי השליטה והחתמים בהנפקה — דיסקונט קפיטל ופועלים IBI — כי הם יוצאים להנפקה בתקופה שלכל הפחות אפשר להגדירה כמאתגרת. אולם החתמים האמינו כי גם לנוכח האתגר של המגמה השלילית, המוסדיים בישראל יהיו מוכנים להשתתף בהנפקה של חברה ותיקה בתחום, שמציגה הכנסות קבועות.

על פי התשקיף, בינת ייעדה את כספי ההנפקה לפעילות עסקית ולמימון התרחבותה בתחום שירותי הענן, הדיגיטל והדאטה סנטר. מוסדי נוסף אמר ל"כלכליסט" כי "בחצי השנה האחרונה מאז הגישה הנהלת החברה תשקיף, התנאים בשוק המקומי הורעו, אולם הבעלים לא התפשרו על המחיר. כמו כן, הנהלת החברה לא הציגה תוכניות ברורות לעתיד, באשר לתוכניות שלה לגבי כספי הגיוס — כמו רצון לרכוש חברות אחרות".

מהתשקיף של בינת עולה כי החברה מעסיקה 7,800 עובדים ויש לה שלוש חברות־בנות שפועלות בחו"ל: רדביט קומפיוטרס (100%), בינת סמך (94.7%) ובינת בולגריה (100%). בינת היא מהחברות הבולטות בקבוצת רד בינת, שהוקמה ב־1975 ומונה יותר מ־20 חברות הייטק, המציגות הכנסה שנתית מצרפית של 1.2 מיליארד דולר ומכירות מצרפיות של 1.6 מיליארד דולר. רדוור, הנכללת בקבוצה, נסחרת בנאסד"ק לפי שווי של יותר מ־900 מיליון דולר.

אולם יש מוסדיים הגורסים כי הסתכלות מעמיקה יותר על החברות־הבנות תגלה שחלקן לא הגשימו את ציפיות המשקיעים. לדוגמה רדוור, עם תשואה של 8% בלבד בחמש השנים האחרונות, או שווייה של אורדקום שנסחרת בנאסד"ק ונחתכה ב־50% כמעט בחמש השנים האחרונות ל־147 מיליון דולר. כך שגם אם התדמית של הזיספאלים היא של האבות המייסדים של ענף הטק בישראל, יצירת הערך עבור החברות הנסחרות בקבוצה שלהם לא היתה טובה בשנים האחרונות.

בינת, מהחברות הוותיקות באספקת תשתית ופתרונות טכנולוגיה, חילקה 115 מיליון שקל דיבידנד לקראת ההנפקה. עלות שכרו של המנכ"ל בן צור עמדה על 3.2 מיליון שקל ב־2021, מהם 1.4 מיליון שקל כתגמול קבוע וכן מענק של 1.7 מיליון שקל. בן צור הוא בין המפסידים העיקריים מביטול ההנפקה, שכן בפברואר האחרון הוענקו לו אופציות בשווי 18.3 מיליון שקל — 2.5 מיליון אופציות ל־4 שנים במחיר מימוש של 4.14 שקלים — וזאת כחלק מתגמול הוני לקראת ההנפקה. בכירים נוספים בחברה קיבלו אופציות בשווי 25.9 מיליון שקל.

ביטול הנפקת בינת מצטרף לכ־20 הנפקות שבוטלו השנה — תופעה שהיא כלל־משקית, וכוללת חברות מענפי התעשייה, האשראי והטכנולוגיה. המשותף לכולן הוא חוסר הנכונות של בעלי השליטה להתפשר על השווי בהנפקה, על רקע הירידות בשווקים. שלמה ביטוח, איסכור, ERN, אורבניקה, קאי מלונות, נסקא תעשיות, פיפלביז וחוליות הן רק חלק מהחברות שתכננו להגיע לשוק ההון אך נסוגו בחודשים האחרונים. בדיקת הסכום המצרפי של שווי ההנפקות שבוטלו השנה מעלה כי בורסת ת"א הפסידה כמעט 10 מיליארד שקל של חברות חדשות.