כפר מעש וברקע הבנייה בגני תקווה. בימים אלה מקודמת תוכנית להתרחבות של גני תקווה על חשבון השטחים החקלאיים של המושב | צילום: יובל חן
מוסף נדל"ן
המושבים נעלמים לטובת מגדלים: "איזו ארץ תישאר לנו, הכל שלמת בטון?"
הערים במרכז הארץ ממשיכות לגדול בקצב, ומי שמשלמים את המחיר הם המושבים, שהקרקע החקלאית נלקחת מהם לטובת מגדלי מגורים. המושבניקים מזהירים מפגיעה קשה בחקלאות ובביטחון התזונתי, ומהיעלמות הריאה הירוקה של המרכז: "למרחב הכפרי יש חשיבות אדירה"
לפי תחזיות הלמ"ס, ביום העצמאות ה־100 של ישראל תמנה אוכלוסיית המדינה 15 מיליון נפש — וכמו שזה נראה כרגע, כולם ירצו לגור ליד תל אביב. את המגמה הזו כבר רואים בשטח — עוד ועוד מושבים באזור המרכז מאבדים אדמות חקלאיות לטובת תוכניות דיור שמבקשות להקים עוד ועוד דירות. כבר כיום מושבים רבים נהפכו למעין מובלעות, שמסביבן גורדי שחקים שמאיימים על הנוף הירוק.
התהליכים הללו הם תוצאה ישירה של מדיניות מינהל מקרקעי ישראל, שהיא לנגוס עוד ועוד בשטחים הירוקים של המושבים לטובת הרחבה של הערים, בעיקר לצורך בנייה רוויה של מגדלים, תחת הכותרת של "משבר דיור לאומי". מדיניות זאת נובעת כאמור מהצפיפות הרבה של אזור המרכז ומהצורך הבהול לשחרר דירות במהירות ולהקל על המצוקה, אבל תוצאותיה עשויות להגיע לכדי אובדן מוחלט של כל המושבים באזור מרכז הארץ.
האם בעוד 20 שנה כל השטח שבין חדרה לגדרה יהיה עיר מגדלים אחת גדולה? עו"ד עמית יפרח, ראש תנועת המושבים, לא חושב שהתחזית הזו מוגזמת. "יש כאלה שרואים בנו מחסני נדל"ן ומבחינתם, אנחנו מיותרים", הוא אומר. "כל תפקידנו זה לספק את היצע הקרקעות".
ראש המועצה האזורית גזר, רותם ידלין, מכירה בכך שקיים משבר בתחום הדיור – אך לא מצדדת בפתרון שמצאה המדינה. "נוצר משבר דיור אמיתי, שמלווה במשבר תשתיות. זה קשור לכך שאין שום תכנון של איך מדינת ישראל צריכה להיראות בעתיד. אני מאמינה שבמדינה כה צפופה, צריך שיהיו ערים גדולות וחזקות, ומאידך, הכפר צריך להיות חקלאי ומקיים. מדינת ישראל צריכה לבדל את הכפר מהעיר. מעבר לכך, אם ממשלת ישראל מעוניינת לצמצם את המרחב הכפרי ואת החקלאות במרכז הארץ זה חייב להיעשות בהחלטת ממשלה. זה לא יכול להיעשות על ידי פקידים".
ידלין מכוונת במילים אלה בעיקר להתנהלות הוותמ"ל – הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור, שנוצרה כדי לזרז תהליכים אלה. "בשמונה השנים האחרונות, שבהן הוותמ"ל פעלה בצורה אגרסיבית, יש תהליך שבו נלקחו אדמות חקלאיות רבות, בעיקר ממושבים. לקחו אדמות חקלאיות והפכו אותן להרחבות של הערים", אומר דרור בוימל, ראש תחום תכנון בחברה להגנת הטבע.
"לא היתה פה החלטת מדיניות, או מהלך תכנוני אסטרטגי לסגור יישובים חקלאיים, אבל דה פקטו, הפגיעה החקלאית קשה עד כדי כך שיש יישובים שאין להם יותר אופק חקלאי. ראוי היה לעשות מהלך גדול כזה בצורה מסודרת. בסיטואציה הזאת כולם מפסידים, כי החקלאות היא לא חקלאות, תושבי המושבים מבולבלים והערים הקיימות לא מועצמות".
