אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הצד האפל של המלך צ'ארלס: קשר בעייתי עם שליטי המפרץ צ'ארלס במהלך ביקורו בריאד ב 2014 | צילום: רויטרס

ניתוח

הצד האפל של המלך צ'ארלס: קשר בעייתי עם שליטי המפרץ

הכתרתו של צ'ארלס הציפה מחדש את יחסיו ההדוקים עם שליטי מדינות המפרץ ובראשן סעודיה. מלבד עניין רב שהוא מגלה באסלאם, שמו עלה בהקשר לעסקאות ביטחוניות מפוקפקות והעברות כספים לקרן הצדקה שלו

15.09.2022, 21:47 | דורון פסקין

למלך בריטניה החדש צ'ארלס השלישי זיקה מיוחדת וקשרים חמים בעולם הערבי, בדגש על מדינות המפרץ ובראשן סעודיה.

לאורך השנים ביקר צ'ארלס לפחות עשר פעמים בממלכת הנפט, כאשר גם אמו המלכה אליזבת השנייה קיימה בסעודיה את מספר הביקורים הגדול ביותר מכל יעדיה בעולם הערבי במהלך 70 שנות כהונתה. לא בכדי, אחרי הכתרתו בסוף השבוע, הופצו בעולם הערבי תמונותיו של צ'ארלס בביקור בסעודיה ב־2014, כשהוא לבוש בבגדים המקומיים המסורתיים ורוקד עם בני משפחת המלוכה הסעודית את "הערדה", ריקוד המלחמה המסורתי, הכולל הנפת חרבות.

על חיבתו המיוחדת של המלך החדש לעולם הערבי תעיד גם נסיעתו הראשונה מחוץ לממלכה בעקבות מגפת הקורונה, כאשר בחר להגיע למצרים שם ביקר עם רעייתו קמילה בפירמידות. במקביל, אירח צ'ארלס בלונדון עשרות פעמים במהלך שנותיו כיורש עצר בעלי תפקידים בכירים, אנשי עסקים בולטים ויורשי עצר מהמפרץ.

צ'ארלס לא הסתפק בביקורים בעולם הערבי, אלא נחשב ל"מומחה האסלאם" של משפחת המלוכה, ולא אחת טרח לשבח את ערכיה של דת זו. לפי עדויות שפורסמו במהלך השנים, צ'ארלס קרא בקוראן ולמד את השפה הערבית מתוך כוונה להתעמק בשורשי האסלאם. על האיגרות הרשמיות ששיגר למנהיגים הערבים מתוקף תפקידו כיורש העצר, נהג לחתום בערבית.

אבל היחסים החמים עם צמרת העולם הערבי לא תמיד פעלו לטובתו של ארמון בקינגהאם בכלל ויורש העצר בפרט. במהלך השנים האחרונות עלה שמו של צ'ארלס בהקשר לעסקאות מפוקפקות והעברות כספים לא תקינות שלגבי חלקן נפתחה חקירה, כאשר חלק אחר פרנס את צהובוני בריטניה.

היחסים הקרובים עם מנהיגי המפרץ לא היו רק על בסיס הערכתו של צ'ארלס לדת האסלאם והתרבות הערבית, אלא תורגמו גם למערכות יחסים המבוססות על עסקים ומזומנים. מאז פרוץ האביב הערבי בשנת 2011 העמיק צ'ארלס את קשריו עם המנהיגים הערבים. בעשור הקודם הוא נפגש קרוב ל־100 פעמים עם דמויות מובילות ממדינות ערב, מה שעורר לא אחת את זעמם של ארגוני זכויות אדם לנוכח הדיכוי שהפעילו משטרים אלה כנגד הפגנות עממיות של תושביהם.

הפעילות הדיפלומטית הלא רשמית של צ'ארלס בעולם הערבי נשאה ברכה למשק הבריטי, כאשר מדובר בעיקר על יצוא נשק בשווי 14.5 מיליארד ליש"ט למדינות המפרץ במהלך העשור הקודם. בריטניה היא אחת מספקיות הנשק המובילות של סעודיה ובין השאר סיפקה לה בשנים האחרונות מטוסי קרב מסוג טורנדו וטייפון, טילים מונחי לייזר, טילי שיוט וטילי ברימסטון (אוויר־קרקע) הנחשבים למדויקים בעולם.

