ברני מיידוף, המפלצת מוול סטריט | צילום: NETFLIX
אנרגיה חלופית: המלצות לשעות של פנאי
לפתוח את השנה עם יין שזיפים מופלא, לבחון נאמנות, אהבה ויחסים, לפרוח עם אלכסנדר מקווין, לחקור את "ספר הג'ונגל", לפצח את המנגנון של ברני מיידוף או לצאת למסע חורפי מרהיב
אלכוהול
לפתוח את השנה עם יין שזיפים מופלא
נתקלתי בו לגמרי במקרה והתאהבתי מיד. באחר הצהריים אחד של גינס על הבר של חגית “עמירם” היא שלפה פתאום בקבוק יפהפה ועליו מצוירים שני ארנבונים. "תטעם", אמרה, "זה החדש של ג'וב". "משו-משו" יין השזיפים של יובל הר-גיל הלא הוא ג'וב, המזקק האומן ממזקקת יוליוס מחניתה שבצפון, נולד בטעות. "לפני שנתיים גנבתי קצת משיכר השזיפים שהכנתי כדי לזקק סליבוביץ'. הוא היה כל כך טעים שהחלטתי ליישן אותו", מספר הר־גיל, "העברתי אותו לשנתיים בחבית בתוספת מעט סליבוביץ' (תזקיק שזיפים). יצא מעין פורט שזיפים, וגם משקה שמתכתב עם יין השזיפים היפני, האומשו. המשקה התעדן והתפתחה בו מורכבות שלא היתה בו קודם. קראתי לו משו-משו, חצי בדיחה חצי הומאז' לאומשו". התוצאה היא משקה מופלא, מורכב, טעים להפליא עם טעמי שזיף ומרציפן, תוצאה של יישון עם מיץ מהחרצנים. רק 400 בקבוקים יוצרו מהפלא הזה ומחירו 145 שקלים לאחד מוצדק לגמרי.
חיליק גורפינקל
הצגה
לבחון נאמנות, אהבה ויחסים
סיפור אהבתן של ז'וסטין וקטיה (אגם רודברג ויעל וקשטיין הנפלאות) עומד במרכז “סיפור אהבה”, המחזה הצרפתי של אלכסי מישליק, המוצג בבית ליסין. הקשר מתנפץ כאשר ז'וסטין נעלמת מחייה של קטיה כמה ימים לפני לידת בתן. 12 שנים מאוחר יותר ויליאם, אחיה של קטיה (שלומי טפיארו המצוין) מאתר אותה, כשהיא כבר נשואה לגבר, ומציע לה הצעה שיכולה לשנות את חייהן. עידו רוזנברג ביים את ההצגה המקסימה הזו ברגישות וכשרון, והמעברים בין הסצנות הם ריקוד תיאטרוני ממש. המחזה עוסק בנאמנות ובמערכות יחסים, גם בין הורים לילדים ובין אחים. השחקנים הופכים את המילים בתרגומו הנפלא של אלי ביז'אווי לערב מהנה ומרגש. אז נכון שיש כאן אהבה של זוג נשים, אבל זה לא לב העניין, אלא העובדה שלכולם יש רגעים קשים בחיים, לא משנה מה המגדר או הזהות המינית שלהם.
מאיה נחום שחל
אופנה
לפרוח עם אלכסנדר מקווין
"מוטיב הפרח הוא סמל לנשיות באופנה ובאמנות, מהאלים האולימפיים דרך מארי אנטואנט והחברה הוויקטוריאנית ועד מעצבים כמו כריסטיאן דיור שהתבונן על גוף האישה כפרח, ואלכסנדר מקווין", מסבירה ליאת לולה לוי עזרן, חוקרת תרבות וויזואלית והיסטוריונית אופנה. במהלך החודש יתקיימו מפגשים עימה בימי שלישי בערב מפגשי תרבות בסטודיו האינטימי והיפה באלנבי 31 בתל אביב של האמן רן גולן. על כוס יין וגבינות יוכלו המשתתפים להאזין להרצאה ולנהל שיחה על אופנה, אמנות, ועל הדיאלוג המתמשך ביניהן. בשלישי הקרוב יהיה נושא ההרצאה פרחים וורדים בתרבות הוויזואלית. בהמשך יעסקו ההרצאות במעצבים אלכסנדר מקווין וג'ון גליאנו ובתפיסת העירום בתרבות, החל ביוון ורומא וכלה בגישות פמיניסטיות עכשוויות. 250 שקל להרצאה בהרשמה מראש באינסטגרם: telavivianinrome@
עילית מינמר
תערוכה
לחקור את "ספר הג'ונגל"
נקודת המוצא לתערוכה היפה ״שעת אין מנוח״ במוזיאון ישראל היא עבודת הוידיאו האיקונית ״פרויקט ספר הג׳ונגל״ של פייר ביסמוט. ביסמוט ערך את פס הקול של הסרט כך שכל חיה מדברת באחת מהשפות שהסרט תורגם לה (הדב בלו מדבר עברית). ריבוי השפות לא שיבש את הנאתם של קבוצת ילדים שישבה מול הסרט, להיפך: הם ניסו לזהות באיזו שפה כל דמות מדברת. האוצרת טליה עמאר בחרה לפתח ולעקוב לאורך התערוכה אחרי כמה מהחיות המרכזיות בסרט דרך עבודות נהדרות של אמנים ישראלים ובינלאומיים בהם פסי גירש, בסדרת צילומי חיות מתות, קיקי סמית, שי זילברמן (בסדרת קולאז'ים יפיפייה). התערוכה מסתיימת בסרט ״נדידה (אימפריה)״ של דאג אייטקין, המוצג על גבי פסל של שלט חוצות ענק, ובו בעלי חיים נודדים פראיים מצפון אמריקה, שהועברו מבתי הגידול הטבעיים שלהם לחדרי מוטל ריקים ברחבי ארצות הברית, ומנסים להמשיך ולהתקיים, בין אם זה בונה השוחה באמבטיה או צבי שמחפש אחרי מזון במקרר.
