המשקיעים לא ממהרים לקנות את החלום החדש של גלילאו טק

רצתה להיות אקסיליון עכשיו היא שואפת להיות נופר אנרג'י: האם לאחר שכבר מחקה למשקיעים כ־100 מיליון שקל גלילאו טק תצליח לקום לתחייה, הפעם כחברת אנרגיה מתחדשת? החברה, שכבר עברה כמה גלגולים לא מוצלחים, דיווחה למשקיעים שהיא מחזיקה בזכויות על קרקעות להקמת פעילות של אנרגיה מתחדשת ברומניה בשווי של כ־300 מיליון שקל.

גלילאו טק, שבשליטתו (24.1%) וניהולו של שלומי טופז, אף צירפה לדיווח הערכת שווי שאותה ביצע הסניף המקומי של פירמת ראיית החשבון הבינלאומית בייקר טילי (Baker Tilly), שמאשרת את הזכויות של החברה בקרקעות ואת השווי המדובר. אלא ששווי השוק של גלילאו טק עומד כיום על כ־21 מיליון שקל בלבד, וחרף עלייה של כ־13% במניה מתחילת השנה הנוכחית, נדמה שהמשקיעים מגלים סקפטיות של ממש ביחס לחלום החדש של החברה.

הקרקעות ברומניה התגלגלו לידי גלילאו טק בסוף 2022. קרן ההשקעות האמריקאית סקיי גלובל ונצ'רס הכניסה את הקרקע לתוך גלילאו טק וזאת בתמורה להקצאת מניות שמהוות 19.9% מהחברה. הקרקעות המדוברות הן בשטח של 6,500 דונם ועליהן ניתן להקים שדות סולאריים בהספק של 716 מגה־ואט.

לטופז יש שאיפות גדולות ביחס לתחום הפעילות החדש ובשיחה עם "כלכליסט" אמר כי "חברות שרוצות להתפתח בתחום האנרגיה המתחדשת ולהגיע להספקים של 700-800 מגה־ואט צריכות לגייס הון עצמי גדול. תסתכל על נופר אנרג'י הגדולה. היא מפיקה היום 300 מגה־ואט ותראה כמה היא שווה". טופז לוטש עיניים לנופר משום שגם לה יש פעילות ברומניה. החברה שבשליטת עופר ינאי נסחרת כיום בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של כ־3 מיליארד שקל.

וכפי שטופז אמר, לפרויקט דרוש כסף רב. להערכת החברה, היא תצטרך לגייס כ־400 מיליון יורו. להערכת גלילאו טק, כ־80 מיליון יורו יגיעו מהון עצמי, 120 מיליון יורו יגיעו בצורת מענקים שונים של האיחוד האירופי וממשלת רומניה, ואת היתרה, כ־200 מיליון יורו, יהיה צורך לגייס ממוסדיים בישראל ובאירופה. וזו לא עומדת להיות משימה קלה עבור גלילאו טק, לאור הרקורד המאכזב שלה בשוק המקומי, שיצר לה תדמית של משמידת ערך סדרתית. משיחות מול המוסדיים המקומיים עולה תמונה שלפיה אין להם אמון בחברה ובבעליה. וזאת, כאמור, על רקע הרקורד של גלילאו טק.

"יש חוסר אמון בחברה. מחכים לראות התקדמות"

את הפאזה הנוכחית של גלילאו טק החלה החברה בסוף 2020, אז היא מיזגה לתוכה את חברת ברייט־לד הפרטית שעוסקת בתחום של הערים החכמות, בדומה לאקסיליון הבורסאית, וזאת מתוך מטרה לרכוב על ההייפ האדיר של התחום באותה העת. לאחר המיזוג, שכלל בתוכו שאיפות לזכייה במכרזים גדולים, נסחרה גלילאו טק לפי שווי של כ־120 מיליון שקל, ואף הצליחה לגייס משקיע בעל מוניטין - אבן צ'ארלס נוימן, לשעבר מבעלי השליטה ברשת הקמעונאות המוזלת מקס סטוק, שרכש מניות בלפחות 15 מיליון שקל. אולם בסופו של דבר, החזון לא התממש.