יום לאחר ריקוד החרבות בריאד נודע על סגירת עסקה בהיקף מיליארדי דולרים לרכישת מטוסי טייפון בריטיים על ידי הסעודים. מקורבי יורש העצר הכחישו אז כי דן עם מארחיו בפרטי העסקה, אולם פעילים נגד מכירת נשק למדינות המפרץ טענו כי מדובר בהוכחה להיותו "סוחר נשק" מטעם ממשלת בריטניה ויצרניות האמל"ח.

עסקאות הנשק היו יכולות להמשיך להתקיים "מתחת לרדאר" אלמלא החלטתו של שר ההגנה הסעודי מוחמד בן סלמאן (שמאז הפך האיש החזק בממלכה) ב־2015 לצאת למלחמה עקובה מדם בתימן שהסתיימה בהסכם שברירי להפסקת אש רק מוקדם יותר השנה. מותם מדי יום של עשרות תימנים באש שנורתה מאמל"ח בריטי עורר סערה ציבורית באי.

לפי ביוגרפיה על צ'ארלס שפורסמה ב־2018, הוא אמר לבכירי הממשלה הבריטית כי איננו מעוניין להמשיך לשמש "שגריר למכירת אמל"ח" במדינות המפרץ, ככל הנראה לנוכח תמונות הזוועה שיצאו מתימן.

דוגמה קטנה לקשרים האישיים שבנה צ'ארלס ואשר שירתו את האינטרס הבריטי, ניתן ללמוד מהסיפור הבא. באוקטובר 2011 נסע יורש העצר הבריטי לבירת סעודיה, ריאד, ללילה אחד. מטרת הביקור החטוף היתה להביע את תנחומיו למשפחת המלוכה הסעודית בעקבות מותו של יורש העצר סולטן, שהלך לעולמו בשנות ה־80 לחייו לאחר שהפך לאחד מעשירי הממלכה.

סולטן שימש שנים ארוכות גם כשר ההגנה של ערב הסעודית, ולפי הדיווחים, צ'ארלס מילא תפקיד חשוב ב"דרבונו" לאשר ביצוע עסקאות רכש בשווי מיליארדי ליש"ט מענקית הנשק הבריטית BAE Systems. סביב עסקאות אלה ריחפה עננה של כספי שוחד שמעולם לא הוכחה. זמן קצר לאחר שעזב את ריאד, דווח בתקשורת הבריטית כי עלות הביקור הקצרצר של יורש העצר בבירה הסעודית הגיעה ל־67,215 ליש"ט — מחיר שכנראה היה שווה כדי לשמר את רצף היחסים בין צ'ארלס למשפחת המלוכה הסעודית.

בשנים האחרונות עלו גם חשדות לעסקאות מפוקפקות הנוגעות לקרן הצדקה של הנסיך צ'ארלס, שהוקמה באמצע שנות השבעים ונחשבת כיום לאחד מארגוני הצדקה הבולטים בבריטניה. בעיקר מדובר על העברות כספים במזומן מצד מנהיגים ואילי הון במפרץ, לעתים באופן אישי, במהלך פגישות עם צ'ארלס, או "תרומות" לקרן שבעצם שימשו כשוחד לקידום אינטרסים בבריטניה.

לפחות לגבי פרשה אחת נפתחה חקירה, אך מה שמטריד הוא קיומן האפשרי של פרשות שלא נחשפו עד כה לציבור. ההערכה היא שבעקבות הכתרתו של צ'ארלס למלך בריטניה, המשטרה איננה צפויה להרחיב את החקירות לגבי התנהלותה של הקרן.

לפני שבועות ספורים דווח כי השיח' חמד בן ג'אסם א־ת'אני, לשעבר ראש ממשלת קטאר שצבר במשך השנים הון אישי אדיר, תרם יותר מ־3 מיליון דולר במזומן לקרן הצדקה של הנסיך צ'ארלס בשנים 2011-2015 בשלושה תשלומים, חלקם בשקיות פלסטיק שנמסרו באופן אישי ליורש העצר. קרן הצדקה מצדה לא הכחישה את הדברים, אך טענה כי כל הכספים הללו הועברו לחשבון הבנק של הקרן וישמשו למטרותיה.