האם הוותמ"ל אכן יוצר פגיעה משמעותית בשטחים החקלאיים במרכז הארץ? ב־2018, צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית בראשות פרופ' ערן פייטלסון, יצא לבדוק את הנושא. בדו"ח שפרסם, תחת השם "השפעות הוותמ"ל על דמות הארץ", מצא הצוות כי "מרבית הבנייה המתוכננת במסגרת הוותמ"ל (מעל 52 אלף דונם) תיעשה על קרקע חקלאית וכמעט 60% מהחריגות מהתמ"מים (תוכניות מתאר מחוזיות, ג"נ) הן על חשבון שטחים חקלאיים בפועל".
עוד על פי הדו"ח, עד סוף 2017 הועברו לדיון בוותמ"ל 77 תוכניות ששטחן הכולל יותר מ־100 אלף דונם – כאשר "כ־38% משטחים אלו הם שטחים שלא תוכננו לבינוי במסגרת תוכניות המתאר המחוזיות (תמ"מ). בולטת במיוחד החריגה במחוז המרכז, שם היקף השטח שבחריגה כפול מהשטח התואם את התמ"מ (6,600 דונם)".
"אין בעיה שכפר סבא תבלע את צופית ואת שדה ורבורג", אומר פרופ' פייטלסון, מומחה לתכנון המשמש יו"ר המועצה לגנים לאומיים. "אבל בסופו של יום, אתה רוצה שלעיר יהיה קצה. אם אין ליישוב קצה הוא נבלע. אפילו מנקודת הראות של כפר סבא, חשוב להבין איפה היא נגמרת ומתחילה רעננה, או הוד השרון.
"בו־זמנית, צריך להבין שיש לשטחים הפתוחים חשיבות אדירה, כמקום שאליו אנשים יכולים לצאת. ראינו את זה עכשיו בקורונה. חשוב שלשטחים האלה יהיה בעל בית, כלומר החקלאים. כי שטח פתוח שנשאר בר הופך למזבלה או שגורמים פליליים נכנסים אליו. החקלאות דואגת שיהיה בעל בית".
פייטלסון מבקש לערוך הבחנה בין המושגים "ערך שוק" ו"ערך שימוש". "ערך השוק זה כמה הקרקעות החקלאיות שוות”, הוא אומר. “ערך השימוש של הקרקעות, גם עבור החקלאים, הוא שונה. יש להן ערך בגלל שמגדלים בהן מזון, מאחר שהן משאב נופי, כי אנשים מטיילים בהן. ערך השימוש לא בא לידי ביטוי בשוק, ובגלל זה חשוב להשתמש באמצעים רגולטיביים כדי לשמור עליו".
פייטלסון מבהיר שמספר הדונמים שנלקחים מהיישוב, אינו משקף את הנזק האמיתי שנגרם לו. "היקף ההשפעה הוא לפחות פי 1.5 מהשטח שאבד", הוא אומר. "גם את האדמות שליד השטחים שנלקחו כבר אי אפשר לעבד - אי אפשר להדביר ואנשים נכנסים וקוטפים. הרבה פעמים הבינוי חותך את החלקות ואי אפשר לעבד אותן. ולפעמים, אם החלקה צומצמה יותר מדי, כבר אין טעם לעבד אותה".
תגובת מטה התכנון הלאומי מחדדת את ההבנה שפעולת הוותמ"ל אולי השתנתה, אך הסכנה לא נעלמה: "מדינת ישראל מצויה במשבר דיור חמור ולוותמ"ל תפקיד חשוב ביצירת מלאי יחידות דיור, זאת בהתאם למדיניות התכנון הארצית ומדיניות הממשלה. יתרה מזאת, מאז עבר חוק הוותמ"ל החדש, פעילות הוותמ"ל מכוונת לקידום תוכניות בהתחדשות עירונית, וכמחצית מהתוכניות המקודמות בימים אלו על שולחן הוועדה, הינן במסלול התחדשות עירונית.