דנה גילרמן
דוקו
לפצח את המנגנון של ברני מיידוף
בסדרה התיעודית "מיידוף: המפלצת מוול סטריט", שארבעת פרקיה עלו בנטפליקס אתמול, טוען היוצר שלה ג'ו ברלינגר, כי ברני מיידוף, שבגיל 70 נגזרו עליו 150 שנה בכלא בשל הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה, הוא "סוציופת פיננסי, ורוצח סדרתי פיננסי". ברלינגר הוא יוצר עטור פרסים ואחד מאבות ז'אנר "הפשע האמיתי", שבעברו סדרת המופת "גן העדן האבוד", ובאחרונה עשה סרטי תעודה על רוצחים סדרתיים בהם טד באנדי וג'פרי דאהמר. השימוש שלו במונחים הספציפיים האלו לתיאור מיידוף לקוחים מהעולמות שאותם הוא מסקר, וגם משום שלדבריו צריך לחבר בין פשעי הצווארון הלבן לבין הקורבנות המשלמים בחייהם. כבר בתחילת הסדרה מתראיינים שניים מנפגעי מעשיו של מיידוף, אנשים מבוגרים, עם שיער שיבה, שמספרים תוך שהם נשברים בבכי כי אבדו להם כל החסכונות שצברו בחייהם, וגם נאלצו למכור את ביתם. הכאב מוחשי. הסדרה של ברלינגר, אשף תעודה בכל מה שהוא נוגע, מעניינת ורלוונטית גם לאחר שמיידוף מת ב־2021, משום שהסדרה מראה כי לא רק מדובר באדם אחד שחטא, "כשמרימים את המסך מבינים שמדובר במערכת שלמה". נכון, מיידוף ידע לנצל אותה, גם — וזאת טענה מעניינת מאוד בסדרה — כשלא היתה לו שום סיבה, משום שעסקיו הלגיטימיים הצליחו דיים, אבל האשמה היא במערכת פיננסית, פוליטית וחברתית שאיפשרה, ומאפשרת מעשים כאלה, המתרחשים גם היום.
רותה קופפר
אנימציה
לצאת למסע חורפי מרהיב
ספר הילדים האנגלי "הילד, החפרפרת, השועל והסוס" שיצא לאור ב־2020 (ותורגם גם לעברית) הפך כעת לסרט אנימציה קצר באורך 37 דקות שהופק על ידי הבי.בי.סי וזמין לצפייה באפל טי.וי פלוס. הוא גם נכלל ברשימה הקצרה לאוסקר. צ'רלי מקיסי, שכתב ואייר את הספר, חתום גם על בימוי הסרט שנפתח עם ילד שהולך לאיבוד בסופת שלגים ומחפש את דרכו הביתה. הוא פוגש חפרפרת (בקולו של טום הולנדר), שרק רוצה למצוא עוגה, ואז מצטרף אליהם שועל שלא מרבה לדבר (בקולו של אידריס אלבה) ולבסוף מצטרף אליהם סוס לבן (בקולו של גבריאל בירן). זו אגדה ומשל על חיפוש אחר בית ומשפחה, ועל אתגרי הדרך שהופכים להיות שותפים לדרך. גם אם מוסר ההשכל של הסיפור נותר עמום ציורי הדיו של מקיסי הופכים את הסרט הזה ליצירה ויזואלית חורפית מרהיבה ביופיה.
יאיר רוה