אף שאין כל טענה לפלילים, מסירת סכומים כאלה במזומן נוגדת את ההתנהלות התקינה בבריטניה. העברת הכספים באופן אישי בין צ'ארלס לשיח' חמד לא עשתה חסד למוניטין של יורש העצר הבריטי.

כאשר כיהן כראש ממשלת קטאר, כונה השיח' "האיש שקנה את לונדון", זאת בעקבות מסע הרכש שביצעה מדינת המפרץ של נכסים נבחרים בלונדון, בהם הכפר האולימפי, מלון אינטרקונטיננטל, מגדל השארד וכלבו היוקרה הרודס. בעבר אף דווח כי שיח' חמד אישר מימון לג'בהת א־נוסרה, הזרוע הסורית של ארגון אלקאעידה שנלחמה במשטר אסד. בנוסף כיכב שמו במסמכי פנמה ומסמכי פנדורה כמי שהקים רשת של חברות אוף־שור כדי להתחמק מתשלום מסים.

אבל קבלת הכספים במזומן מהמיליארדר הקטארי לא היתה ההסתבכות הראשונה, וכנראה גם לא המשמעותית ביותר, שקשורה בכספי הקרן של צ'ארלס. בפברואר השנה הובך ארמון בקינגהאם לאחר שמשטרת בריטניה הודיעה על פתיחת חקירה לגבי חשדות שלפיהם קרן הצדקה של צ'ארלס סייעה לאיש העסקים הסעודי מחפוז בן מרעי בן מחפוז להשיג עיטור כבוד בריטי ואזרחות בריטית. זאת בתמורה לתרומה נכבדת של מאות אלפי ליש"ט לקרן. המשטרה ציינה כי החקירה נפתחה בחשד להפרת החוק להענקת עיטורי כבוד והוקרה משנת 1925.

התפוצצות הפרשה הזו בשנה שעברה יצרה גלי הדף בארמון המלוכה, כשבכיר המקורב לצ'ארלס נאלץ להודיע על התפטרותו. בן מחפוז (53) הוא מיליארדר סעודי שמשתייך לאחד השבטים החזקים בחצי האי ערב. בבעלות משפחת בן מחפוז אחת החברות המשפחתיות הגדולות בסעודיה והיא חולשת על שורה ארוכה של אינטרסים בתחום התעשייה, המסחר והנדל"ן.

עד להתפוצצות הפרשה נחשב בן מחפוז לתורם חשוב של קרן הצדקה של צ'ארלס באמצעות ארגון צדקה משלו שנועד רשמית להעלות את המודעות בציבור הבריטי לשפה ולתרבות הערבית. לפי הידוע, באמצעות הארגון תרם בן מחפוז 1.5 מיליון ליש"ט לקרן הצדקה של צ'ארלס, ועל כך זכה, כביכול, לקבל ממנו עיטור כבוד בטקס שנערך בקלארנס האוס שבלונדון ב־2016. לפי מקורביו של צ'ארלס, הכספים של התורם הסעודי הופנו לתחזוקת שני ארמונות של יורש העצר בסקוטלנד, הפתוחים לקהל הרחב.

בדו"ח פנימי שפרסמה הקרן היא ניערה כל אחריות מהנסיך צ'ארלס וטענה כי מזכירו האישי, מייקל פוסט, הוא זה שהיה אחראי על "תיווך" קשרים בין אנשי עסקים מהמפרץ לבין הנסיך תמורת שלמונים. פוסט שילם על כך בכיסאו.

החיבור עם בן מחפוז איננו מקרי, אלא חלק מדפוס פעולה של יצירת קשרים עם עשירי סעודיה, אשר ככל הנראה רק חלקו הקטן נחשף. תרומה נוספת שעוררה בעבר אי־נחת בארמון בקינגהאם היתה בהקשר לדיווחים שלפיהם הקרן של הנסיך קיבלה תרומה ממשפחת בן לאדן, אשר לאורך שנים ארוכות נחשבה לקבלנית הבנייה של ארמון המלוכה הסעודי. לפי הדיווחים, בשנת 2013 העבירו באכר ושפיק בן לאדן, אחיו למחצה של הארכי־טרוריסט אוסמה בן לאדן, תרומה של 1.2 מיליון דולר לקרן של צ'ארלס.

תגיות