"כמו כן, המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה על עריכת שינוי לתמ"א 35 לעניין היישובים הכפריים, המצוי כעת בגיבוש בוועדת העורכים. במסגרת עבודה זו מוצע מנגנון חדש לחיזוקם ושימור אופיים של היישובים הכפריים תוך שמירה על המרחב הכפרי על כל היבטיו".
לא פחות מ־15 מושבים באזור המרכז עומדים לשנות את הצביון שלהם בשנים הקרובות עקב תוכניות בנייה מסיביות המקודמות בשטחם. מוסף כלכליסט יצא למסע בקרב תושבי אותם המושבים, שמתעקשים שהמשבר האמיתי הוא בכלל מה שקורה לפתחם.
כפר ביל"ו
מיקום: ליד רחובות • שנת הקמה: 1932
מספר תושבים: כ־1,300
"תמ"א 35 רואה בנו ריאה ירוקה. פתאום באים ואומרים 'סליחה, התחרטנו'"
תוכנית לקרקעות: לפי תוכנית תמ"ל 1074 עתידים להיגרע משטחי הכפר מאות דונם לטובת קריית עקרון. נוסף לכך קיים תכנון להעביר 200 דונם לטובת קרקע משלימה ברחובות, ו־11 דונם נוספים לטובת בסיס צבאי סמוך.
רן שדה, בן 55, דור שלישי בכפר ביל"ו, מעיד שביישוב יש כ־100 משקים וש־20% מהם מתפרנסים "גם מחקלאות". לו עצמו יש כרמי זיתים: "אנחנו, כפר ביל"ו וגני יוחנן, מספקים אחוז גדול מאוד מתצרוכת החצילים במדינת ישראל. אם ייקחו לנו אדמות יפגעו לא רק בפרנסה שלנו אלא בביטחון המזון של המדינה. מעבר לזה, אני מבקש להזכיר שתוכנית המתאר הארצית, תמ"א 35, רואה בנו ריאה ירוקה. פתאום באים ואומרים 'סליחה, התחרטנו ורוצים לעשות כאן שלמת בטון יצוק'. איפה אנשים חיים? איפה אנשים נושמים?".
דורון לבנה, בן 48, דור שלישי למקימי כפר ביל"ו, למד הנדסה אך בחר לעבוד בחקלאות. יש לו 1,000 כוורות ו־300 דונם ירקות. "מזה אני חי. אני ואשתי עובדים במשק במשרה מלאה ועם עוד עובדים זרים, ומדינת ישראל מרסקת".
הוא לא אופטימי: "יש את רחובות וקריית עקרון ובאמצע כלואים כפר ביל"ו, רמות מאיר וגני יוחנן. אם המדינה רוצה לעשות אורבניזציה לאזור הזה, אין בעיה. שתמחק הכל, כולל הבתים ותיתן לנו פיצוי הגון. מה עושים היום? הורגים אותך לאט. בשיטת העוד פרוסה ועוד פרוסה. אני מבטיח לך שריסוק החקלאות ומדיניות הקרקעות של רמ"י מתערבבים יחד למצב של סכנה קיומית למדינת ישראל. בעוד 20 שנה תוקם ועדת חקירה כדי לבדוק מה קרה לביטחון המזון הלאומי".
צופית
מיקום: מצפון לכפר סבא • שנת הקמה: 1933
מספר תושבים: 1,100
"בימי שבת מגיעות אליי משפחות שלומדות שירקות ופירות לא גדלים על המדף בסופר"
התוכנית לקרקעות: תוכנית תמ"ל 1088, המכונה גם "תמ"ל המוביל", ממוקמת על שטח חקלאי של 657 דונם בצפון מזרח כפר סבא, בין שכונת קפלן למושב צופית, שמתוכננת בו בנייה של 4,200 דירות, שטחי תעסוקה וציבור.