לאחר מכן ניסתה גלילאו טק לבצע מיזוג עם חברת בינה מלאכותית בשם גפן ועם צמד חברות ‑ דור טכנולוגיות וסייבר IL. כל המיזוגים האלו לא יצאו לפועל, והדבר הוביל אותה לשווי השוק הנוכחי שלה, שדומה יותר לשווי שוק של שלד בורסאי מאשר לשווי שוק של חברה עם פעילות של ממש.

האכזבות האלו מובילות את המשקיעים להתבונן בעין ביקורתית וחשדנית בחלום החדש של גלילאו טק, מה שמסביר את הפער בין הערכת השווי של הפעילות החדשה שלה לשווי השוק הנוכחי שלה. טופז ער לכך. לדבריו, "יש חוסר אמון בחברה. המשקיעים רוצים לדעת שאנחנו באמת איתנים ויכולים להוציא את התוכנית לפועל, והם מחכים לראות התקדמות. אני מאמין שכשנראה התקדמות, נגייס את הכסף ונקבל היתרי בנייה, הציבור יראה את התמונה המלאה".

טופז מדגיש כי הקרקעות ברומניה הן "קרקעות מופשרות. אז נוכל לגלם את זה בהון העצמי של החברה, ככל הנראה. ברגע שהמשקיעים יראו את התוצאות האלו, השוק יתיישר ויבין שאנחנו מחזיקים בפרויקטים שאחרי מימון יהיו שווים 800 מיליון יורו. אלו פרויקטים שיידעו לייצר תשואה של 15%". האם הפעם המציאות תיפגש עם המשקפיים הוורודים של בעל השליטה בחברה?

דחתה אסיפה ולא מינתה דח"צים בניגוד לדין

לא רק אכזבות עבר מעיבות על מניית גלילאו טק, שהיא חברה נטולת הכנסות שמפסידה כ־3 מיליון שקל בשנה ממוצעת. נדמה כי גם הממשל התאגידי של החברה סובל מחריקות.

אתמול דיווחה גלילאו טק על כך שרשות ני"ע פנתה אליה ומסרה לה כי להשקפתה החברה פעלה שלא כדין במקרים שונים לאורך 2021 ו־2022. המקרה הראשון הוא ההחלטה של הדירקטוריון לא להיענות לדרישת בעלי מניות מיעוט לכנס אסיפה על מנת לדון ולבחון את אופן פעולת החברה. לפי החוק, בעל מניות שמחזיק מעל 1% מזכויות ההצבעה או 5% מההון המונפק יכול לדרוש כינוס אסיפה כללית.

עוד טוענת הרשות כי בין יוני 2021 לפברואר 2022 גלילאו טק התנהלה ללא דירקטורים חיצוניים בדירקטוריון, וזאת בניגוד לחוק שדורש מספר מינימלי של דח"צים. בחברה ניסו להפוך את כהונת הדח"צים שמכהנים כיום לכהונה רטרואקטיבית, אולם הרשות פסלה את המהלך מבחינה חוקית. חברה ציבורית שמתנהלת ללא דח"צים במשך שלושה חודשים ומעלה חשופה לעיצומים כספיים מצד הרשות.

כמו כן, בזמן שבו לא כיהנו דח"צים בדירקטוריון החברה, גלילאו טק ניסתה לבצע שני מיזוגים שונים - עם גפן AI ועם צמד החברות דור טכנולוגיות וסייבר IL. מדובר בשתי חברות של היזם אורן בחרי והשווי המצרפי שלהן עמד על 50 מיליון שקל. במסגרת העסקה, בחרי היה אמור לקבל מניות בגלילאו טק ומזומן בהיקף של 50 מיליון שקל. טופז, שעלות שכרו כמנכ"ל עומדת על 1.2 מיליון שקל בשנה, היה אמור לקבל דמי ייזום של 3 מיליון שקל בשל העסקה.

לפי הרשות, כל מתווה העסקה המדובר, כולל אישור דמי הייזום של טופז, לא אושר כראוי, משום שלא היו דח"צים בחברה באותה העת. כאמור, את הניסיון של גלילאו טק למנות את הדח"צים בצורה רטרואקטיבית הרשות פסלה, כך שגם הטיעון הזה לא עמד לזכותה.