משקיעים יקרים, סליחה: באמת חשבנו שישראל היא מקום טוב להייטק

משקיעי הון סיכון יקרים,

כשבאנו לגייס חברות עם רעיונות עסקיים מדהימים, בכל המצגות וניתוחי הסיכונים וההזדמנויות שעשינו לא הופיע הסיכון של ישראל שאינה מדינה דמוקרטית. טעינו. טעינו כיזמים כשחשבנו שהתרומה העיקרית שלנו למדינת ישראל היא להצעיד את קטר ההייטק קדימה, לא להתערב בפוליטיקה ולנסות לתקן עוולות חברתיות דרך יוזמות פרטיות – שילוב חרדים וערבים, התנדבויות בבתי ספר, ניהול תקציבי תרומות ופעילויות לתרומה חברתית.

טעינו כשהסתכלנו עליכם בביטחון והבטחנו לכם שישראל היא מקום בטוח ונכון להצמיח חברות ענק. אף על פי שלפחות שבוע בשנה אנחנו מבלים במקלטים ובן לילה מוצאים את עצמנו תחת מבצע צבאי, רבים מאיתנו שמים את שירות המילואים בעדיפות עליונה לפני כל יעד עסקי.

טעינו כשחשבנו שישראל תמיד תעשה הכל כדי לייצר סביבה תחרותית למשקיעים בינלאומיים, להוריד חסמים וחששות מהשקעות ומפיתוח ישראלי. טעינו כשחשבנו שממשלת ישראל והעומד בראשה במשך כל כך הרבה שנים, אותו ראש ממשלה שתמיד ניכס את הצלחות ההייטק לעצמו, שאהב להתגאות בטכנולוגיה והחדשנות הישראלית, הוא זה שיקדם תמיד את ישראל בסטארט-אפ ניישן ויעשה הכל כדי לתמוך בנו.

התגייסנו להגן על הדמוקרטיה לפני יותר מחצי שנה. כשישאלו אותנו מה היו היעדים העסקיים הכי גדולים שלנו בשנת 2023, רובנו לא יענו שזו הייתה השנה הכי טובה שלהם ברמה העסקית או השנה שבה הם השיגו פריצת דרך מטורפת ברמת המוצר - פשוט כי רובנו מבלים שעות ארוכות במחאות, בשיחות, בניסיונות לעצור את הטרוף הזה שקורה לנו מול העיניים. רובנו שמנו את השמירה על הדמוקרטיה הישראלית לנגד עינינו כיעד העיקרי של השנה הזאת.

משקיעים לא מגיעים לכאן יותר. מרכבת אוירית של משקיעים בינלאומיים ואירועים, מתעשייה שכולם רוצים להיות קשורים וקרובים אליה, עכשיו אנחנו בצד שנמנעים ממנו. אנחנו משתייכים למועדון הלא יוקרתי של מדינות מוקצות – סין, טורקיה, רוסיה.

רבים מחבריי לתעשייה נמצאים במקום שבו הדלתות לגיוס ההון כבר נטרקות בפניהם. מצד אחד, מאוחר מדי עבורם להפוך את החברה שלהם ללא ישראלית ומצד שני גורמי הסיכון להשקעה בחברה ישראלית הם כל כך גדולים שכל עורך דין במחלקה משפטית של קרן בינלאומית ימליץ להם להימנע.

אם מישהו ישאל היום כל עורך דין אם להתאגד בישראל, התשובה תהיה חד משמעית - לא. ההחלטה של איפה להתאגד היא בלתי הפיכה והיא החלטה הרת גורל. כשלא סומכים על הסמכות השיפוטית, על המדינה שבה מתאגדים – אי אפשר לקבל את ההחלטה הזו.

רבים בתעשייה כבר יודעים שהשנים היפות של ההיטק הסתיימו. כולנו רואים את העובדים שלנו מתפזרים בעולם. רילוקיישן חזרה להיות המילה הכי שכיחה במסדרונות. כולנו נאלצים להודות בחצי קול שאנחנו מבינים אותם. אי אפשר לייצר סביבת עבודה בריאה במתח והחרדה האלה. עלות המחייה הגבוהה, המיסים המטורפים - את כל זה כבר התרגלנו לקבל. החרדה, המתח, הזלזול הגובר מצד מי שקוראים לעצמם נבחרי ציבור – זה כבר יותר מדי.

משקיעי הון סיכון יקרים. ההייטק הישראלי חי וקיים, אבל לצערנו הוא עוזב את ישראל. עשינו ככל יכולתנו כדי לשמור עליו בתוך המדינה ואנחנו עוד מקווים שהוא עוד יוכל לחזור לפה. נעשה הכל עבור זה.

ברמה האישית, אני בישראל ואשאר בישראל. למרות שהממשלה הזו עושה הכל כדי לפגוע בי, כיזמת הייטק, כאמא, כחילונית וכאישה. תפקידנו כיזמים הוא לראות מעבר לקשיים הנוכחיים. כשאני רואה את העם הנפלא הזה שמצביע ברגליים, שנאחז בכל כוחותיו כנגד הפיכה משטרית בישראל - אני בכל זאת בוחרת להאמין שהסוף יהיה טוב.