ערן בק, בן 61, הוא דור שלישי במושב צופית – ומחזיק מטעים וירקות, לצד פעילות של חקלאות תיירותית. כשמדברים איתו על האפשרות שהאופי החקלאי של המושב יחוסל לטובת ההרחבה של כפר סבא, בק מתקשה לעצור את זעמו: "המושב בן 90, לא תופעה חולפת. הוא מבוסס על חקלאות ומשק חי. אנחנו מעבדים 98% מהאדמות שלנו.
"לעומת זאת, לכפר סבא יש מספיק עתודות קרקע. אין סיבה להרוס את השטחים החקלאיים של צופית, שמייצרים אלפי טונות של ירקות ופירות והם חלק גדול מביטחון המזון של מדינת ישראל. יש לי חקלאות מסחרית ותיירותית ובימי שבת מגיעות אליי משפחות מכפר סבא שלומדות שירקות ופירות לא גדלים על המדף בסופר".
כפר סירקין
מיקום: ליד פתח תקווה • שנת הקמה: 1936
מספר תושבים: כ־1,500
"הרצון לפרק את החקלאות זה סיפור של ילד שרוצח את אביו ואז בוכה שהוא יתום"
תוכנית לקרקעות: תוכניות השכונות החדשות של פתח תקווה, שיקומו בשטח בסיס צבאי שיתפנה (תמ"ל 1076) ותוכנית להעברת חלק מהשטחים החקלאיים של המושב לעיר אלעד, שנדחתה לאחרונה על ידי שרת הפנים היוצאת, איילת שקד.
בועז כץ, בן 62, הוא דור רביעי לחקלאים בכפר סירקין – מחמש המשפחות האחרונות במושב, מתוך 180, שעדיין עוסקות בחקלאות. "הסבא והסבתא שלי הגיעו לפה מגרמניה כשהיו ילדים. היישוב היה מבודד לגמרי, ומסביב היו רק יישובים של ערבים. רק בשנות ה־50 המושב חובר לחשמל ובכל זאת הם הקימו פה מושב מפואר. אף שהפקיעו לנו שטחים לטובת כביש 6, כביש מכבית וחברת מקורות, אנחנו נאחזים בקרקע ומעבדים כל מטר מ־800 הדונם שיש לנו".
כץ מדגיש את הצורך בנוף: "לא סתם מכנים אותנו 'הכפר האולימפי'. בשבת בבוקר יש פה עשרות רוכבי אופניים ורצים. בשביל הדתיים משכונת הדר גנים־עמישב, זו הגינה מחוץ לבית. צריך להשאיר פה קצת ירוק. זה ברור שיום אחד, עוד מאה שנה, ייקחו מפה את כל הווילות ויבנו גורדי שחקים, אבל צריכה להיות הדרגתיות".
רועי סער, בן 52, הוא הייטקיסט ועובד בתל אביב, אך בזמנו החופשי הוא גם יו"ר הוועד של כפר סירקין. סער מחזק את דבריו של כץ: "אני רואה אותנו כשומרי הסף של עולם הריאה הירוקה, הסביבה הפתוחה שליד הבית וניקוז מי הגשם. בתקופת הקורונה אלפי אנשים היו מסתובבים מדי יום בשדות סירקין. זה היה השקט הנפשי שלהם. מעבר לכך, יש פה מארג קהילתי. זה לא מובן מאליו כי לא כולם חקלאים. מארג קהילתי זה לא רק קבוצת ווטסאפ, אלא קהילה חזקה. לא היינו רוצים שזה ייעלם".
ד"ר אבי שניידר, דור שלישי בכפר סירקין וסוציולוג במכללה למנהל, טוען כי "הרצון של מדינת ישראל לרסק את החקלאות הוא משל אדיפוס. זה סיפור של ילד שרוצח את אביו ואז בוכה שהוא יתום. מי שיהרוג את את ערך היסוד של מדינת ישראל יפרק את התשתית הערכית שעליה הוקמה המדינה".
שניידר חוזר ומדגיש את חוסר הלגיטימיות של לקיחת האדמות: "אין חיה כזאת, מרחב כפרי בלי שטחים חקלאיים. האמירה שהמושבים ייעלמו לא יכולה להתקיים בחברה דמוקרטית. כשאתה מתייחס למושב כאל נדל"ן, אתה סופר כמה יחידות דיור יש בו, ושוכח שאתה מבטל זהות חברתית של קבוצה. אתה יכול לדמיין ניסיון לחסל את הזהות המרוקאית, האתיופית או החרדית?".
כפר מעש
מיקום: מדרום לפתח תקווה • שנת הקמה: 1934
מספר תושבים: כ־800
"אנחנו מאוימים מכל הצדדים. צריך לשמור על כל דונם או שבסוף כפר מעש תיהפך לרחוב בגני תקווה"
תוכנית לקרקעות: בימים אלה מקודמת תוכנית להתרחבות של גני תקווה על חשבון השטחים החקלאיים של המושב.
לשלמה עצמוני, בן 67, יליד כפר מעש, יש פרדסים ולול תרנגולות מטילות. לדבריו, רק חלק קטן מתושבי הכפר הם חקלאים, אך הקרקע שאינה מעובדת על ידי החקלאים עצמם, מעובדת בידי האגודה השיתופית. "אנחנו מאוימים מכל הצדדים. אני לא חושש לפרנסתי, אבל זה בעייתי ברמה המושבית ועוד יותר ברמה הלאומית", הוא אומר.
"השטחים החקלאיים באזור המרכז הם הריאות הירוקות של גוש דן. יש לנו מדינה קטנה. יש לזה משמעות בהקשר של איכות המים שמגיעים לאקוויפר, אבל גם לנראות. אם נאבד את השטחים האלה, איזו ארץ תהיה לנו? הכל שלמת בטון? בעיני, צריך לשמור על כל דונם. כי אם ייקחו עכשיו 700 דונם ויראו כי טוב, זה יהיה בשיטת הסלמי וייקחו עוד. בסוף תיהפך כפר מעש לעוד רחוב בגני תקווה. ממש כמו מה שקרה עם כפר גנים בפתח תקווה".
אביחיל
מיקום: ליד נתניה • שנת הקמה: 1932
מספר תושבים: כ־1,400
"התוכניות הוותמ"ליות יצרו פרויקטים מפורברים וחיסלו על הדרך שטחים ירוקים וחקלאות"
תוכנית לקרקעות: התוכניות המקודמות תמ"ל 1071 ותמ"ל 1010 מציעות בניית שכונות מגורים חדשות עם אלפי דירות על קרקע חקלאית שברובה שייכת למועצה האזורית עמק חפר, בין המושבים אביחיל, חבצלת השרון ושכונת עין התכלת.
חיזקי סיבק, בן 58, נישא לילידת המושב אביחיל והוא גם נציגו במועצה האזורית עמק חפר. סיבק חוזר ומדגיש את החשיבות של שטחי החקלאות של עמק חפר למדינה: "הגישה של מינהל התכנון היא פוסט־ציונית. מתוך 132,000 הדונם של המועצה האזורית עמק חפר מעובדים בחקלאות כ־94,000 דונם. למרחב הכפרי יש חשיבות אדירה לייצור חקלאות כחול לבן, כריאה ירוקה וגם עבור תושבי הערים".
לסיבק ביקורת קשה על התוכניות התמ"ליות המקודמות בקרבת אביחיל. לדבריו, "התוכניות 1010 ו־1071 מנוגדות לסעיף 6 של תמ"א 35, שמדבר על ניצול שטחי הערים תחילה. הן יצרו פרויקטים מפורברים וחיסלו על הדרך שטחים ירוקים וחקלאות".
סיבק מאמין בכל ליבו בשימור האתוס של המושב: "אצלנו באביחיל התקבלה החלטה שלא מאפשרת לייצר בית אחד גדול על הנחלה. הרעיון הוא לשמר את 'משק שלושת הדורות'. כלומר, שהסבא והסבתא, ההורים והבן הממשיך יגורו באותה חלקה בבתים שונים. יש להבין שאביחיל הוא לא רק יישוב כפרי, אלא חלק מתפישה שלמה של חיים במרחב, שכוללים תפישה כמעט עצמאית של היישובים".